האליפות הזו תיזכר בין השאר בגלל שערורייה פוליטית. נבחרת יוון סירבה לשחק נגד נבחרת אלבניה, עמה הייתה מצויה באותה תקופה במלחמה מתמשכת (החל מ-1912). היוונים הוצאו מהתחרות ולחובתם נרשם הפסד טכני 3:0 לאלבניה. כמו כן, אנגליה ואיטליה השתתפו בטורניר לראשונה, מערב גרמניה עדיין לא.
מספר הנבחרות המשתתפות גדל ל-26 ללא שינוי בשיטה מהאליפות הקודמת: משחקי בית וחוץ בשיטת ה'נוק-אאוט' עד לשלב חצי הגמר והגמר המשוחקים אצל המדינה המארחת. ברית המועצות המשיכה את היכולת הגבוהה מהאליפות הקודמת והגיעה לגמר עם ניצחונות משכנעים בשמינית הגמר על איטליה (1:3 בסיכום הכללי), ברבע גמר על שבדיה (2:4 בסיכום), ובחצי הגמר על נבחרתה החזקה של דנמרק (0:3).
אצל המארחת ספרד הורגש מתח רב. באותה שנה הוכרז במדינה חרם על הבאת שחקנים זרים לליגה, מתוך מסקנה כי נבחרת ספרד לא תתבסס על שחקנים כמו פושקש ההונגרי ודי סטפנו הארגנטינאי, שהביאו את קבוצת הדגל של המדינה, ריאל מדריד, להישגים גדולים באירופה, וכי יש להשקיע בשחקנים תוצרת ספרד בלבד. בשמינית הגמר וברבע הגמר נפגשו הספרדים עם שתי הנבחרות המפולגות של אירלנד. דווקא נגד צפון אירלנד זה הלך קשה (1:2 בסיכום הכללי) אבל מול נבחרת אייר (או "הרפובליקה של אירלנד" כפי שהיא נקראת), זה כבר היה קל יותר (1:7 בסיכום הכללי). בחצי הגמר חיכתה לה הונגריה, הנבחרת שאחרי 'דור הזהב' של פושקש וקאמבלה. ספרד התקשתה אך יצאה בסוף מנצחת (1:2) ועלתה לגמר מול הסובייטים שעדיין נהנו מהשוער לב יאשין בשיאו.
4 שנים קודם לכן, נמנעה ההתמודדות הזו ברבע הגמר בהוראת הגנרל פרנקו, אבל הפעם אף אחד לא יכול היה להזיז את 120 אלף הצופים שמילאו את הסנטיאגו ברנבאו במדריד ב-21 ביוני, עד אפס מקום. הספרדים כבשו ראשונים כבר בדקה ה-6 (פרדה), אבל הסובייטים הישוו כעבור שתי דקות (חוסאינוב). בדקה ה-84 עוד הייתה התוצאה 1:1 אבל אז כבש החלוץ הספרדי מרסלינו מרטינז את שער הניצחון והעביר את הגביע מברית המועצות לידיה של ספרד. הונגריה זכתה במקום השלישי לאחר ניצחון על דנמרק 1:3.
מלכי השערים: פ?רדו (ספרד) ונובק (הונגריה) עם שני שערים כ"א.
הנבחרות המשתתפות בטורניר: ספרד, אירלנד, צפון אירלנד, שבדיה, יוגוסלביה, אלבניה, דנמרק, לוקסמבורג, הולנד, אוסטריה, צרפת, בולגריה, איטליה, בריה"מ, אנגליה והונגריה.
ספרד 1964
3.6.2004 / 12:04