המסיבה לכבוד יום ההולדת ה-30 של כריסטיאנו רונאלדו, בפברואר 2015, הכעיסה רבים במדריד. כוכב ריאל ארגן אירוע נוצץ עם סלבריטאים רבים, רגע אחרי תבוסה משפילה 4:0 בדרבי מול אתלטיקו מדריד. כל השחקנים המשתתפים ספגו אש, ג'רארד פיקה זכר להודות לרונאלדו בחגיגות הטרבל ורק דבר אחד נשכח - רשימת הנעדרים מהערב של CR7. ובראש הרשימה ההיא עמד גארת' בייל.
הקונפליקט בין השניים ידוע ומוכר, אבל ההחלטה של בייל לוותר על המסיבה אליה כולם הוזמנו, נתנה איזשהו חותם למערכת היחסים ביניהם וגם להבדלי האופי. רונאלדו הוא בעל הבית הנוכחי של הבלאנקוס, אך בגיל 31, הוא יודע שספורטיבית הוא חי על זמן שאול. הוא מרגיש את הוולשי, צעיר ביותר מארבע שנים ובעיקר הבייבי של הנשיא פלורנטינו פרס, נושף בעורפו במטרה להתיישב בכיסא הנהג.
ברביעי בערב, בסטאד דה לומייר בליון, המתח בין כוכבי אלופת אירופה יגיע לנקודת רתיחה. שני סוגי כוכבות, שני סוגי מנהיגות וניגודיות שרק שצברה תאוצה במהלך יורו 2016, במאבק על כרטיס אחד לגמר. ואולי גם על כדור הזהב.
עוד בנושא:
צרפת חוגגת, ומחכה לגרמניה: "נרצה לנצח את הנבחרת הטובה בעולם"
לא צריכים נפוליאון: הכוח הקבוצתי של נבחרת צרפת מוביל אותה ביורו
שנתיים של ידידות: אחרי 25 משחקי ראווה, היורו של צרפת יתחיל בחצי הגמר
על המתח בין השניים במסגרת הקבוצה, זינדין זידאן הצליח איכשהו להשתלט. בשנה שעברה רונאלדו וסוכנו ז'ורז'ה מנדש זעמו לאחר התבטאויות מיותרות מצד נציגו של בייל ("גארת' לא שואף להיות הדוגמן הטוב בעולם, גם לא מוכר התחתונים הטוב בעולם. זה לא הסגנון שלו") ולא חגג איתו שער במקרה מסוים, ואילו הוולשי, על פי ספרו של קרלו אנצ'לוטי, שלח את אותו סוכן, ג'ונתן בארנט, לדבר עם פלורנטינו כדי שיפעיל לחץ על המאמן שיעבירו למרכז. "הנשיא שאל מה אעשה לגבי זה, ואמרתי שלא אעשה כלום", תיאר אנצ'לוטי את המקרה שארע בחודשים האחרונים של עונת 2014/15. "זה היה בלתי אפשרי מבחינתי להחליף עמדות באותה נקודה של העונה, כי זה היה מאלץ אותי לשנות את כל השיטה. גם אמרתי לנשיא שאני מופתע, הרי השחקן יכול לבוא ולדבר איתי ישירות. זה דבר נורמלי".
בייל לא פנה אליו ישירות, וכך בנוסף ליחס בחדר ההלבשה שנטה בבירור לצד של רונאלדו, גם הקשר שלו עם המאמן ניזוק בצורה משמעותית. יש הטוענים בספרד שזה גם מה שעלה לאנצ'לוטי במשרה, אחרי שהביג בוס לא אהב את העובדה שהמאמן הוציא את הקשר הוולשי במשחק מול ולנסיה. בייל עצמו, אגב, לא אמר דבר, אבל הסוכן הפטפטן וגם כריס קולמן היו שם כדי להאשים את שחקני ריאל מדריד שלא מוסרים לו מספיק ומעדיפים את רונאלדו. "הוא מניה בטוחה, מכונת שערים אמיתית, ברור שיעדיפו אותו", נכתב אז ב"אס" הספרדי.
פרס, שאפילו שקל בשלב מסוים למכור את רונאלדו לפריס סן ז'רמן כדי לפנות את הבמה כולה לרכש היקר בהיסטוריה, הביא את רפא בניטס כדי שיהיה עושה דברו ויעניק לבייל את המשבצת במרכז. בייל אכן קיבל קרדיט רב יותר והביע את שביעות רצונו, אך אז בניטס שילם את המחיר והוסר אחר כבוד מהחוט של הנשיא. זידאן, בזכות קסמו המיוחד ואישיות שסוחפת את השחקנים, ידע ליישר את השניים כדי שישתפו פעולה. למען הקבוצה ופחות למען הצלחתם האישית. עוד לפני הזכייה בליגת האלופות, במדריד ידעו לספר כי לראשונה בשלוש השנים המשותפות, שני הכוכבים היו מרוצים.
כדי שהמצב העדין הזה יישמר, זידאן ופרס, שוודאי היו שמחים לראות את בייל ורונאלדו כבר בבית, מקווים שהמאבק הישיר בין השניים בחצי גמר היורו לא יגרום להתלקחות מחודשת שתגלוש למחוזות בלתי רצויים. הרי ההייפ למפגש הזה נבנה על בסיס התנגשות הטיטאנים בלבן. בייל כבר הוכיח במהלך הטורניר שיש לו את היכולת להתגרות תקשורתית ולייצר מלחמה פסיכולוגית (בצורה מוצלחת; כפי שעשה מול האנגלים והבלגים), כשלרונאלדו יש מטרה עגולה ומוזהבת אותה הוא רוצה להחזיר לחיקו. במדריד סבורים כי עלייה סנסציונית של ויילס לגמר היורו, תאפשר גם לבייל לקרוא תיגר על כדור הזהב, אחרי שריאל הריצה את רונאלדו לתואר היוקרתי.
בטורניר הזה, לפחות כרגע, לבייל יש יתרון משמעותי. בניגוד לרונאלדו, שכבש רק נגד הונגריה, החמיץ פנדל וניפק שלושה משחקים חלשים להחריד, הוולשי הבקיע את השערים שלו בשלושה משחקים, נבחר ארבע פעמים לאיש המשחק, עושה גם עבודת הגנה ומוביל על חברו/יריבו בקטגוריות סטטיסטיות רבות. "הוא נהנה מהמשחק, ממש רואים את זה", אומר העיתונאי הספרדי סרג'י הרננדס. "אני לא חושב שראיתי אותו נהנה ככה במדריד. טוב לו במקום שלו, הוא גם לא כופה את עצמו על המשחק. נראה לי שלרונאלדו קצת פחות טוב".
זה נכון, הפורטוגלי מגלה עצבנות ועושה פרצופים, אבל זה נובע בעיקר מכך שהוא מציב לעצמו סטנדרטים גבוהים ומצפה מאחרים ליישר קו. ובכלל, צריך להבדיל בין המקרים. רונאלדו כבר היה במעמדים האלה. הוא היה בגמר כשחקן צעיר ב-2004 ונעצר בפנדלים בחצי הגמר לפני ארבע שנים. הוא הגיע לצרפת ככוכב הכי גדול והכי מדובר של הטורניר, ואם פורטוגל הייתה מודחת בשלב הבתים (זה לא היה רחוק) כל האש הייתה מכוונת אליו. חזרה מוקדמת הביתה הייתה מוצגת כהשפלה אישית של רונאלדו, למרות הנסיבות המקלות של חילופי דורות בסגל וכשירות לא מלאה שלו. הוא הפנים של הנבחרת הזו. כולם עובדים בשבילו וכולם שומרים עליו. בדיוק כפי שעשו, ממש פיזית, ברונו אלבס וריקרדו קרבאליו לאחר התיקו המאופס נגד אוסטריה.
לעומתו, בייל הגיע לטורניר הגדול הראשון שלו כשיש לו רק מה להרוויח. בעצם הובלת הנבחרת שלו ליורו, הוולשי בן ה-27 כבר עשה את שלו. כמו שאמר בשבוע שעבר אחד העיתונאים האנגלים: "גם אם בייל היה מסיים את היורו כבר בשלב הבתים, בלי שערים ועם בישול אחד, איש לא היה מעז לבוא אליו בטענות. הוא עשה את מה שריאן גיגס לא הצליח, אז מכאן כל דבר הוא בונוס". ובייל לא מפסיק לצבור בונוסים.
לצד ההצלחה המסחררת מבחינת התוצאות של הנבחרת (מקום בחצי הגמר, ארבעה ניצחונות, תשעה שערי זכות) בייל אוסף נקודות זכות מבחינה תדמיתית. בניגוד לכוכבים שמתעקשים לקבל מינוי לקפטן הנבחרת כביטוי למעמדם (מסי, רונאלדו, אפילו שאקירי עשה פרצופים בשוויץ) בייל לא נלחם על הסרט. הוא לא שומר על דיסטנס ולא מבדיל את עצמו מהחבורה. לא תראו אותו עומד לבד בפנדלים. הוא השחקן הכי טוב של ויילס, ללא ספק בכלל, אבל בכל זאת "אחד מהחבר'ה", כפי שהגדיר אותו הקפטן אשלי וויליאמס.
"לא הייתי מחליף את בייל תמורת אף אחד, הוא בלתי ייאמן", פרגן בלם סוונסי כשנשאל האם היה מוכן לקחת את רונאלדו. "כקפטן, אני חש תענוג שהוא חלק מהקבוצה שלי. איך שהוא תורם מעצמו ועוזר לכולם. הוא בחור צנוע, עם רגליים על הקרקע. הוא לא הכוכב הגדול גארת' בייל. אף אחד לא מסתכל עליו או מתייחס אליו אחרת". ומיקי תומאס, שחקן נבחרת ויילס לשעבר, הוסיף בפן המקצועי נקודה אותה הוולשים לא היו מעזים להעלות לפני הטורניר, בטח לא לקראת משחק ממנו ארון ראמזי ייעדר: "פורטוגל תלויה ברונאלדו באופן מוחלט, ואילו לנו יש עוד כלים חוץ מבייל. אם נדע לנטרל אותו, אנחנו גם ננצח".
כאשר בייל נשאל על המפגש הפיקנטי, הוא חזר פעמיים על כך שזה משחק בין ויילס לפורטוגל ולא בינו לבין רונאלדו. בהתייחסות האחרונה למערכת היחסים עם הפורטוגלי, אמר לפני כחודש כי "אנחנו בסדר, מעולם לא היו בינינו בעיות. כולם יודעים שהוא שחקן אמוציונלי על המגרש ולפעמים הוא זורק את הידיים שלו לצדדים, אבל זה מי שהוא. אנחנו מדברים באנגלית ונהנים לשחק יחד". לטענת חבריו, עבורו זה קודם כל עניין לאומי ורק אחר כך, אולי, יש גם נגיעה אישית. לא בטוח שכך הדבר גם אצל רונאלדו. בכל מקרה, אחד מהם יקבל הזדמנות לזכות בתואר אירופי שני תוך פחות מחודשיים.
מדריד מספיק גדולה עבור שניהם כרגע, אבל בסטאד דה פראנס יש מקום רק לאחד.
