דנזל דומפריס ראה בנסיעה לארובה, המולדת של אביו בוריס, מעין חופשה. הוא עלה מביתו ברוטרדם על המטוס לטריטוריה ההולנדית הקטנה השוכנת בקאריביים במרץ 2014, חודש לפני יום הולדתו ה-18, עם רצון לנוח ובעיקר לנקות את הראש. אולי גם לחשוב על מסלול חיים חדש.
הכדורגלן הצעיר, שנקרא על שמו של כוכב הקולנוע דנזל וושינגטון, שיחק באותם ימים במדיה של אחת מקבוצות החובבים הבכירות בהולנד, בארנדרכט, אולם כאמור, היא הייתה קבוצת חובבים והקריירה ממש לא נראתה מבטיחה. בגיל בו בני השנתון שלו כבר כיכבו בקבוצות בכירות בהולנד, אומת כדורגל שתמיד אוהבת לתת צ'אנסים לצעירים, דומפריס עוד היה הרחק מאחור והסיכויים שלו להגיע לרמות הגבוהות נראו קלושים במיוחד.
אלא שהמגן הימני הגבוה (1.89 מ') והחסון החליט שעדיין לא הגיעה העת לוותר ובמקביל לאותו חופש, הוא גם הסכים להצטרף לנבחרת ארובה ורשם שתי הופעות במדיה, בצמד משחקי ידידות מול גואם. בשני מביניהם הוא אפילו כבש שער נאה בבעיטה מחוץ לרחבה.
שלושה חודשים בערך אחרי אותו גול, שאמור היה להיות רגע נחמד ולא יותר בחייו של דומפריס, הוא כבר היה שוב בהולנד, במתחם האוהדים שהוקם באמסטרדם. משם, הוא צפה יחד עם חבריו בנבחרת הכתומה מרסקת 1:5 את אלופת העולם היוצאת ספרד במחזור הפתיחה של מונדיאל 2014. ההולנדים המשיכו לטורניר פנטסטי, אותו סיימו עם ניצחון מוחץ מול המארחת המרוסקת ברזיל ועם המקום השלישי. ארבע שנים אחרי הסגנות במונדיאל בדרום אפריקה, הולנד נראתה על הסוס, אבל נפלה ממנו בעוצמה. ובזמן שהיא הלכה למטה, דומפריס רק נסק כלפי מעלה. עד שהם נפגשו.
שבע השנים החולפות היו לא פשוטות עבור הכדורגל ההולנדי. המדינה, שהתרגלה להצלחות וכוכבים, נותרה גם מחוץ ליורו 2016 וגם מחוץ למונדיאל 2018, כשהיא רושמת הפסד אחר הפסד במוקדמות מול נבחרות שפעם כלל לא היוו יריבות עבורה. ההבנה שיש צורך בשידוד מערכות רצינית חלחלה לאט לאט ושחקנים לא צפויים החלו לקבל במה. דומפריס היה ביניהם ורק ארבע שנים חלפו מאז שצפה בנבחרת מככבת במונדיאל ועד שרשם באוקטובר 2018 את הופעות הבכורה שלו במדים הכתומים, מול גרמניה.
בזמן הזה, הוא הספיק להתקדם כל הדרך מבארנדרכט לספרטה רוטרדם, עמה עלה ליגה ונבחר לתגלית העונה ב-2015/16, משם להירנביין ועד לפ.ס.וו, אליה הצטרף בקיץ 2018 ובה הוא משמש כיום בתור הקפטן של ערן זהבי. איך הוא עשה זאת? חברו של דומפריס באחת מקבוצות החובבים בהן שיחק בעבר נזכר בראיון: "הוא אפילו לא היה השחקן הכי טוב בקבוצה שלנו, אבל בזמן שאנחנו עשינו צחוקים ושתינו אלכוהול, הוא השקיע אקסטרה באימונים ונתן הכל". כאשר הקבוצה שלו זכתה באליפות ליגת החובבים, השחקנים ניסו להכריח את דומפריס לשתות איתם, לפחות בירה אחת. הוא העביר את הבקבוק בנימוס הלאה.
כיוון שבכל זאת, מדובר במגן ימני מהליגה ההולנדית (גם אם הוא משחק בקבוצה בכירה כמו פ.ס.וו), הפריחה והפריצה של דומפריס בשנים האחרונות נשארו יחסית מתחת לרדאר של חובבי הכדורגל. מי שקיווה להרוויח מכך היה האיש שהנחית אותו באיינדהובן, מרסל ברנדס, כיום המנהל המקצועי של אברטון. הטופיז עבדו בשבועות שלפני תחילת יורו 2020 כדי להפעיל את סעיף השחרור הצנוע של דומפריס בפ.ס.וו, 15 מיליון יורו בלבד, ולהביא אותו לגודיסון פארק, לפני ששאר העולם יגלה. לצערם, הם לא הספיקו לעשות זאת בזמן, היורו יצא לדרך ועכשיו כנראה שכבר מאוחר מדי עבורם.
כי אחרי שתי ההצגות האדירות של דנזל דומפריס בשבוע הפתיחה של היורו, שתי הצגות שסידרו להולנד שש נקודות ואת המקום הראשון בבית ג' והכרטיס לשמינית הגמר, פתאום השמות שמביעים בו עניין הפכו מאברטון לבאיירן מינכן ואינטר בין היתר.
השואו של תגלית הטורניר אומנם לא התחיל כמתוכנן וכבר במחצית הראשונה מול אוקראינה הוא רשם שתי החמצות כבירות, אבל משם זה רק הלך והשתפר. כן, כמו הקריירה של דומפריס. עם פתיחת המחצית השנייה, כדור רוחב שלו סידר לג'ורג'יניו ויינאלדום את השער הראשון ומיד לאחר מכן פריצה שלו הובילה לגול של ואוט וחהורסט. אוקראינה לא אמרה נואש וקבעה 2:2 מדהים, אבל רגע לפני שהולנד שוב נכנסת לפאניקה, דומפריס התעופף להגבהה משמאל בדקה ה-85 ונגח פנימה כדי לסדר ניצחון דרמטי. במשחק הזה רשם דומפריס 11 נגיעות בכדור בתוך הרחבה, יותר מכל שחקן בכל נבחרת במחזור הראשון של היורו, כולל החלוצים.
מול אוסטריה, דויד אלאבה דרך עליו, אוראל גרינפלד נעזר ב-VAR ואת הפנדל שדומפריס סידר הפך ממפיס דפאי לשער יתרון מוקדם. בהמשך, הוא הבטיח עוד ניצחון כשסיים מתפרצת הולנדית קטלנית מול שער ריק. עם שער בכל אחד משני המשחקים הראשונים של היורו, הצטרף דומפריס לרשימה אקסקלוסיבית בתולדות נבחרת הולנד, שכוללת כעת אותו ואת רוד ואן ניסטלרוי, עוד אחד שנעזר בפ.ס.וו כדי לבצע קפיצת מדרגה ולהפוך לכוכב ענק. "זה מתחיל להרגיש כמו סיפור אגדה", הודה דומפריס הנרגש בראיון שהעניק לרויטרס בסיום המשחק.
הטורנירים הגדולים, כמו המונדיאל או היורו, תמיד שימשו במה לשחקנים איכותיים וקצת פחות מוכרים, שסיפקו חודש חלומי וקיבלו חוזה באחת הקבוצות הגדולות ביבשת. חלקם לא הצליחו לעמוד בציפיות ולשמור לאורך הקריירה שלהם על הרמה מאותו טורניר, אבל דנזל דומפריס כבר הוכיח שהוא בנוי אחרת.