וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דמיון מצמרר: אותה ספרד, אותו סגנון משעמם, אותה יעילות משגעת

ספרד שוב נראתה כמו הנבחרת שזכתה בשלושה טורנירים ברציפות: איומה, מדויקת, מעייפת ויעילה. אורן יוסיפוביץ, שליח וואלה! ספורט ליורו 2016, על משחק הבכורה של לה רוחה, ועל אנדרס אינייסטה - שמשחק כדורגל עם מוניטור

עריכת וידאו: מרום שפיצר

הגשם הגביר קצב כשהכרוז בסטדיום מוניסיפל של טולוז הסביר את חוקי הפורמט. כל קהל, בתורו, ישאג הכי חזק שלו; הדציבלים יימדדו, ומיד לאחר מכן תוכתר המנצחת. שעת צהריים אפרורית והספרדים צווחו, ולאחריהם הצ'כים. לאחר דקה ארוכה הכרוז הכריז: האדומים מדרום הגיעו ל-100 דציבלים. הם חגגו, רק כדי לגלות שיריביהם ממזרח פירקו אותם עם 103. כמה שהצ'כים שמחו.

הם שמחו גם בקאפיטול, הכיכר הענקית של טולוז, שעות לאחר תום המשחק — מה שעשה הניצחון בתחרות הדציבלים לפני, עשה האלכוהול אחרי. אבל בין לבין הצ'כים סבלו מכל רגע. זו היתה הצגה מספרית של אלופת אירופה שלכם.

ואלה שמות:

7-17 באיומים לשער.
3-14 בקרנות.
33-67 באחוזי שליטה בכדור.
178-632 במסירות.
74-91 באחוזי דיוק.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

הטיפול שמאריך את חייהם של חולי סרטן ריאה

בשיתוף העמותה הישראלית לסרטן ריאה

עוד בנושא:

אוהד נבחרת צ'כיה מאוכזב. רויטרס
התחילו שמחים, סיימו מאוכזבים. אוהד צ'כי/רויטרס

זו היתה תבוסה של 1:0 והספרדים לא ספגו אפילו כרטיס צהוב. אלוהים שישמור, במהלך המחצית הראשונה שחקני לה רוחה רשמו אפס תיקולים. אפס. טוב, נו, סליחה, היה את הגליץ' שמוראטה דפק אל תוך הקוון. אבל אפס תיקולים לעבר הצ'כים.

זו היתה ספרד במלוא הדרה, וכמה שההדר הזה היה מעצבן. אותה לה רוחה, אותו הסגנון, אותה הנעה מוגזמת, אותו השיעמום, אותו 0:1, אותה היעילות.

המשחק הזה היה כמו לקרוא ספר ממש מתוחכם כשכל מה שבא לך לעשות זה לראות סרט אידיוטי. ככה ספרד, מתחכמת. משחקת ברצלונה למרות שאין לה את הפינישרים של ברצלונה. כמו שף שמנסה לעשות על האש בלי מנגל, כך המוסרים הנהדרים של ספרד מעיפים כדורים מדויקים בדרך לשום-מקום. הכדורגל הספרדי כל כך יפה וכל כך מכוער בו-זמנתי, עד שנראה שאפשר לשחק אותו בלי שערים. רק מלבן סיד על דשא, רק להתמסר. כאילו הם לא היו בשיעור בו נאמר שמסירה לרשת לא מהווה בישול.

לעיתים מרגיש שלה רוחה היא ניסוי מהפכני של הענף - הנבחרת הראשונה שמנסה לשלוט בכדור יותר מ-100 אחוז מהזמן. אתם תגידו להם שמתמטית זה לא אפשרי, והם יענו 'חכו וראו'. והם כל כך התחכמו, עוד מסירה ועוד סבסוב ועוד דריבל, והשעון עובר ועובר ואתה אומר - הנה, סוף סוף יכוו האנשים שטסים קרוב מדי לשמש.

ואז אינייסטה, ואז פיקה, וזהו - הם לעולם לא ילמדו.

למה שילמדו, למה? אלופי אירופה, אלופי העולם ואלופי אירופה - למה לשנות את השיטה הכל כך מעצבנת הזו? זו שעל כל 138.8 מסירות הם משגרים איום למסגרת? כן, זה הנתון מאתמול. "השיטה הזו מוכיחה את עצמה בשנים האחרונות", אמר ויסנטה דל בוסקה בסיום המשחק. "אנחנו כובשים שערים ומנצחים משחקים". "אנחנו חייבים להמשיך ולשחק כמו ששיחקנו", מסר אנדרס אינייסטה, "והשער יגיע - כמו שהגיע היום". "אני חושב ששיחקנו טוב מאוד", הצהיר דויד סילבה.

עוד ניצחון דרמטי, עוד 0-1 (זוכרים שהם לקחו מונדיאל על כאלה?). הם ספגו שער אחד בלבד ב-10 משחקי היורו האחרונים. תנו לנתון הזה להתבשל קצת. 1 ב-10 ההפסד האחרון ביורו? לפני 12 שנה. לפני הטורניר דנו בשאלת הזהות הספרדית, האסטרטגיה, הגישה. ביקרו את הסגנון, את האיטיות, את חוסר הברק והלהט, את היעדר הדורסנות. "זו הדרך שלנו", אינייסטה הבהיר עם הפה את מה שלפני דקות מספר הבהיר עם הרגל. "השגנו המון באמצעותה. זה הרעיון שלנו". והם לא נענשים. אז זה לא ישתנה. למה שישתנה?

ביציע העיתונאים חיכה לי מוניטור אישי. האמת, תענוג לצפות כך במשחק כדורגל. אתה שואב את האווירה הכי טובה, אבל אתה לא מפסיד פריים. אתה רואה הכול טוב יותר, ברור יותר, נקי יותר. כמו לשחק בפלייסטיישן עם רדאר השחקנים למטה. אתה לא מפספס אף מגן עולה, אף חלוץ חותך, אף בלם סוגר. ואז אתה מבין:

ככה אינייסטה משחק כדורגל.

גם לקשר הנפלא הזה יש גישה למוניטור, גם אצלו נמצא רדאר, אי שם בתחתית המסך. אין הסבר אחר. אין הסבר חוקי אחר.

אם תרצו, הוא נבחרת ספרד באיש אחד. לא יותר מדי טוב בלכבוש גולים, אבל הכי טוב שיש בלדאוג להם. הכי לא נראה דומיננטי - אבל הכי דומיננטי. אם יכול היה, היה מרשית את כל שעריו מטווח אפס, אבל מדי פעם, כשממש צריך, הוא מחלק לחבר'ה. "איזו מסירה!", התלהב פיקה. וזה כבר יורו שלישי של אנדרס עם אסיסט - אף ספרדי לא עשה זאת לפניו. איש המשחק של אתמול, זה ברור.

בסיום המשחק, באוהל התקשורת, שאלתי את אריץ אדוריץ על החוויה. "זה פשוט תענוג לשחק לצד שחקן כמו אינייסטה", ענה חלוץ בילבאו. "הוא הרגיל אותנו כבר הרבה זמן ליכולת הנהדרת שלו". "זו פריבילגיה לשחק איתו", הוסיף דויד סילבה. "הוא שחקן ענק". ופטר צ'ך - שמדבר את כל השפות - אמר כלאחר יד: "אינייסטה הוא אחד השחקנים הטובים בהיסטוריה".

ככה סתם. אחד הטובים בהיסטוריה. וואלה, יש משהו במה שהוא אומר.

orenjos@walla.co.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully