עוד לפני שאתחיל לעסוק בדברים החיוביים של מחזור המשחקים הראשון ביורו, אני חייב לדבר על מה שבאמת מטריד אותי, משהו שלא קשור לספורט בכלל. התמונות והסרטונים שראינו בימים האחרונים על המהומות והעימותים שהתרחשו, מחוץ לאצטדיון וגם ביציעים, הם בלתי מתקבלים על הדעת לחלוטין ובלתי ניתנים להסבר. אני מצפה מאופ"א לקחת אחריות בנושא ולדאוג שפעם אחת ולתמיד, הכדורגל יתמקד במשחק עצמו והאוהדים האלימים יפסיקו לזהם וללכלך אותו.
עכשיו אפשר לעבור לכדורגל עצמו ולמחזור הראשון, שסיפק מעט מאוד הפתעות. ובכל זאת, ויילס, אירלנד, איסלנד והונגריה בהחלט השיגו תוצאות לא צפויות, הראשונות של הטורניר הזה. אני שמח על הצלחתן של הנבחרות הצנועות יותר, כי הן מעוררות עניין ורגש בקרב הציבור הרחב, הן מרתקות ומרגשות ומעל הכל, יכולות מהוות איום חבוי על הפייבוריטיות.
עוד בנושא
שליחנו תומר יצחק מדווח מליל המודאגת: איך יעבוד האיסור על אלכוהול?
שליחנו אורן יוסיפוביץ על אנדרס אינייסטה, שחקן כדורגל עם מוניטור
כריסטיאנו רונאלדו תקף: "איסלנד לא תגיע לכלום", וחטף: "הוא צוללן ולוזר"
אל הרעם: מיכאל יוכין עם סיפורו של בירקיר ביארנסון, גיבור היום ביורו
הפייבוריטיות צלחו ברובן בצורה טובה את משחק הפתיחה שלהן. היחידה מביניהן שלא עמדה בציפיות במשחק הראשון שלה, לא ברמת הכדורגל שהציגה אבל בהחלט בתוצאה, הייתה אנגליה. ברמת הכדורגל, התענגתי על נבחרת אנגליה, היא שיחקה נפלא. זו נבחרת צעירה, מחוייבת לסגנון משחק אטרקטיבי ומרגש, והמשחק שלה הזכיר לי את אותן שנים קסומות בהן הכדורגל היה מהנה, התקפי, בנגיעה אחת...
קייל ווקר ודני רוז דהרו, כל אחד באגף שלו, ללא הפסקה ונעזרו רבות באדם ללאנה וראחים סטרלינג. כל כך חבל על שער השוויון שהגיע בשנייה האחרונה. הרוסים ממש לא היו ראויים לו. לגבי ויילס, כצפוי היא הייתה תלויה בגארת' בייל, שהוביל אותה לניצחון בכורה אי פעם ביורו. אני מתקשה להתלהב מהמשחק של הוולשים, אבל בייל מוביל אותם בצורה טובה.
עוד הפתעה חיובית הייתה הונגריה. זו לא רק ההצלחה מול נבחרת כמו אוסטריה, שהאמינה שהיא יכולה להיות הסוס השחור של הטורניר, זה בעיקר הכדורגל המושך והנפלא של השחקנים ההונגרים ובעיקר, קליינהייזלר, דז'ודז'אק וגרה. המשולש הזה הוציא מאיזון לחלוטין את האוסטרים, שבהובלת דויד אלאבה פתחו חזק, אבל לאט לאט דעכו. למרות ההפסד, אני בטוח שאוסטריה תציג את היכולת האמיתית שלה במשחקים הבאים.
אבל מעל כולן, ההפתעה הגדולה ביותר עד כה ביורו הזה הגיעה, בלי ספק, מכיוונה של איסלנד. הם הדהימו את הפייבוריטית הגדולה של בית ו', פורטוגל, ששלטה לחלוטין בקצב המשחק מהרגע הראשון עד האחרון, אבל לא הצליחה למצוא את הרשת יותר מפעם אחת מול יריבה שהייתה מאורגנת בצורה פנומנלית בחלק האחורי. כריסטיאנו רונאלדו זכה למעט מאוד מקום פנוי ורוב המשחק נעלם בין כל השומרים שלו ולא הורגש על המגרש.
מי שדווקא כן הופיע, כמו שהוא תמיד מופיע בזמן ובניגוד לרונאלדו ואחרים, מעולם לא מתחבא בטורנירים הגדולים, הוא השחקן הטוב ביותר של המחזור הראשון לטעמי, אנדרס אינייסטה. הוא הוביל את ספרד ביד רמה ושלט בכל הנעשה במגרש ובעיקר, גרם לנבחרת להציג מחדש יכולת שגורמת לתחושה טובה. הכי רחוק מהמונדיאל בברזיל והרבה יותר קרוב לספרד של הטורנירים הקודמים, זו שזכתה בתארים ותהילה.
התגלית האישית שלי מהמחזור הראשון הוא דימיטרי פאייה. הכרתי כמובן את יכולותיו של קשר ווסטהאם, אבל לראות את היכולת שלו לבעוט בכדור זה לראות אמן בפעולה. אם הוא ישמור על היכולת הזו, הוא יהיה בוודאות אחד ממצטייני האליפות.
המחזור השני יציג לנו שני משחקים מרתקים בדמות אנגליה - ויילס, הקרב על בריטניה וגרמניה - פולין. אני מאמין שהמחזור השני יספק כמה הפתעות משלו ומעל הכל, אני מקווה לראות שיפור בכמות השערים ואיכות הכדורגל.
