"בחיים לא ראיתי דבר כזה. משהו מקולקל בכדורגל שלנו אם אירוע כזה יכול להתרחש". נשיא פיפ"א באותם ימים, ספ בלאטר השוויצרי, התפוצץ מזעם בראיון שהעניק לרדיו במולדתו.
ערב קודם לכן, הוא היה עד למלחמה על כר הדשא, ובעיקר במנהרת השחקנים, אחרי ששוויץ העפילה למונדיאל 2006 על חשבון טורקיה. השוויצרים סיימו בקושי רב במקום השני ב"בית התיקו" הזכור של נבחרת ישראל, הטורקים השאירו מאחור בתום דרמה גדולה את דנמרק ויוון והשיגו את סגנות בית ב' ושתי הנבחרות, שלא היה ביניהן עבר קשוח או דם רע, נפגשו לקרב כפול על כרטיס לטורניר בגרמניה.
במשחק הראשון, ב-12 בנובמבר 2005, שוויץ ניצחה 0:2. הנבחרת של פתיח טרים התלוננה אחרי המשחק על כך שהיא ספגה יחס משפיל, מרגע שנחתה בברן ועד שעזבה, וכאשר השוויצרים הגיעו לאיסטנבול ארבעה ימים לאחר מכן לגומלין, המארחת קיוותה לנקמה, על הדשא וגם מחוצה לו. "אין פלא שאופ"א דחתה את ההצעה הטורקית לארח את יורו 2012", נכתב בצהובון השוויצרי "לה מאטין", אחרי שהעיתונאים ראו את היחס לשחקני הנבחרת שלהם.
לצערה של טורקיה, על כר הדשא העסק נראה רע וכבר בדקה השנייה אלכסנדר פריי קירב עוד יותר את שוויץ למונדיאל עם פנדל מדויק. אולם משם החלה הדרמה האדירה. טונצ'אי הפך עם צמד במחצית הראשונה ופנדל של נקאתי אטש קבע 1:3 בדקה ה-52.
טורקיה הייתה זקוקה לשער נוסף ותקפה בחמת זעם, עד שמרקו שטרלר עקץ אותה, שש דקות לסיום. טונצ'אי עוד הספיק להשלים שלושער בדקה ה-89 ולתת תקווה מחודשת, אבל שם זה גם נגמר, עם 2:4 טורקי, 4:4 בסיכום והעפלה של שוויץ בזכות שערי החוץ. רגע אחרי השריקה האחרונה, החל הבלגן.
בנג'מין הוגל השוויצרי בעט מאחור בעוזר המאמן של טרים ודחף את אלפאי לפני הירידה מכר הדשא. איש לא יודע מה גרם לו לפעול כך, אבל שחקני ואנשי הנבחרת המארחת הסתערו בחזרה, הכו כל שוויצרי בסביבה ושלחו את המגן סטפן גריכטינג לבית החולים, שם החדירו לו קטטר אחרי שספג בעיטה אדירה באשכיו. "הוא היה מלא בדם. איימו שירצחו אותנו", סיפרו השוויצרים, אחרי שהוגל עצמו חטף מכה עזה בראשו.
האירוע כמעט יצר תקרית מדינית חמורה ובעיקר, סיפק וידיאו שלא הפסיק להתנגן ברחבי העולם ולהוציא שם נורא לכדורגל, דווקא באירוע חגיגי כל כך כמו משחק העפלה למונדיאל. לשמחת כולם, הרוחות נרגעו ולבסוף, פיפ"א, שאיימה להרחיק את טורקיה ממוקדמות המונדיאל הבא, הסתפקה בעונש של שישה משחקים ללא קהל וקנס של כ-150 אלף דולר. הטורקים כמובן, טענו שבלאטר השוויצרי דואג לבני עמו ובפעם השנייה, החלו לתכנן נקמה. הפעם זה הצליח להם.
שוויץ אירחה יחד עם אוסטריה את הטורניר הגדול הבא, יורו 2008. היא וטורקיה שובצו יחד לבית א' ושתיהן הפסידו בערב הפתיחה, לצ'כיה ופורטוגל בהתאמה. לכן, למחזור השני, ב-11 ביוני באצטדיון בבאזל, הן התייצבו בידיעה ברורה שכל דבר פרט לניצחון כנראה יסגור את הסיפור עבורן.
שוויץ פתחה טוב יותר ובדקה ה-32 גם עלתה ליתרון, משער של הקאן יאקין. לא קשה לשים לב - השם שלו לא נשמע שוויצרי במיוחד. הקאן, כמו אחיו מוראט, שבעצמו כיכב בנבחרת שוויץ וכמו עוד כ-130 אלף אזרחים החיים בשוויץ, מגיע ממוצא טורקי. זו קבוצת האוכלוסייה השישית בגודלה במדינה והיא כוללת בין היתר עשרות אנשי תרבות וספורטאים, בעיקר כדורגלנים (וגם הכדורסלן אנס קאנטר, שאומנם ייצג את טורקיה, אך נולד וגדל בציריך).
עבור בני מהגרים רבים מקרב הטורקים המוסלמים, הכדורגל היה הדרך להשתלב בחברה בשוויץ והאידיליה וההרמוניה שררו, עד הפיצוץ הגדול בין המדינות באותן שנים. אז יאקין כבש, במבול מטורף ועם כדור שבקושי זז על הדשא, מול המדינה של הוריו. הוא לא חגג, אבל מי שכן חגגה היא טורקיה - זה היה הטורניר שלה. בדקה ה-57 איזן סמיח סנטורק בנגיחה מקרוב ועמוק בתוך תוספת הזמן, ואחרי החמצה כפולה אדירה של שוויץ, בעיטה של ארדה טוראן בן ה-21 הוסטה וטסה פנימה, 1:2 דרמטי לטורקיה והדחה אכזרית לשוויץ.
הטורקים, למי ששכח, המשיכו את היורו המשוגע שלהם עם אותו מהפך מול צ'כיה במחזור הסיום של הבית, גול בדקה ה-122 ברבע הגמר נגד קרואטיה והפסד 3:2 כואב מול גרמניה בדקה ה-90 של חצי הגמר. חוץ ממשחק אחד, הם העבירו את כל היורו ההוא על אדמת שוויץ, חוגגים ונהנים מהחיים, בתוך הפרצוף של המארחת ההמומה.
אלא שגם זה לא היה סוף ה"רומן", והסיפור עבר מהמגרש לזירה הדיפלומטית עם פרשייה מוזרה שהתפוצצה במרץ 2017. כמה שנים קודם לכן, שוויץ עוד הייתה שחקנית מפתח בכינון היחסים ההיסטוריים בין טורקיה לארמניה, אולם השקט הופר כאשר משרד התובע הכללי של שוויץ פתח בחקירה נגד עובדים בשגרירות הטורקית בברן, בחשד שהם ריגלו אחרי אזרחים שוויצרים ממוצא טורקי.
על פי טענות החוקרים, אותם עובדים בחנו מקרוב וצילמו כמה מן המשתתפים במחאה פוליטית נגד מדיניות טורקיה, שהתקיימה בציריך וניסו לחטוף איש עסקים שוויצרי-טורקי, המזוהה עם פטהוללה גולן, שנוא נפשו של ראש הממשלה הכל-יכול רג'פ טאיפ ארדואן. בשוויץ הבהירו אז כי לא תהיה חסינות לאיש נגד החקירה, גם לא לדיפלומטים טורקים, אם הם ימצאו אשמים בריגול.
השגריר הטורקי בשוויץ והשלטון של ארדואן הכחישו בתוקף את ההאשמות הקשות והסיפור דעך, אולם ממש לפני כמה שבועות התפרסם דו"ח חדש, שטען כי דיפלומטים טורקים ממשיכים לרגל נגד מתנגדי המשטר, המתגוררים בשוויץ, גרמניה ויוון, כך שנראה שזה רחוק מלהיות סוף הסיפור.
ועכשיו, 15 שנים וחצי אחרי המכות ו-13 שנים אחרי הדרמה בבאזל, שוויץ וטורקיה שוב נפגשות, לראשונה מאז אותו משחק ביורו 2008 וכמו תמיד איתן, זו תהיה מלחמה. אפשר לקוות שהפעם המלחמה הזו תתנהל רק בין קווי המגרש ולאורך 90 הדקות, אבל אחרי שטורקיה הפסידה פעמיים ולא כבשה כלל ושוויץ נותרה עם נקודה בודדת משני משחקים, שתיהן יודעות שכל תוצאה פרט לניצחון צפויה להשאיר אותן מחוץ ליורו הזה. הולך להיות חם.