תחילתו של העידן הגרמני. פרנץ בקנבאואר, גרד מילר, פול ברייטנר, אולי הנס, גינטר נצר ואחרים מביאים את נבחרת מערב גרמניה לאחת התקופות הטובות ביותר שלה. וצריך לזכור: הדובדבן האמיתי מחכה לה בעוד שנתיים, באליפות העולם של 1974, שהיא עצמה תארח.
כל הנבחרות האחרות באליפות הזו נראו כמו להקות רקע ללבנים-שחורים של גרמניה, שהציגו הגנת ברזל בראשותו של הקייזר בקנבאואר, שיצר לראשונה את תפקיד הליברו, וחוד משונן בכיכובו של המפציץ, גרד מולר. מולר, שחקן באיירן מינכן, הוכתר באליפות העולם במכסיקו 1970 כמלך השערים עם 10 שערים, ואף זכה באותה שנה לשחקן השנה באירופה. עם חוש שישי להבקעת שערים, מהירות פנטסטית וחוש התמצאות נדיר ברחבה, הפך מולר באותן שנים לחלוץ הקלאסי של התקופה המודרנית בכדורגל העולמי.
גרמניה, שהוגרלה בבית קליל עם פולין, טורקיה ואלבניה סיימה ראשונה את שלב הבתים, חלפה מעל אנגליה אחרי 1:3 ברבע הגמר, והעיפה ללא סנטימנטים את המארחת, בלגיה, בחצי הגמר (1:2) עם צמד של מולר. יריבתה בגמר הייתה ברית המועצות, שניצחה את הונגריה 0:1 בחצי השני. משחק הגמר שנערך ב-18 ביוני בבריסל, ייזכר כאחד המשחקים החד צדדים ביותר שנראו והתאפיין בשליטה גרמנית מוחלטת, כמעט ללא הפרעה מצד אלופי אירופה של שנת 1960. מולר כבש את הראשון בדקה ה-27, ווימר את השני בדקה ה-52 ובדקה ה-58 השלים מולר צמד. 0:3 בסיום ומערב גרמניה אלופת אירופה.
באותה שנה נבחרו באופן לא מפתיע בקנבאואר, נצר ומולר למקומות הראשון, השני והשלישי בבחירה של אופ"א לשחקני השנה באירופה. בלגיה זכתה במקום השלישי, לאחר ניצחון על הונגריה 1:2.
מלך השערים: גרד מולר (מערב גרמניה) עם 4 שערים.
הנבחרות המשתתפות בטורניר: איטליה, יוגוסלביה, בלגיה, בריה"מ, מערב גרמניה, רומניה, אנגליה והונגריה.
בלגיה 1972
3.6.2004 / 12:14