בווידאו: אוהדים מתפרעים בליל
אף פעם לא הייתי בטיראנה, אבל אתמול (ראשון) טיראנה הייתה בליון. בעצם גם היום, כי באחת בלילה, הרבה אחרי שאלבניה ניצחה את רומניה ועלתה למקום השלישי בבית א', המוני אדומים גדשו את מרכז העיר. מכוניות עם גג נפתח הציגו שלל של נשים, גברים, דגלים ופאק סרביה. זה היה סוער. כמו שהיה החל מבוקר אתמול בעיר. ובדרך למשחק. ובאצטדיון עצמו. שלב הבתים עומד להסתיים - אבל בהתחייבות, סצנות כמו אלה טרם ראינו בטורניר הזה.
לדף הפייסבוק של יוסיפון
זו בוודאות ובלי תחרות הייתה הופעת הקהל המחשמלת ביותר, הראויה ביותר, הדוחפת ביותר. לאורך כל היום המספרים לא נראו הגיוניים. זה הרגיש כמו רמאות. אלבני עם חולצה של לברון ג'יימס, אלבני עם כובע של הריידרס; הטראם שמלא מדי - על כל רומני היו 100 אלבנים; הרחובות שמובילים לאצטדיון - מוסיקה מקומית, אוטובוסים שהפכו לפונדקי דרכים, ים אדום; ואז אתה נכנס לאצטדיון ומגלה שיש בו יותר מ-40 אלף תומכי אלבניה. איך, לעאזל?!
זה היה אולי המשחק הכי דו צדדי, שוויוני וסוחף - במונחי יורו 2016, כמובן - עד כה. 16 מול 14 איומים, 3 ו-6 למסגרת. אפשר להמשיך לדבר על כדורגל: להחמיא לשער של ארמנדו סדיקו, ולסגירה ההגנתית של האלבנים. לבקר את יכולות הכיבוש הלא קיימות של רומניה - שני פנדלים וזהו - או להגיד שעם כל המחמאות, אלבניה לא הייתה כאן אילולא הניצחון הטכני על סרביה, שהושג בזכות/בגלל טיסן אידיוטי. אבל אין טעם לדבר על כדורגל הפעם, כי במונחי כדורגל לאלבניה אין יותר מדי סיכוי.
אבל יש להם את הקהל הזה.
זו לרוב כבר קלישאה. כן, אוהדים שווים גולים. קהל שווה ניצחונות. בלה בלה בלה. אבל זה בדיוק מה שקרה. רומניה הייתה פייבוריטית, היא הייתה צריכה יותר את הניצחון הזה. אבל מהבוקר, הכמות, האיכות והתשוקה פשוט הטו את המשקל לצד השני. ואתה יודע שזה ממש לאומני כשהדמעות של סאדיקו החלו לזלוג עוד לפני שהכדור שלו הסתיים ברשת. והרעש, הו, הרעש.
עוד בנושא
פריס ממש לא עיר של כדורגל: על ערב פסטורלי בבירת צרפת
אנגל יורדנסקו: "האוהדים האלבנים נתנו להם הרבה אנרגיה הערב"
יורו 2016: אלבניה במקום השלישי אחרי 0:1 על רומניה שהודחה
ארמיר לניאני יצא לעיתונאים ובאנגלית שבורה התגאה: "עשינו את כל האנשים של אלבניה גאים! הם חיכו לזה. אתה רואה את זה על הפנים שלהם. הם הביאו לב ענק ואנחנו שיחקנו עם לב ענק. זה ניצחון עבור כל העם האלבני". כתב בריטי ניסה לשאול את ארמיר מה ההישג האלבני הכי גדול עד אתמול. ארמיר ענה שהוא לא מבין את השאלה בגלל שהבריטי דיבר מהר מדי. אבל אין, אלמיר, אין הישג גדול מזה. "כן, כן, בהחלט. זה בהחלט ההישג הכי גדול של המדינה שלנו. מעולם לא קרה משהו גדול מזה". הוא נשאל על התמונות שהגיעו מטירנה. עשרות אלפים צופים. "הקהל שלנו לא אגרסיבי אבל גאה", הוא אומר. "תמיד רצינו להחזיר להם, והיום זה קרה. אנחנו כל כך שמחים, ועכשיו רק צריכים לחכות לראות מה יהיה איתנו".
כמה שהטורניר ישמח אם תשארו.
אובידיו הובאן יצא מהמקלחת עם פרצוף של 6:2. "הלילה זה לא עבד כמו שחשבנו", הוא אמר כששאלתי אותו איך הוא מנתח את ההפסד הזה. "תקפנו ותקפנו, והם כבשו במתפרצת. הם כבשו גול אחד ואחר כך ידעו איך להרוס את המשחק, לשבת על המשחק, וכל הדברים הטיפשיים האלה".
היית מופתע מהיכולת שלהם?
"לא, אני מופתע רק כי לא ניצחנו. היינו צריכים לנצח. ידענו שאנחנו טובים יותר אבל לא הראינו את זה".
בשלושה משחקים בטורניר הייתם לא רעים, אבל לא כבשתם. רק שני גולים, ושניהם מפנדלים.
"היו לנו מצבים אבל היה חסר לנו ריכוז, אני לא יודע. האמת בסופו של דבר היא שלא עלינו, וזו הבעיה".
היה מדהים לראות 40 אלף אלבנים. מפתיע אפילו. הרגשת את זה? זה הפריע?
"הם פשוט דחפו אותם כל הזמן. דחפו אותם מאחורה".
מזכיר את הקהל בטרנר? אותו צבע לפחות.
"אני מתגעגע אליהם, אני מתגעגע מאוד. הם עושים לחץ דומה לזה של האלבנים, והם תמיד עוזרים לנו. היום, האוהדים האלבנים עזרו לנבחרת שלהם".
האליפות בה זכית לפני כמה שבועות מקהה קצת את הכאב?
"לא, יש כאב, וזה כאב אחר. יש בי כאב עצום עכשיו כי רציתי לעלות לשמינית עם הנבחרת. לא עשינו את זה, ואני ממש מאוכזב וכועס".
מה דעתך על העזיבה של ערן זהבי לסין? מה זה יעשה?
"זו הבעיה שלו, ממש לא אכפת לי מהסיפור הזה. אכפת לי רק מבאר שבע".
אלבניה תשחק מול ישראל במוקדמות מונדיאל 2018. אלישע לוי כאן, מה תגיד לו מחר כשהוא ישאל אותך על אלבניה?
"אגיד לו שאם ישראל תשחק חכם היא תנצח את אלבניה בקלות".
אולי יש להם פשוט יותר לב מכישרון?
"כן, זה בדיוק העניין. הם משחקים עם לב, ויש להם קהל אדיר. אבל זה לא תירוץ. זה לא חשוב".
בשעת צהריים אמורים להמריא לישראל אלישע לוי ואישתו נאווה אחרי ביקור מלכותי בצרפת. במהלך הסשן חזה המאמן הלאומי בשני משחקים של איטליה ושניים של אלבניה. נפתח בהימורים: המאמן הלאומי חזה שאיטליה תנצח את שבדיה 0:2 ושאלבניה תנצח את רומניה 1:2. שמעו, היה קרוב בשתי התחזיות. אמש, ביציע הכבוד של פארק אולימפיק בליון, מחברת הסקאוטינג שלו כתבה את עצמה.
"היה ברור שאיטליה קצת שונה מפעמים קודמות שראינו אותה", הוא מנתח לוואלה! ספורט. "זו לא רק נבחרת שעושה הגנה מושלמת אלא גם שולטת בכדור, לוחצת, מאוד מסוכנת והאנרגיות - מטורפות. את בלגיה, אחת הנבחרות המוכשרות באירופה, היא ניצחה ללא תנאי ואת שבדיה היא העמידה על אפס מצבים".
אתמול הוא התלהב כל כך מהאלבנים - על הדשא וביציע - ולבטח התבאס שהוא צריך לפגוש אותם פעמיים במקום לקנות חולצה. "היום קבוצות שיודעות להתגונן עושות את זה עם שחקנים מאוד התקפיים, הן יודעות לעשות מעברים מהירים. ראינו את זה גם מול צרפת וגם הפעם. אלבניה מוכשרת, והשחקנים כל כך מחויבים. רואים שהכל שם מושפע מפטריוטיות לאומית, מחויבות אדירה. גם במארסיי ראיתי את זה. הקהל שלהם מילא את האיצטדיון, השפיע מאוד. אתה רואה שחקנים שעולים לשחק ופשוט לא רוצים לאכזב את הקהל שלהם - בשום פנים ואופן".
אז איך עושים את זה אצלנו?
"הצלחה וקהל זה תמיד יילך ביחד. אם הקהל מחובר והוא רואה קבוצה מחויבת, זה מדביק. זה דבר שצריך ללמוד. האוהדים האלבנים באו במסות, כבר מהבוקר זה התחיל וזה השפיע על המשחק. הלוואי עלינו. יש אצלנו פוטנציאל, אבל צריך כמה הצלחות כדי שזה יידבק".
אגב הצלחות, עד כמה פסימי אתה יוצא מהביקור הזה?
"פסימי? להפך. אני אופטימי, תמיד. אנחנו יודעים שאנחנו הולכים לבית מאוד קשה, ולכן חשובה לי הדרך. דבר כזה לא בונים ביום אחד, אבל אם יהיה לנו סגנון טוב ומחויבות, אין לי ספק שנוכל להדביק את הפער".
ההגרלה כאילו הרגיעה במובן מסוים, כי סוף סוף אף אחד לא מצפה מהנבחרת לעלות.
"ולכן בדיוק חשובה הדרך. אם נצליח להרכיב נבחרת מחויבת, ולזה אני מתחייב, אז בסופו של דבר נוכל להתקדם".
עד עכשיו דיברו על דרך אבל זה לא היה מוגדר. אתה רוצה לעשות את ישראל אלבניה?
"כשדיברתי על סגנון, זה בדיוק זה. זה לא חדש. הגנה זו לא מילה גסה. אנחנו רואים פה שהפערים מאוד קטנים, ואתה רואה שאין כמעט משחקים חד צדדיים. הרבה נבחרות מתבססות על הגנה אבל אתה לא רואה אותן מתבנקרות ומחנות אוטובוסים ברחבה. אתה רואה מערכים גמישים. זו החוכמה".
הכוכב שלך עובר לסין. סגנון אחר, רחוק מהעין. עד כמה זה בעייתי?
"הליגה הסינית לא פחות טובה, אפילו טובה יותר מהישראלית. וגם אם זה רחוק, זה בכלל לא נורא".
הרווחת כמה נסיעות מעקב אקזוטיות.
"אני לא מחפש נסיעות. בעידן של היום אפשר גם לעקוב מהבית", הוא צוחק.
ב-5 בספטמבר איטליה מגיעה לסמי עופר. עד אז רשאים לחייך.
orenjos@walla.co.il