בזמן שכולם מדברים על ה-VAR, לאנגלים לא ממש אכפת. אחרי שריקת הסיום בוומבלי, שם נבחרת שלושת האריות ניצחה 1:2 את דנמרק בהארכה דרמטית והעפילה לגמר היורו לראשונה בתולדותיה, יצאו מיליונים לחגוג בפארקים ובכיכרות של לונדון ושל שאר ערי המדינה.
התגובות
ראחים סטרלינג, שהפעיל לחץ בשער העצמי וסחט את הפנדל המפוקפק בהארכה, אמר: "זו הייתה הופעה אדירה שלנו. נלחמנו בשביל זה. זו הפעם הראשונה שספגנו בטורניר, אבל הגבנו כמו שצריך והראנו אופי. ידענו שזה יהיה קשה. היינו סבלניים, ידענו שהרגליים שלנו והאגרסיביות יעשו את ההבדל. אנחנו יודעים מה המשמעות של כדורגל למדינה שלנו. האנרגיות, האווירה... זה היה מדהים. עכשיו יש לנו את איטליה. נחגוג קצת ונתמקד באיטלקים".
על השריקה המכריעה בהארכה אמר: "ברור שהיה פנדל. נכנסתי לרחבה, הוא שם את הרגל שלו והכשיל אותי. פנדל ברור".
המאמן גארת' סאות'גייט סיכם: "אני כל כך גאה בשחקנים, היה מדהים להיות חלק מהאירוע הזה. האוהדים היו נפלאים לאורך כל הערב. ידענו שזה יהיה משחק ישיר, אמרנו לשחקנים שנצטרך להיות סבלניים ושהם יצטרכו לדעת לצאת ממצבים מסובכים. הם אכן עשו את זה".
סאות'גייט התייחס לפנדל השנוי במחלוקת ואמר: "לא ראיתי את המהלך בדיוק, אבל אני חושב שסטרלינג הקשה עליהם באגף הזה כל המשחק".
הארי קיין, כובש שער הניצחון שנבחר למצטיין במשחק: "לא ייאמן. זה היה משחק קשה, כל הכבוד לדנמרק. חפרנו וידענו להיות שם ברגע האמת. הגבנו היטב לפיגור. אנחנו בגמר ביתי, איזו תחושה!".
גארי נוויל השווה את סאות'גייט למנהיגי האומה
עיתוני אנגליה ניסו לשכוח לרגע משערוריית ה-VAR ולהתמקד בהישג האדיר של הנבחרת, שמקווה לשים סוף לבצורת של 55 שנים. "אנגליה בגמר, ואלו המילים הכי מוזרות, נדירות ויפהפיות שאפשר לכתוב", ציינו ב"טיימס". "הייתכן ש-55 שנים של סיוט מתמשך עומדות להסתיים? אנגליה יודעת שעכשיו מחכה לה האתגר הכי גדול שיש מול גרמניה. כך או כך, בלי קשר לעניין הפנדל, היא עלתה לגמר בצדק, למרות שאין ספק שאלילת המזל חייכה אליה בהארכה".
ב"אינדיפנדנט" כתבו ש"למרות הנסיבות המשונות, זה אחד הימים הגדולים של האומה, אחד המשחקים הגדולים של הנבחרת. זה הזמן לחגוג".
פרשן "דיילי מייל" מרטין סמואל הציע לאוהדי הנבחרת: "תשתו כמה שאתה יכולים, תחגגו כמה שאתם יכולים, כי מי יודע מתי רגע כזה יגיע שוב. זאת הנבחרת הכי אהובה שהייתה לנו זה שנים. אנחנו אוהבים אותם, את מה שהם מייצגים, את הערכים שלהם, את קור הרוח שלהם, האומץ. מדהים לראות איך הפכנו מהלוזרית הגדולה של עולם הכדורגל, לווינרים אדירים".
ב"סאן" התפייטו וכתבו ש"55 שנות כאב ו-16 חודשי מגפה מתסכלים, נעלמו ברגע אחד של התפוצצות של אושר".
המספרים
- אנגליה תשחק בגמר היורו לראשונה בתולדותיה. כמו במונדיאל היחיד בו זכתה, ב-1966, זה קורה בבית.
- אנגליה היא הנבחרת ה-13 בהיסטוריה שמגיעה לגמר היורו, והראשונה החדשה שעושה את זה מאז פורטוגל ויוון ב-2004.
- אנגליה עשתה היסטוריה והיא הנבחרת היחידה שלא ספגה בחמשת משחקיה הראשונים ביורו.
- אנגליה חוזרת לגמר של טורניר גדול לראשונה מאז 1966, אז זכתה כאמור במונדיאל. 55 שנה עברו - זה הפער הכי גדול של נבחרת כלשהי בין גמר לגמר.
- 37 משחקים שיחקה אנגליה במסגרת אליפויות אירופה, בלי להופיע בגמר. יותר מכל נבחרת אחרת שלא הגיעה למעמד הזה. עכשיו ההמתנה הסתיימה.
- השוער ג'ורדן פיקפורד שבר את שיאו של גורדון בנקס עם 725 דקות ללא ספיגה במדי הנבחרת, עד שנכנע לכדור החופשי של מיקל דמסגור.
- הארי קיין הוא עכשיו שיאן השערים של אנגליה בטורנירים גדולים יחד עם גארי ליניקר - 10 שערים כל אחד.
- זה כבר היורו עם ממוצע השערים הגבוה אי פעם (מאז החל שלב הבתים) - 2.80 שערים למשחק.
- ג'ורדן פיקפורד לא ספג במשך 725 דקות ברציפות כשעמד בשער הנבחרת, ארבע דקות יותר מאשר השיא הקודם של גורדון בנקס מ-1966.
- נבחרת אנגליה ספגה שער ראשון מזה 691 דקות. זהו גול חובה ראשון לרעת נבחרת שלושת האריות מאז חודש מרץ.
- השער של מיקל דמסגור היה הראשון ביורו הנוכחי שהובקע ישירות מבעיטה חופשית.
- השער העצמי שכבש סימון קיאר הוא השער העצמי הראשון ממנו נהנית נבחרת אנגליה באליפות אירופה, והשלישי אי פעם שמובקע לזכותה בטורניר גדול (נגד צ'כוסלובקיה ב-1982 ומול פרגוואי ב-2006).
- זו הפעם הראשונה מאז יורו 2000 ששני חצאי הגמר מגיעים להארכה.