וואלה!

מחסום שפה: מה קורה כששופט חולק שפת אם עם קבוצה אחת בלבד?

שופט גרמני כמובן לא ישפוט את נבחרת גרמניה בטורניר בינלאומי, אבל מה קורה כששופט דובר גרמנית מנהל, למשל, משחק של נבחרת שוויץ? פרופסור אלכס קרומר עם מחקר שבסופו מסקנה די ברורה

  • יורו 2020
אלכס קרומר
תקציר: ויילס - שוויץ 1:1, בית א' ביורו 2020 (ספורט1)

לא צריך להיות מומחה גדול בכדורגל בשביל להבין ששופט צריך להיות נייטרלי לחלוטין. למשל, לא יעלה על הדעת שבמשחק בין צרפת לגרמניה ישפוט שופט גרמני או צרפתי. אבל מה קורה כאשר שופטים חולקים שפה עם אחת הקבוצות ולא עם הקבוצה השנייה?

כך למשל, במונדיאל ב-2018, נבחרת סרביה הגישה תלונה רשמית לפיפ"א אחרי משחקה בשלב הבתים מול שוויץ. את המשחק ההוא שפט פליקס בריך הגרמני, שלדעת רבים קיפח את הסרבים בכך שלא שרק לפנדל ברור ולא נעזר בטכנולוגיית ה-VAR. בתלונה שלהם הסרבים תהו כיצד ייתכן שפיפ"א שיבצה שופט גרמני למשחק של נבחרת שוויץ, כאשר ידוע, שגרמנית היא השפה המדוברת ביותר בשוויץ.

זו טענה מעניינת, ששווה בדיקה. הרי מחקרים קודמים הראו לא מעט הטיות שופטים שקיימות בתחרויות ספורט. למשל, שופטי כדורסל ב-NBA שרקו יותר עבירות נגד שחקנים שצבע עורם שונה מזה של אנשי המשרוקית. במחקר אחר נמצא ששופטים נתנו יותר זמן פציעות במקרה שקבוצת הבית הייתה בפיגור של שער אחד לעומת המצב בו קבוצת הבית הייתה ביתרון של שער אחד. כמו כן, לרעש הקהל יש השפעה על החלטה לגבי עבירה. זו, אגב, הסיבה למה חדר ה-VAR מנוטרל לחלוטין מרעש הקהל.

על כן, אני ושותפיי, פרופסור מייקל לכנר מאוניברסיטת סט. גאלן וריצ'רד פאלטינגס מאוניברסיטת טקסס, החלטנו לבדוק האם באמת יש קשר בין החלטות השופטים לבין העובדה שהם שופטים משחקים בהם רק קבוצה אחת חולקת את אותה השפה איתם. במחקר שערכנו, נעזרנו בכל המשחקים בשתי הליגות הבכירות בשוויץ בין השנים 2005 ל-2017. כידוע, שוויץ מתחלקת לשלושה אזורים לשוניים עיקריים: גרמנית, צרפתית, ואיטלקית (אגב, שפה רשמית נוספת היא רומנש, שבה מדברים 0.5% מכלל האוכלוסייה). בסך הכל בחנו 4,874 משחקים, שנשפטו על ידי 58 שופטים שונים.

עוד בוואלה!

"קשה להסביר במילים את איכות התמונה. זה מסך מושלם לגיימרים"

לכתבה המלאה
ממצאי המחקר (צילום: מערכת וואלה!, אלכס קרומר)

הממצאים שלנו מאוד ברורים. כמו במחקרים אחרים, אנחנו מוצאים שקבוצות חוץ מקבלות יותר כרטיסים צהובים מקבוצות בית. אבל, הממצא החשוב הוא שכאשר שופט חולק את אותו האזור הלשוני עם קבוצת בית בלבד, הפער בין הכרטיסים הצהובים הוא 0.54 לעומת 0.1 בלבד, כאשר השופט חולק את אותו האזור הלשוני עם קבוצת חוץ. אגב, כאשר אין יתרון בדמות זהות השפה לאחת הקבוצות, ההפרש בין כרטיסים צהובים עומד על 0.31. על מנת לפסול הסברים אלטרנטיביים רבים, עשינו בקרה על איכות הקבוצות מבחינת ערכן בשוק, כמות הנקודות שהשיגו, מספר כרטיסים הממוצע שכל שופט מוציא בכל המשחקים באותה העונה, כמות הקהל במגרשים וכו'. התוצאות עמידיות לכל הבקרות האלה.

איך זה קשור לטורניר היורו הנוכחי? למשל, קלמון טורפן הצרפתי, שפט את המשחק בין שוויץ (שכידוע אחת השפות בה היא צרפתית) לווילס. במשחק הזה השוויצרים הבקיעו שער לקראת הסיום שתחילה אושר על ידי השופט, ורק התערבות של VAR מנעה טעות מביכה. כאן חשוב לציין, שאנחנו לא טוענים שהשופטים מוטים בכוונת תחילה לטובת הקבוצה שחולקת את אותה השפה עם השופט. ההסבר יכול להיות גם יותר נוירולוגי, שהשופט בכלל לא מודע שהוא מוטה לטובת אחת הקבוצות, אלא פועל באינסטינקט של שבריר שנייה.

אינסטינקטים כאלה יכולים להיות מוטים בתת מודע. מחקרים מהשנים האחרונות השתמשו במכונות MRI על מנת לבחון את פעילות המוח כאשר אנשים רואים תמונות שונות. כך למשל, המוח מגיב בצורה שונה כאשר אדם רואה תמונה של אדם מגזע אחר. במחקר אחר, שקשור לאוהדי כדורגל, נמצאה קורלציה בין אוהדי אותה הקבוצה באזורי מוח שאחראים על זהות עצמית. זה לא מפתיע כי התכונה של שבטיות והזדהות קבוצתית על רקע לאום, דת וכו' היא תכונה ששרדה בתהליך האבולוציה. לכן, הייתי ממליץ לקברניטי אופ"א להימנע משיבוץ שופטים, שחולקים שפת אם עם אחת הקבוצות בלבד. אגב, ביורן קויפרס ההולנדי ישפוט במשחק בין דנמרק לבלגיה, בה הולנדית היא השפה המדוברת ביותר. נו, נקווה לפייר פליי - ומזל שיש VAR.

ה-VAR הציל אותו. טורפן (צילום: רויטרס)

אלכס קרומר הוא פרופסור מן המניין לכלכלת ספורט במחלקה לניהול ספורט באוניברסיטת מולדה, שבנורבגיה. תחומי המחקר שלו כוללים את כלכלת ספורט, ספורט אנאליטיקס, כלכלה התנהגותית, תיאוריה של תחרויות וקבלת החלטות. הוא גם משמש כמרצה אורח במגמה לניהול עסקי ספורט באוניברסיטת בן גוריון בקורס בקבלת החלטות בסביבה תחרותית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully