תתחילו לדבר על ויילס
תצוגת התכלית של נבחרת ישראל הוציאה למעשה את בוסניה מהתמונה. לכאורה, אפשר כבר לחשוב על השגת כרטיס אוטומטי ליורו 2016. אבל לא כך הדבר. בהנחה שבלגיה היא בכל זאת דרג מעל כל היתר בבית ב', עכשיו הגיע הזמן לספור ברצינות את ויילס. הנבחרת שיכולה לדחוק את ישראל למקום השלישי. משם, צרפת כבר נראית רחוקה יותר.
מאז 1958 לא היו הוולשים בטורניר גדול. עכשיו, עם כוכב על כמו גארת' בייל ולצדו שחקני מפתח בפרמיירליג כמו ארון ראמזי וג'ו אלן, הם מרשים לעצמם לפנטז. בזמן שאנחנו חגגנו ניצחון ביתי גדול על בוסניה, היריבה הבאה לקחה נקודה בלתי צפויה מבלגיה בבריסל. היא עשתה זאת גם בסיום קמפיין מוקדמות המונדיאל בשנה שעברה, אך אז זה קרה כאשר בלגיה כבר הבטיחה את מקומה בברזיל. הפעם היה למארחת על מה לשחק, אבל התוצאה זהה. ויילס ידעה איך לעצור אותה.
עם תכנית משחק דומה תגיע הנבחרת של כריס קולמן לחיפה בחודש מרץ. הגנה קשוחה בהנהגתו של קפטן סוונסי אשלי וויליאמס, שלישיית קישור דינמית בה ג'ו לדלי הוא האחורי וחלוץ מציק בדמות האל רובסון קאנו שמונע מההגנה היריבה לפתח התקפות מסודרות. דייויד קוטריל היה האיש שסייע לכריס גאנטר בשמירה על אדן הזאר, וההתקפה הוולשית נשענה בלעדית על בייל, שגם כמעט הביא בסופו של דבר את שלוש הנקודות. מארק וילמוטס לא היה מוכן לצורת ההתגוננות הזו של ויילס, שבניגוד לקמפיינים הקודמים מראה אופי. לגוטמן יש מספיק זמן כדי למצוא את הפרצות.
הכסא הריק
שלושה מאמנים ספגו ביום שישי מפלה ביתית, באירוע שהיה בבחינת "הקש ששבר את גב הגמל". בשבת הם כבר פינו את מקומם. טימורי קצבאיה לקח אחריות בעקבות הרביעייה שספגה גאורגיה מפולין, דיק אדבוקט לפחות התנחם בהיעדר הקהל בהפסד 3:1 לדנמרק לפני שהתנצל ונפרד. שניהם שמרו על כבודם. רק קלאודיו ראניירי, המושפל המרכזי של ליל שישי, התעקש. "מבחינתי, אני ממשיך כרגיל", אמר המאמן האיטלקי בסיום המשחק המחפיר ביותר של הנבחרת שרק לפני עשור הייתה אלופת אירופה - הפסד ביתי 1:0 לאיי פארו הקטנטנה, נבחרת המדורגת 169 מקומות מתחתיה. 12 שעות אחר כך הוא נזרק בבושת פנים. בלי סנטימנטים, אבל עם שק של מזומנים. קבלו את "המפוצה".
"בעקבות התוצאה ההרסנית של הנבחרת, אני לוקח אחריות על הבחירה הכה מצערת במאמן", אמר נשיא ההתאחדות יורגוס סאריס, שספג ביקורות נוקבות בשל בחירתו בראניירי. לא רק שיוון הלכה על מאמן שלא ידע מילה ביוונית, היא לקחה אחד שמעולם לא עבד עם נבחרת לאומית ולא בדיוק הצליח בעשור האחרון. ההתאחדות היוונית העניקה למאמן בן ה-63 שכר עתק (במונחים של מדינה הסובלת ממשבר כלכלי מתמשך) של 1.6 מיליון יורו לשנתיים, אך פיטרה אותו אחרי ארבעה חודשים וכעת תיאלץ גם לפצות אותו בצורה הולמת. בדיוק כמו שראניירי אוהב.
יותר מ-12.5 מיליון יורו קיבל ראניירי בעשור האחרון כפיצויים. כאשר פוטר מצ'לסי ב-2004, נותרו לו עוד שלוש שנים בחוזה ורומן אברמוביץ' פיצה אותו ב-1.5 מיליון יורו. בוולנסיה החזיק מעמד ראניירי שמונה חודשים בלבד, אבל זכה לפיצוי נדיב של יותר מ-5 מיליון והרשה לעצמו לשבת בבית במשך שנתיים. ב-2007 חזר לפארמה, אחר כך עבר ליובנטוס וגם ממנה הצליחו עורכי דינו לסחוט 1.5 מיליון יורו פיצויים לאחר העונה השנייה. את רומא הוא עזב, עם אינטר הגיע להסדר ואת הקופה האחרונה דפק במונאקו, אותה הצליח להחזיר לליגה הבכירה בצרפת ובהמשך גם לליגת האלופות. הוא פוטר למרות המקום השני ויצא עם סכום נאה של כמעט 4 מיליון יורו. עכשיו תורה של יוון לשלם.
צעד קטן לקטנות
איי פארו, ליכטנשטיין, סן מרינו. שלוש הנבחרות שמשתייכות לדרג "הנמושות" של אופ"א ורגילות לשמש כשק חבטות, השיגו נקודות בסוף השבוע ולא ספגו שער. הישג משותף חסר תקדים. למרות זאת, אין סיבה לקשור אותן יחד. בעוד עבור סן מרינו התיקו המאופס באסטוניה היה נס מקרי לחלוטין שקטע רצף היסטורי של 61 הפסדים, שתי האחרות נמצאות בקו התקדמות מסוים. הן השאירו את סן מרינו בתחתית עם אנדורה וכעת גם עם גיברלטר, ועשו צעד אחד קטן קדימה.
ליכטנשטיין הרוויחה מחזרתה של ואדוז לליגה הראשונה בשוויץ, וכך יש לה באופן קבוע שבעה שחקני סגל שמשחקים בליגה מהדרג השני ומשפרים את יכולתם. אם בקמפיין הקודם הוציאה ליכטנשטיין שתי נקודות במשחקי בית מול לטביה וסלובקיה, הפעם היא הצליחה לתסכל את מונטנגרו והגדילה לעשות כשהשיגה ניצחון חוץ ראשון במשחק רשמי זה יותר מעשור. ה-0:1 שלה על מולדובה חילץ אותה מהמקום האחרון בבית ז', כשהיא מפגרת בשתי נקודות בלבד אחרי שבדיה השנייה ובנקודה אחרי רוסיה השלישית. "המקומות האלה כמובן לא ריאליים מבחינתנו", אמרו בליכטנשטיין, שם לא משלים את עצמם אך מבינים שהם "בכיוון הנכון להימלט מהמקום האחרון". את זה, אגב, הנבחרת הזו עשתה רק פעם אחת בעבר, במוקדמות מונדיאל 2006.
באיי פארו, לעומת זאת, לא מפחדים לכוון קצת יותר גבוה אחרי הניצחון הגדול בתולדותיהם. זה בטח לא יזיק. "מקום שלישי? למה לא? אנחנו שואפים להצליח כמה שיותר, בשביל זה אנחנו משחקים", אמר המאמן לארס אולסן לאחר הסנסציה בפיראוס, במשחק בו שחקניו היו עדיפים על המארחים. אולסן יודע דבר או שניים על סנסציה. הוא היה הקפטן של דנמרק בזכייה ההיסטורית ביורו 1992 ולפני כמה שנים הומלץ על ידי מאמנו דאז, ריצ'רד מולר נילסן, להיות היורש של מורטן אולסן בנבחרת דנמרק. אולסן הוותיק לא זז, אבל באיי פארו קיבלו את ההמלצה של נילסן ונתנו לאולסן השני להוביל את נבחרתם. הוא לקח רק נקודה אחת בקמפיין הקודם, אך בזה הנוכחי נבחרתו שיפרה את יכולתה וסיגלה לעצמה סגנון משחק ברור עם מתפרצות מסוכנות. היא עשתה חיים קשים לפינלנד והונגריה, לפני שהדהימה את כל אירופה בניצחון על יוון. גם המנטור המנוח יכול להיות גאה.
בעל המאה
ויין רוני ציין את הופעתו ה-100 במדי אנגליה עם שער מספר 44, כשנבחרתו ניצחה את סלובניה ועשתה עוד צעד לעבר יורו 2016. אנגליה תגיע לצרפת, לאף אחד אין ספק. גם רוני יהיה שם, על תקן המבוגר האחראי. מבין 14 השחקנים ששותפו על ידי רוי הודג'סון במשחק בוומבלי, רק פיל ג'אגיילקה בן ה-32 מבוגר יותר מהקפטן. נת'ניאל קליין, לוק שואו, ג'ק ווילשר, ג'ורדן הנדרסון, ראחים סטרלינג, דני וולבק - כולם בני פחות מ-24. כולם מוכשרים, אבל כולם זקוקים למורה דרך בנבחרת. זה התפקיד החדש של רוני.
עכשיו, כשגם סטיבן ג'רארד ופרנק למפארד מחוץ לתמונה, הקפטן ניצב כל העת בקדמת הבמה. אין מי שיגנוב לו את אור הזרקורים, אבל בעיקר אין מי שיוריד ממנו את נטל הביקורות. ועם זה רוני מעולם לא התמודד לבדו. "רוני הוא המודל שלי", הודה איש המשחק ווילשר בסיום. "אני זוכר אותו מתגלה ביורו 2004, הייתי ילד בן 12 עם חולצה של רוני. זה רק מראה עד כמה הוא משמעותי עבור כולנו". הסגל הנוכחי נושא עיניו לעבר כוכב מנצ'סטר יונייטד. בינתיים, בשלב המוקדמות הנינוח, המאזן מושלם ולכן הכול מתנהל כשורה. מה יקרה כאשר העסק יקרטע בטורניר היורו עצמו (וזה יקרה)? האם רוני יעשה "ויברח" פעם נוספת? שם יהיה המבחן האמיתי.
גורל אחד
מאז ימיה הגדולים של צ'כוסלובקיה ביורו 1976 לא הייתה שמחה כזו מכדורגל גם בצ'כיה וגם בסלובקיה. פרט לישראל (משלושה משחקים) ואנגליה, יש רק עוד שתי נבחרות עם מאזן מושלם במוקדמות: האחת היא צ'כיה, האחרת סלובקיה. היום, בדיוק 25 שנים אחרי מהפכת הקטיפה שהובילה להפלת המשטר הקומוניסטי במדינה המשותפת, שתיהן נראות בדרך הבטוחה להשתתפות מקבילה ראשונה אי פעם בטורניר גדול. יחד, אבל כל אחת לחוד.
עבור צ'כיה היווה המחזור הרביעי עוד מבחן אופי חשוב. כמו במשחק בטורקיה, הנבחרת של פאבל ורבה לא רק הייתה הראשונה בקמפיין שכובשת לרשת איסלנד המפתיעה, אלא שוב ידעה לצאת מפיגור ולנצח יריבה ישירה במאבק על הכרטיסים ליורו. בסוף חודש מרץ תגיע צ'כיה למשחק ידידות בסלובקיה, ומבחינת שתיהן זה אמור לקרות אחרי ניצחון חמישי ברציפות במוקדמות. כך, בשני הצדדים כבר מפנטזים על מפגש חוזר גם בבמה המרכזית, ביורו 2016.
