בסופו של דבר, אנגליה צריכה להודות לארטיום דובביק. החלוץ האוקראיני האלמוני, שהיה עד לא מכבר שחקן ספסל בקבוצת תחתית בליגה הדנית, נכנס כמחליף לא מתוכנן באמצע ההארכה נגד שבדיה בשמינית הגמר, והבקיע לפתע את שער הניצחון בזמן פציעות, כאשר כולם כבר התכוננו לפנדלים. וכך, הוא סידר לחבורה של גארת סאות'גייט יריבה הרבה יותר נוחה ברבע הגמר באולימפיקו.
שבדיה היתה עשויה להוות מכשול רציני. עם אמיל פורסברג בכושר נהדר, וצמד מיוחד בחוד בדמותם של אלכסנדר איסק ודיאן קולוסבסקי, זו היתה נבחרת מלהיבה יותר מזו שהפסידה לאנגלים לפני שלוש שנים ברבע גמר המונדיאל, אך לא פחות מאורגנת. היא לא נכנעה לאף אחת ב-90 דקות ביורו 2020, סיימה בפסגת בית 5 לפני ספרד, והיתה אמורה לאכול בלי מלח גם את האוקראינים. אלא ששני כדורים של פורסברג הלכו לקורות, המזל קצת נטש אותם, וכרטיס אדום מיותר מאוד שינה את המומנטום בהארכה. כך קיבל אנדריי שבצ'נקו פרס לא לגמרי מוצדק, אבל הזוכה הגדולה באמת היתה אנגליה.
שבה בוודאי זוכר היטב כיצד מסע דומה של נבחרתו סייע לחבריו האיטלקים לפני 15 שנה. גם במונדיאל 2006, עם חלוץ מילאן האגדי על הדשא במדי נבחרת אפרורית מאוד, צלעה איכשהו אוקראינה עד לרבע הגמר בניגוד להיגיון בריא. היא פגשה שם את האיטלקים שהיו זקוקים נואשות לפתח מומנטום אחרי שלב בתים קצת מתסכל וניצחון על אוסטרליה של חוס הידינק בשמינית הגמר בגלל פנדל שנוי במחלוקת בזמן פציעות. אוקראינה באה לכחולים של מרצ'לו ליפי בזמן - הם פירקו אותה 0:3 והמשיכו עד להנפת הגביע.
כעת הבקיעה אנגליה אפילו שער אחד יותר, ובאופן אירוני זה קרה באולימפיקו, מול שבצ'נקו שחולם לחזור לסרייה A וצוות העוזרים האיטלקי שלו בראשות מאורו טאסוטי. במהלך שלב הבתים, על אף שצברו שבע נקודות, קיבלו שחקני שלושת האריות ומאמנם ביקורת נוקבת. המשחק היה שבלוני, הארי קיין לא פגע כי כמעט ולא קיבל תמיכה, ההרכבים היו משעממים, ג'יידון סאנצ'ו יובש בחוץ, ונדרשה קפיצת מדרגה משמעותית על מנת להפוך למועמדת אמיתית לזכיה. התוצאה בשמינית הגמר מול גרמניה הותירה את הפרשנים והאוהדים מאושרים עד הגג, אבל השארת כל הקשרים היצירתיים על הספסל הרגיזה בכל זאת - והקרב הזה יכול היה ללכת בקלילות לשני הכיוונים. ההחמצה של תומאס מולר היתה גורלית ביותר.
מומנטום הוא דבר קריטי בכדורגל, ואנגליה היתה צריכה לפתח אותו אחרי החגיגה במסיבת הפרידה של יוגי לב. השער של קיין העלה את רף הציפיות, וסאות'גייט התנבא: "הוא ישתחרר עכשיו". ואכן, קיין השתחרר. ראחים סטרלינג, שהיה חתום על כיבוש שלושה שערים עד כה, הפך למבשל כבר בדקה הרביעית, וההגנה האוקראינית נפרצה בקלות יחסית. סאות'גייט הימר על הרכב הרבה יותר התקפי הפעם, הוציא את סאנצ'ו מהנפטלין, החזיר את מייסון מאונט לעמדת הפליימייקר, ויתר על מערך של שלושה בלמים שיושם מול גרמניה, ונתן למגנים יד חופשית לתקוף בכל הזדמנות - במיוחד ללוק שואו. כוכב מנצ'סטר יונייטד סיפק בתמורה את אחד המשחקים המשובחים שלו במדים הלאומיים.
גם עבורו היתה סמליות לא מבוטלת לכך שהמשחק נערך באולימפיקו, כי שעות ספורות קודם לכן נחת ז'וזה מוריניו ברומא כדי להתחיל בעבודתו החדשה. בתפקידו כפרשן במהלך יורו 2020, המשיך הפורטוגלי להשתלח במגן, אשר מערכת היחסים איתו היתה בעייתית מאוד במהלך הקדנציה שלו באולד טראפורד. לפני תחילת הטורניר, הכריז המיוחד כי בן צ'ילוול חייב לפתוח על חשבונו, ובהמשך ביקר אותו על ביצוע לקוי של כדורים נייחים. "אני לא מבין למה הוא ממשיך להתמקד בי. לדעתי, הוא צריך להרפות ולהמשיך הלאה. אני המשכתי, ואין לי כוונה להתייחס לזה", הצהיר שואו לקראת רבע הגמר. ואז הוא בישל את השער של הארי מגווייר בכדור חופשי פנטסטי.
היה זה האסיסט השני של שואו בטורניר, כי הוא סידר גם את שער היתרון היקר של סטרלינג מול גרמניה. ואז, תוך זמן קצר מאוד, הגיע גם השלישי עם הגבהה מדודה לראשו של קיין. תאמינו או לא, זה מספיק כדי להיות סגן מלך הבישולים ביורו - שואו שני רק לסטיבן צובר השווייצרי שכבר סיים את חלקו. לא רע בשביל שחקן שחזר רק השנה לנבחרת אחרי היעדרות ארוכה וסופסל במחזור הראשון מול קרואטיה לטובת המגן הימני קיראן טריפייר שנשלח שמאלה. לפני שנה החתימה מנצ'סטר יונייטד את אלכס טלס על מנת שיתחרה עם שואו, בעיקר כי הוא נתפס כשחקן יעיל הרבה יותר התקפית. התגובה של האנגלי היתה מזהירה, והוא סיים עונת שיא לא רק בהופעות אלא גם בבישולים - היו לו חמישה כאלה בפרמיירליג. אולה גונאר סולשיאר סומך עליו בעיניים עצומות, ועכשיו גם סאות'גייט יכול לעשות זאת, בעוד מוריניו רשאי להמשיך לפרשן.
שואו עדיין מחכה לשערו הראשון בנבחרת, אבל לג'ורדן הנדרסון סוף סוף יש אחד. יותר מעשור אחרי הופעת הבכורה, במשחקו ה-62, שם קפטן ליברפול כדור ברשת בנגיחה, דקות ספורות אחרי שנכנס כמחליף על מנת לתת מנוחה לדקלאן רייס. כי כשהולך אז הכל הולך, והכיבוש הזה תורם עוד יותר לתנופה שחשים האנגלים. ואמנם היריבה היתה חלשה יחסית למה שניתן לצפות ברבע הגמר, וסף השבירה של ההגנה האוקראינית היה נמוך, אבל זה בדיוק המשחק לו היו זקוקים האנגלים כדי להאמין בלב שלם שזה יכול להיות הקיץ שלהם. המון לחץ השתחרר אצל סאות'גייט בשני המשחקים האחרונים, וגם הביקורת שנמתחה על ההתאחדות בשל עיתוי הארכת חוזהו דווקא בעיצומו של הטורניר כבר נשכחה. האריות חוזרים לוומבלי במצב רוח יוצא מהכלל, אבל בחצי הגמר תחכה להם נבחרת שמגיעה במומנטום חיובי אפילו יותר.
כי דנמרק מרגישה על הסוס מאז התקף הלב הטרגי של כריסטיאן אריקסן, וגם צמד ההפסדים במשחקים הראשונים לא פגע בכך. בדיוק להיפך - עוד לפני הרביעיה מול רוסיה היו בטוחים האוהדים והעיתונאים שהנבחרת שלהם תגיע לפחות לחצי הגמר, ורוח של יורו 92' הורגשה באווירה. וזה בדיוק מה שקרה. גם בחום הכבד בבאקו - המיקום הגרוע ביותר שאפשר לדמיין עבור רבע גמר בין דנמרק לצ'כיה - עשתה החבורה של קספר יולמאנד את העבודה בצורה חלקה יחסית. קספר דולברג עלה, כמו קיין, לשלושה שערים בטורניר, ויש לדנים גם סגן מלך בישולים מפתיע משלהם - לפייר-אמיל הויביירג יש שלושה אסיסטים.
הויביירג, שמכיר את לונדון מצוין, ודווקא השתדרג מאוד בזכות מוריניו בטוטנהאם, יפגוש כעת את עמיתו קיין, באמונה שאפשר להכניע לראשונה ביורו את ג'ורדן פיקפורד. דנמרק כבר עשתה זאת לפני פחות משנה בוומבלי כאשר ניצחה 0:1 בליגת האומות מפנדל של אריקסן. היא ניצחה גם במשחק התחרותי הקודם בוומבלי (הישן), אי שם במוקדמות אליפות אירופה ב-1983, 0:1 פנדל של אלן סימונסן - וזה איפשר לדנמרק להעפיל לטורניר הראשון בהיסטוריה, ולנסוע ליורו 84' על חשבון האנגלים. שם החלה האגדה של נבחרת הדינאמיט בהדרכת המאמן ספ פיונטק, והזכרונות האלה מעודדים.
מאזן ההגנה של אנגליה מרשים, והיא הנבחרת השניה בהיסטוריה שמתחילה טורניר גדול עם חמישה משחקים ללא ספיגה. היא משתווה לאיטליה ששמרה על רשת נקיה במונדיאל הביתי ב-1990, עד שפגשה את קלאודיו קאניג'ה בחצי הגמר - והפסידה בפנדלים. קאניג'ה שיחק אז באטאלנטה, וגם לדנמרק יש שחקן מאטאלנטה. קוראים לו יואקים מיילה, הוא סיפק אתמול את אחד הבישולים המרהיבים ביותר של הטורניר, אם לא היפה מכולם - והוסיף אותו לשני שערים שכבש מול רוסיה ו-וויילס. האם זה מנבא משהו? נמתין בסבלנות עד יום רביעי.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק