רוץ בן סוסי: הנבחרות שיכולות להיות הסוס השחור של היורו

לשם התחלה, הטורקים הם הנבחרת הצעירה ביותר בטורניר - הגיל הממוצע של כל שחקני הסגל עומד על 25 בלבד. זה נובע בין היתר מכך שצמח שם דור נדיר של שחקני הגנה צעירים. עם מריח דמירל בן ה-23 מיובנטוס, אוזן קאבאק בן ה-21 שבילה את חצי העונה האחרונה בהשאלה בליברפול, צ'לאר סויונג'ו בן ה-25 מלסטר, המגן הימני זקי צ'ליק בן ה-24 שזכה באליפות צרפת עם ליל, והמגן השמאלי מרט מולדור בן ה-22 מססואולו, יש למאמן שנול גונש עורף יוצא מהכלל - עד כדי כך שהוא ספג שלושה שערים בלבד בכל קמפיין המוקדמות, ושמר על רשת נקיה בכל משחקי הבית, כולל בניצחון 0:2 על צרפת.

ואולם, גונש - האיש שהצעיד את הטורקים למקום השלישי במונדיאל 2002 - הוא מאמן התקפי מאוד שידוע כמטפח חלוצים בחסד. למעשה, הוא זה שהזניק קדימה את הקריירה של בוראק יילמאז לפני עשור בטרבזונספור. והנה לכם התפנית - כעת בוראק הוא הקפטן בן ה-35 של הנבחרת, שאף מושך את ממוצע הגילאים הנמוך כלפי מעלה. הוא תרם לאליפות של ליל עוד יותר מצ'ליק, ובטחונו העצמי לפני אליפות אירופה לא יכול להיות טוב יותר.

תוסיפו למשוואה גם חוליית קישור איכותית, ובראשה אשף הכדורים הנייחים של מילאן, הקאן צ'לחנוילו, ותקבלו סוס שחור אמיתי. טורקיה העפילה לחצי הגמר באליפות אירופה ב-2008, והימור על שחזור ההישג לא יהיה מופרך. היא אפילו מסוגלת ללכת רחוק יותר אם הכל יסתדר לטובתה.

הדנים אף פעם לא יהיו שוב מבריקים כמו בשנות ה-80' העליזות, אבל הם יכולים להיות גם יעילים כמו ביורו 92' כאשר ריכארד מולר נילסן הוביל אותם לזכיה כנגד כל הסיכויים. הנבחרת הנוכחית, אשר רוב הסגל שלה שותף לקמפיין מוצלח במונדיאל האחרון שם הודחו הדנים בשמינית הגמר מול קרואטיה רק בגלל חוסר מזל בדו קרב פנדלים, מזכירה קצת את המודל מלפני 29 שנה.

למעט כריסטיאן אריקסן, ששב לאחרונה לחיים באינטר אחרי תקופה לא קלה, אין לדנים כוכבים גדולים, אבל יש הרבה שחקנים יציבים שמרכיבים נבחרת מגובשת ומאוזנת. קספר שמייכל הוא אחד השוערים האיכותיים בפרמייר-ליג. פייר-אמיל הויביירג הוא לוחם אימתני במרכז המגרש שכל מאמן היה רוצה, ויש לו גם יכולות טכניות משובחות. הקפטן סימון קיאר נהנה מעונה טובה במילאן, ולצידו יזהר במרכז ההגנה אנדראס כריסטנסן הצעיר מצ'לסי.

הם לא מפחידים ולא מושכים תשומת לב, אבל ביום נתון הם יעשו חיים קשים לכל יריבה - במיוחד אם המאמן חסר הנסיון קספר יולמאנד יוכיח את עצמו מבחינה טקטית על הבמה הגדולה. התוצאות האחרונות מעודדות, והדנים מקווים שהכל יתחבר להם, אולי כמו ביורו 92'.

השבדים העפילו לרבע גמר במונדיאל זכות משחק מאורגן מאוד, גם אם נטול ברק. הפעם, הסגל שלהם דומה, בתוספת שני שחקני חוד צעירים מלהיבים מאוד. אלכסנדר איסק הוכיח את עצמו כסקורר מחונן במדי ריאל סוסיאדד, בעוד דיאן קולוסבסקי הוא אחד הכוכבים הצעירים העולים בליגה האיטלקית במדי יובנטוס. אם שיתוף הפעולה ביניהם יפרח, החבורה בצהוב תהיה איכותית הרבה יותר בחלק הקדמי בהשוואה ל-2018, וזה בהחלט הופך אותה לסוס שחור פוטנציאלי.

כי הרי הבסיס כבר קיים - יש חוליית הגנה מסודרת בראשות ויקטור לינדלוף ממנצ'סטר יונייטד, יש קישור טוב בהנהגת כוכב לייפציג אמיל פורסברג אשר עשוי אולי לעבור לבאיירן מינכן, ויש מאמן יאנה אנדרסון שמדריך אותם כבר מ-2016. חזרתו הסנסציונית של זלאטן איברהימוביץ' הכניסה המון רעש למערכת, אבל הכוכב הוותיק נפצע ופרש מהסגל - וכעת הבמה שייכת שוב לשחקנים צנועים יותר עם אגו בקנה מידה שפוי. זה בדיוק מה ששבדיה צריכה כדי להצליח.

יש משהו מרגיע מבחינת השחקנים כאשר הם יודעים שהמאמן יעמוד בכל מקרה במוקד תשומת הלב התקשורתית. אנדריי שבצ'נקו הוא הכוכב הגדול של אוקראינה, והוא הצליח לבנות בהתמדה נבחרת מאורגנת עם אופי חזק. יש בה הרבה שחקנים צעירים, וחלקם הגדול משחקים בשתי הגדולות בליגה המקומית - שחטאר דונצק ודינמו קייב - אבל הם עשו מעל ומעבר במוקדמות וסיימו בראש הבית שלהם מעל פורטוגל, עם 4 שערי חובה בלבד.

ייתכן שהמומנטום של האוקראינים היה טוב יותר לפני שנה, במועד המקורי של הטורניר, אבל מצד שני צמד הכוכבים החשובים ביותר שלה דווקא השתדרג בעונה האחרונה. אולכסנדר זינצ'נקו הפך לשחקן משמעותי מאוד בהרכב מנצ'סטר סיטי, גם אם פפ גווארדיולה משתמש בו כמגן שמאלי בעוד בנבחרת הוא הקשר המרכזי שמרכז את כל המהלכים. רוסלן מלינובסקי חווה עונה פנומנלית באטאלנטה, והיה אחד הטובים בליגה האיטלקית כולה בחודשים הראשונים של 2021.

אם הם יתעלו על עצמם ברגע האמת, וההגנה תשמור על היציבות שהפגינה במוקדמות, הרי שאוקראינה מסוגלת לחולל כמה הפתעות - קל וחומר לאור ההגרלה הנוחה יחסית בשלב הבתים.