יורו 2020 הוא טורניר מיוחד מהיבטים רבים בעידן קורונה. הוא מתאפיין בתשישות השחקנים אחרי עונה מפרכת יותר, ולכן מתאפשרים בו חמישה חילופים בכל משחק, וסגלים מורחבים של 26 שחקנים. ואולי זה סמלי כי במשחק הראשון בטורניר שנכנס להארכה, הובקעו כל השערים על ידי המחליפים. ניצחונה של איטליה על אוסטריה הובטח בעיקר בזכות עומק הסגל שלה, ומגוון האופציות שעומדות לרשותו של המאמן רוברטו מאנצ'יני.
סוגיית ההרכב האיטלקי מרתקת בהחלט. מצד אחד, המערך קבוע, יציב ולא גמיש כלל - 3-3-4 קלאסי עם מגנים תוקפים. מצד שני, יציבות מבחינת חומר השחקנים לא היתה שם במהלך הקדנציה של הבוס. מאנצ'יני שיתף 63 שחקנים, העניק ל-33 מהם הופעות בכורה, ולקח לו זמן למצוא את האיזון לפני הטורניר. התחרות על המקומות היתה עזה, ובמקרים רבים זה עלול ליצור מתח בחדר ההלבשה, אך נראה כי הכחולים הצליחו לשמור על הרמוניה - וזה פועל לטובתם עד כה, גם כאשר התחלופה ממשיכה ביתר שאת.
הדילמה המעניינת ביותר שעמדה בפני מאנצ'יני לקראת הקרב נגד האוסטרים היתה נעוצה במשבצת השלישית בקישור. מקומם של ז'ורז'יניו וניקולו בארלה היה מובטח ומובן מאליו, אבל מי אמור להיות הצלע הנוספת? בהיעדרו של מרקו וראטי הפצוע, הצטיין מנואל לוקאטלי בשני המשחקים הראשונים. קשר ססואולו היה פנטסטי בערב הפתיחה נגד הטורקים, והשתדרג עוד יותר כאשר הרשית צמד בניצחון על שווייץ. וראטי, שהחלים בינתיים, נזרק למערכה בהרכב נסיוני נגד ויילס אחרי שההעפלה כבר הובטחה, והפגין יכולת נהדרת. כעת היה צריך המאמן להחליט אם לתת את המושכות לכוכב פריז סן ז'רמן שהביא נסיון ומשחק אלגנטי יותר, או להמר על לוקאטלי שמאיים על השער, נמצא במומנטום חיובי מאוד ותורם יותר מבחינת ניידות ופיזיות.
בהתקפה, דווקא המשיך מאנצ'יני עם נציג ססואולו. דומניקו ברארדי, שסיים את עונת השיא שלו בליגה עם 17 שערים, הועדף עוד במשחק הפתיחה על פני פדריקו קייזה, בצעד שהרים לא מעט גבות - כי גם כוכב יובנטוס הגיע לטורניר בכושר נהדר. ברארדי הוכיח את עצמו נגד טורקיה, בישל לחברו לוקאטלי את השער הראשון לרשת שווייץ, וקיבל אף הוא מנוחה לטובת קייזה מול הוולשים. כעת הוא חזר, והיה שוב פעלתן מאוד, אבל לא מדויק מספיק, והתברר כי מאנצ'יני הזדקק לחילופים על מנת להכריע את ההתמודדות.
כאשר נשאל לפני מספר ימים בארלה לגבי זהות שותפיו במרכז המגרש, הוא השיב: "מי אמר ש-וראטי ישחק הכרח על חשבון לוקאטלי? אולי הוא יחליף דווקא אותי? אנחנו קבוצה אחת, ויש לנו מטרה משותפת. לא משנה מי נמצא על הדשא". הגישה הזו מאפיינת את האיטלקים באופן כללי ביורו הנוכחי. ההערכה ההדדית בין צ'ירו אימובילה לאנדראה בלוטי גבוהה, והם נהנים לפרגן זה לזה עוד מהעונה המשותפת בטורינו ב-2015/16. וגם מצידו של קייזה לא נשמעו תלונות בשבועות האחרונים, על אף שהוא הרגיש ראוי לפתוח בכל משחק.
אז אתמול, בניגוד לעמיתו האוסטרי פרנקו פודה ששמר את החילופים להארכה, ביצע מאנצ'יני את השינויים בעיתוי הנכון. לוקאטלי נכנס במקומו של וראטי כדי להוסיף מימד של דינמיות, וגם מתאו פסינה שכבש את שער הניצחון מול הוולשים שולב במקומו של בארלה. לאחר מכן החליף בלוטי את אימובילה שתפס יום חלש יחסית, וקייזה את ברארדי מיד אחרי ההחמצה הגדולה שלו.
הופעתו של קייזה על אדמת אנגליה היתה סמלית. לפני רבע מאה, ביורו 96, הופיע אביו אנריקו קייזה באליפות אירופה היחידה בקריירה שלו, והבקיע לרשת צ'כיה באנפילד - אבל האיטלקים הפסידו 2:1 במשחק בו העולם הבין לראשונה את גדולתו של פאבל נדבד. אז קייזה ג'וניור חגג שער בוומבלי, אבל הוא היה הרבה יותר חשוב - והזכיר במידה לא מבוטלת את הכיבוש של טוטו סקילאצ'י מול אוסטריה במונדיאל הביתי ב-1990. הביצוע המלוטש עשוי להעניק לו מניות גדולות לקראת ההכרעה על המקום בהרכב ברבע הגמר, וזה לא הולך להיות פשוט עבור מאנצ'יני - אבל זה בדיוק כאב הראש איתו הוא אוהב להתמודד מאז מונה כדי לשקם את הנבחרת ב-2018.
גם פסינה העניק לו הרבה חומר למחשבה עם הופעה מעולה ושער במשחק שני ברציפות. אין לו מקום קבוע אפילו בהרכב של אטאלנטה, אך השחקנים שחונכו על ידי ג'אן פיירו גאספריני מסוגלים לעמוד בכל האתגרים - וזה בולט היטב ביורו הנוכחי. הקבוצה מברגמו שלחה לטורניר תשעה נציגים - פסינה ורפאל טולוי האיטלקים, רובין גוזנס הגרמני, רמו פרוילר השווייצרי, מארטן דה רון ההולנדי, יואקים מיילה הדני, רוסלן מלינובסקי האוקראיני אלכסיי מירנצ'וק הרוסי ומריו פשאליץ' הקרואטי.
למעט האחרון, לכולם תפקיד חשוב בנבחרותיהם - ואפילו טולוי הספיק לרשום בישול כאשר נכנס נגד שווייץ. גוזנס הוא הלהיט של יוגי לב, מירנצ'וק כבש את שער הניצחון הנאה מול פינלנד לזכות נבחרת עלובה מאוד, מלינובסקי המצוין בישל את השער של רומן יארמצ'וק נגד הולנד, פרוילר ודה רון מהווים עוגן בקישור המרכזי עבור נבחרותיהם, וגם מיילה שנמצא בנסיקה אדירה חגג אתמול - כמו פסינה - שער שני ברציפות.
הדנים, שמחצו את הוולשים ללא תנאי עם רביעיה נוספת, מציגים אף הם סגל עמוק ומאוזן. בהיעדרו של כריסטיאן אריקסן, אין להם כוכבים גדולים, אך התחרות על המקום בהרכב עזה, והדבר מעניק להם יתרון מובהק על פני נבחרות כמו ויילס שתלויות בעיקר במנהיגים בודדים.
למשל, הביעו אתמול הפרשנים הבריטים אופטימיות זהירה כאשר גילו כי יוסוף פואולסן, מלך שערי דנמרק בטורניר, נעדר בשל פציעה קלה שהוסתרה היטב מהתקשורת. ייתכן שהסוגיה הדאיגה קצת פחות את מאמן דנמרק קספר יולמאנד שזרק למערכה את קאספר דולברג הרעב, ששמח מאוד לכבוש צמד באמסטרדם, באיצטדיונו הביתי לשעבר - הוא הרי שיחק באייאקס עד לפני שנתיים.
גם כאשר תומאס דילייני נפצע במחצית השניה, זה לא הטריד את הדנים, כי מתיאס יינסן עשה עבודה נהדרת במקומו - והקשר היצירתי של ברנטפורד אף בישל את השער של מיילה. ואם זה לא מספיק, הרי שגם אנדראס קורנליוס הרשים כאשר נכנס במקומו של דולברג.
ובכן, נבחרות עם סגלים עמוקים ומאוזנים עשויים ליהנות יותר בטורניר בו ניתן לעשות חמישה חילופים. למאמנים יש יכולת השפעה גדולה יותר על המתרחש, ויהיה מעניין מאוד לראות זאת בהמשך הטורניר. הנקודה הזו עלולה להיות לרעת נבחרת בלגיה, אשר תלויה מאוד בכוכבים הגדולים שלה. האם השימוש בספסלים יעשה את ההבדל בקרב הגדול נגד פורטוגל הערב? נחיה ונראה.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק