הניצחון המושלם של כריסטיאנו רונאלדו: שליחנו מסכם את גמר היורו

הפציעה של קפטן פורטוגל לא רק הביאה לו את אליפות אירופה אלא גם גרמה לו להיראות אנושי, אכפתי וקבוצתי. אורן יוסיפוביץ, שליח וואלה! ספורט ליורו, על הצד האחר של CR7, על הכיוון המסוכן אליו הולך הכדורגל ועל החגיגות בחדר ההלבשה

לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

1. אפקט הפרפר

ארבע שנים עבד מיכלאנג'לו על תקרת הקפלה הסיסטינית, ובמרכזה צייר אלוהים נוגע באדם. אמש בסטאד דה פראנס נגלתה לעינינו יצירה מופלאה לא פחות, ובהתחשב בעידן המרוטווט בו אנו חיים, ספק אם בעוד אלפי שנים תהיה פחות מפורסמת ממקבילתה הסיסטינית. קצת יותר מרבע שעה לאחר פתיחת גמר היורו — כי היום כלום לא לוקח ארבע שנים — עש התיישב בין עיניו של כריסטיאנו רונאלדו ברגע העצוב ביותר בחייו. קפטן פורטוגל, הסופרסטאר המוחצן והשחצן, הבין שהוא לא יוכל להוביל את חבריו לארץ המובטחת; לשורה החשובה ביותר ברזומה של כדורגלן — "לקח טורניר גדול". והוא מירר בבכי, כי אף אחד לא רוצה לנצח יותר ממנו. והעש החצוף והגאוני הזה התיישב לו בין העיניים. נגיעה. חיבור. שלמות. מה שעשה במישרין מיכלאנג'לו ברומא עשה בעקיפין דימיטרי פאייה בפריז, ולכו תפרשנו את האימג' הזה של הצמד הזה, העש וכריסטיאנו — מי אלוהים, ומי האדם.

עוד בנושא:
ללא כריסטיאנו רונאלדו: פורטוגל זכתה ביורו 2016 לראשונה בתולדותיה
צפו בפורטוגל חוגגת, רונאלדו: "זה הרגע הגדול בקריירה"
רכבת הרים של רגשות: אלבום תמונות מהערב האמוציונלי של רונאלדו
אמו של רונאלדו תקפה את פאייה, בייל: "נורא מה שקרה לכריס"

רונאלדו בכה אתמול הרבה פעמים, וכל פעם ריגשה באופן אחר. אבל שעתו היפה ביותר היתה בהארכה. הוא פשוט נעמד באיזור הטכני והחל לחלק הוראות. פרננדו סנטוס, המאמן שרשום בטופס, תפס צד, וכריסטיאנו תפס צד שני. והוא כיוון את קווארסמה והרגיע את נאני, מדי פעם התקדם לעבר הקהל וביקש טירוף, והוא צלע מפינה לפינה, חרג מגבולות גזרה — כי מותר לו הכול — אלוהים, בשלב מסוים הוא צלע לתוך האיזור הטכני של דידייה דשאן. באמת!

זו לא היתה פעולת ההכוונה הראשונה של הקפטן בזמן האחרון. בפנדלים מול פולין, ז'ואאו מוטיניו לא רצה לבעוט. כריסטיאנו החליט אחרת. הוא עודד את הקשר, כולל בצרחות ובקללות. "אתה תבקיע", אמר לו, ואם לא, "זה בידיים של אלוהים". מוטיניו הבקיע, פורטוגל עלתה. אתמול בלילה סיפר אדר שרונאלדו עבד מולו באותה השיטה. אדר כבש, פורטוגל זכתה. רק שלשום סיפר לי עיתונאי מקומי שרונאלדו, בניגוד לפיגו, למשל, אהוב בחדר ההלבשה, ועוד איך אהוב. הוא גם סחב אותם עד הלום — במיוחד מול הונגריה, במשחק שבכלל הביא אותם לנוקאאוט. אתמול סחבו אותו בחזרה.

במחצית, כשהוא כבר בחוץ, הוא נשא נאום. בין היתר אמר: "אני בטוח שנזכה ביורו הזה. רק תישארו ביחד, תילחמו". והוא בכלל אמור היה להיות בבית החולים. רופא הנבחרת סיפר שרונאלדו פשוט סירב להתפנות. גם קואץ' סנטוס שיבח את המחויבות: "הוא ניסה לחזור, פעמיים".

שחקן נבחרת פורטוגל כריסטיאנו רונאלדו חוגג עם חבריו (רויטרס)
ככה נראה מנהיג. רונאלדו חוגג (צילום: רויטרס)

"אחרי שהוחלפתי יצא לי לראות את זה מקרוב", אדריאן סילבה, אקס מכבי חיפה, מספר לוואלה! ספורט. "הוא היה בשיגעון ומשך את כולם עם הטירוף שלו. זה מה שהוא. כריסטיאנו שרק אנחנו מכירים ואף אחד אחר לא". רנאטו, הראסטות מוסתרות בתוך כובע, נצמד אלינו וחייך. "אתה אוהב את האנגלית שלי, ברו?", שלח סילבה. "לייק, לייק", השיב רנאטו, והמשיך לכיוון הדלת.

הציבור תמיד היה חצוי לגביו. באופן אירוני, אנחנו אוהבים את גיבורי העל שלנו אנושיים ככל שניתן. היעדר פגיעות מרתיעה אותנו. אתמול, בלי להתכוון, פאייה הביא את כריסטיאנו לרמות הערכה בהן לא אחז מעולם. הכוכב היה חסר אונים, אומלל, כנוע וצנוע — לראשונה זה שנים רבות. מי שבמשך שנים היה בטופ העולם, לפתע חבט בתחתית. ובהתאם לשפלו המידרדר, מדד הפופולריות של רונאלדו מעולם לא היה גבוה יותר מאשר בחצות בפריז. אמש, לראשונה, היה הכי קרוב שיש לקונצנזוס.

הוא הרי תמיד נתפש כאגוצנטרי, וכנראה יש בתזה זו אמת רבה. לא חסרים קליפים שמראים כיצד לא חגג בגול של חבר לבלאנקוס. "אנשים רוצים לראות מה שהם רוצים לראות", סילבה הגן על הקפטן. "אנשים שמכירים את רונאלדו יודעים שזה לא נכון". אתמול, וכן, מטרת העל היתה זהה — השורה הזו ברזומה, "לקח טורניר גדול" — לרונאלדו לא היתה ברירה אלא לחפוץ בשמחת חבריו. הוא פשוט היה חייב אותם כדי לקבל את השורה הזו. ואז, הבחור שלא שמח בגולים שלא שלו, קפץ כל כך גבוה בגול של אדר — בגול אותו כבש בעצמ עם הראש מול ויילס לא קפץ גבוה יותר, ואתמול כנראה עשה את זה עם רצועה קרועה. ואז, הוא מיד האדים, בתמונה הכי מדויקת שנלכדה אתמול. כי אף אחד בעולם הזה לא רוצה לנצח יותר ממנו. אף אחד.

שריקת הסיום מצאה אותו על הדשא. בוכה, שוב. זהו, נגמר, זה שלו. ואז הוא דידה אל יציעי הסטאד, דפק חיבוק אפילו לקלאטנברג, טיפס בקושי, שלב אחר שלב, עד לבמת ההנפות. היה ברור שבגביע הוא יטפל לבד, וככה זה היה צריך להיות. מי שנחשב לאחד המנצחים הרעים בזמננו ניצח אתמול, ועשה את זה עם כמות החן הגדולה בחייו.

הוא החמיץ פנדל מול אוסטריה, הוא נעזר בקווארסמה מול קרואטיה, הוא נפצע מוקדם ונטש את הגמר שהוביל את הגביע הראשון למדינה ההיא מאיבריה. אבל אתמול הוא קנה הכי הרבה רגש, ומעריצים כמספר העשים בשמי סטאד דה פראנס. אתמול היה פגיע, אתמול נראה אכפתי, אתמול נדמה היה לחצי שעה שלרונאלדו אכפת מפורטוגל כמעט כמו שאכפת לו מרונאלדו. ולפעמים, זה כל מה שצריך. כי מעתה ועד עולם יהיה כתוב וחקוק בספרי ההיסטוריה, בוויקפדיה, והכי חשוב, בעולמו הצר בו אין עוד מלבדו:

"כריסטיאנו רונאלדו. לקח טורניר גדול".

מאמן נבחרת פורטוגל פרננדו סנטוס (רויטרס)
מגיע לו. פרננדו סנטוס (צילום: AP)

2. הנביא פרננדו

פרננדו סנטוס נכנס למסיבת עיתונאים והקריא תודות מדף שהכין אחרי המשחק מול אוסטריה! כבר אז ידע. הוא כמובן הודה לאלוהים, למשפחה וליוון — בסדר הזה. אתמול כתבתי על הקרבה של מאמן פורטוגל לזרם הקתולי, אבל סנטוס בעצמו מבקש להפריד בין הדת שלו לדת הכדורגל, ואתמול הוכיח עד כמה תורתו אמונתו. לנצח את המארחת, צרפת, אחרי עשרה הפסדים רצופים (על פני יותר מ-40 שנה); לזכות בגביע מהמקום השלישי — דבר שלא קרה מעולם, והיו 101 נבחרות ברשימה הזו — כולל בכדורגל אולמות; והוא עשה את כל זה עם נבחרת בינונית ביחס לעבר הפורטוגלי, ועוד בלי כריסטיאנו בגמר, ועוד בלי אף הפסד רשמי אחד בדרך.

3. הכדורגל לאן?

פציעת רונאלדו גם סייעה לפורטוגל להתבצר עוד יותר בסגנון המשחק הנוראי-לצפייה שלה. לא תמצאו כאן ביקורת על דרכה. פורטוגל אלופת אירופה — היא ולא אף אחת אחרת — ובתי הקברות מלאים בפראיירים שמעדיפים למות יפים. פורטוגל שנאה להפסיד כמעט כמו שרונאלדו רצה לנצח, והיא בלי ספק הנבחרת הכי ווינרית באירופה. אבל הזכייה של פורטוגל, בטורניר הזה ובדרך הזו — רק דנמרק היתה מניפה חלשה יותר מבחינת אחוזי הצלחה — צריכה להדליק נורת אזהרה לענף כולו.

זה היה יורו שקידש את המינימום, את המעט, את הלא להפסיד, את הלא להעז. תראו את הנבחרות להן החמאנו, תראו את אלו שהגיעו רחוק יותר מהציפיות — רובן עשו את זה בגלל טקטיקה, בזכות סגירה. להן זה טוב, והמאמנים שלהן ראויים לכל הערכה, אבל האם זה הענף אותו אנחנו רוצים לראות? משחקים אובר-טקטיים שמוכרעים על מהלך אחד, אלופה שמניפה גביע על ניצחון אחד ב-90 דקות? כרגע נראה שלשם הכדורגל מתקדם, וזה כיוון מדאיג מאוד.

4. אוי לה לה

פציעת רונאלדו גם הרסה את נבחרת צרפת. שחקניה היו נראים בטוחים מדי ורגועים מדי לפני נטישת הכוכב, ובטח שלאחריה. שמעו את הבעיה כבר בזמן נגינת "לה מארסייז". זה לא הזכיר את מארסיי ואת הטירוף נגד גרמניה, וזה אחד מחרבוני הכדורגל הגדולים בתבל. במשך שנתיים קיבלו הצרפתים עזרה חיצונית מכל עבר, רק כדי שיניפו גביע בבית. העפלה אוטומטית, שלב בתים קליל, אירלנד בשמינית, איסלנד ברבע, גרמניה בלי חלוץ וקשר ובלם בחצי ופורטוגל-בלי-רונאלדו בגמר. אתמול זה נגמר עם אפס גולים ועם אכזבה גדולה, ועם אוליבייה ז'ירו יוצא מהמקלחת רק כדי להכות קלות בקיר.

המכה אותה חטפה צרפת בעייתית הרבה יותר.

- שחקן נבחרת פורטוגל כריסטיאנו רונאלדו חוגג עם חבריו (רויטרס)
(צילום: רויטרס)

5. אדריאן סילבה, קמצן מדליות

רעש שירה עמום נשמע מכיוון חדר ההלבשה של פורטוגל.

"לפני המשחק דיברתי עם אח שלי והוא סיפר לי שריאיינתם אותו", אמר לי סילבה וחייך. "היום לפני המשחק דיברתי איתו והוא אמר לי 'אתה זוכר שהלכת לישראל והקריירה שלך היתה בדעיכה? תיזכר ברגע הזה, הוא ייתן לך הרבה אנרגיות'. יש עליות ויש ירידות, אבל צריך להמשיך לעבוד וזה מה שעשיתי. והיום אני אלוף אירופה".

הוא היה היחיד בלי מדליית זהב סביב צווארו.

למה? "היא בתוך התיק", אמר. "אני לא יכול לשים אותה עליי".

למה? "אם נצא, לך תדע מה יעשו לה…".

והרעש העמום התגבר והפך לברור יותר.

אדר יצא ראשון, ואחריו כריסטיאנו, ואחריהם רכבת שחקנים עם שיר אחד בלב. והם אספו בדרך את המרואיינים סדריק, אדריאן, וקווארסמה, ורונאלדו דפק למחליפו בוסה על תסרוקת הזהב. והם המשיכו לקפץ — הקפטן על רגל אחת — ולשיר את אותו הפזמון, כל הדרך החוצה.

"לא אכפת, לא אכפת לנו
אם שיחקנו טוב או רע
אנחנו נניף את הגביע
וניקח אותו לפורטוגל".

orenjos@walla.co.il