הפלא ופרא

"ווינר מלידה" - כך מגדיר חואקין קפארוס את סרחיו ראמוס.

"כבר בגיל צעיר הייתה לו אישיות נדירה וגישה נהדרת למשחק, זה ממש לא מקרי שהוא הגיע כל כך רחוק", אמר האיש שהעניק לראמוס את הופעת הבכורה במדי סביליה ב-2004. "אלמלא האופי הזה והרעיונות הברורים שהיו לו, סרחיו לא היה מגיע לריאל מדריד בשלב כה מוקדם ולא היה משיג כל כך הרבה". והוא ממשיך להשיג.

אמש התארחה נבחרת ספרד בנורבגיה, והקפטן שלה הפך גם לשיאן ההופעות ההיסטורי. אחרי שירש את סרט הקפטן מאיקר קסיאס והשתווה אליו בחודש שעבר עם משחקו ה-167 במדים הלאומיים, ראמוס שיחק בפעם ה-168 והיה גם שחקן השדה האירופי עם הכי הרבה הופעות בינלאומיות. והוא לא מתכוון לעצור כאן, אלא לשבור גם את השיא העולמי ולהגיע להופעה ה-200. אולי במונדיאל בקטאר כשיהיה בן 36.

לכבוד המאורע החגיגי, חזרנו אל רגעי המפתח בקריירה העשירה של ראמוס בנבחרת. עם רעמת השיער ובלעדיה. כמגן ימני, כבלם וגם כסקורר מחונן.

הכול התחיל בעצם בסלמנקה. אחרי שזכה עם נבחרת ספרד עד גיל 19 באליפות אירופה, סרחיו ראמוס הוקפץ לנבחרת הבוגרת של לואיס אראגונס. "היו הרבה דיבורים על האפשרות שזה יקרה, ואז הוא באמת התקשר", נזכר ראמוס. "בטון הרגיל שלו, לואיס אמר: 'לא אכפת לי אם אתה בן 18, אתה משחק כל שבוע בליגה'". ב-26 במרץ 2005, במשחק ידידות מול סין שהסתיים ב-0:3 ללה רוחה, "סוס הפרא" מסביליה נכנס לאחר ההפסקה במקום קרלס פויול והפך לשחקן הכי צעיר של נבחרת ספרד מאז 1950, כשערך את הבכורה שלו ארבעה ימים לפני יום הולדתו ה-19 וכמה חודשים לפני המעבר לריאל מדריד. מעטים האמינו שיהיה חלק מהנבחרת גם עשור וחצי לאחר מכן, אבל אותה מחצית בסלמנקה ("45 דקות של חלום", כהגדרתו) הייתה בסך הכול אבן הפינה בקריירה שוברת שיאים.

במוקדמות יורו 2008, ספרד התקשתה להתניע. היו לה שני הפסדים אחרי שלושה משחקים וכל הלחץ היה על אראגונס, שבמהלך הקמפיין גם הדיח מהסגל את ראול וספג ביקורות מכל הכיוונים. אלא שאז ספרד התחילה לספק את הכדורגל שאראגונס האמין שהיא מסוגלת לייצר, והרגע שבישר על הבאות היה בארהוס. לה רוחה הייתה חייבת לנצח את דנמרק בחוץ באוקטובר 2007 והובילה 0:1 משער של ראול טאמודו, שבדקה ה-40 התכבד בבישול השער השני שהוגדר כ"יצירת אומנות". שחקני נבחרת ספרד החזיקו בכדור במשך דקה ו-15 שניות, עד שאחרי לא פחות מ-28 מסירות ו-65 נגיעות של תשעה מ-10 שחקני השדה, היה זה המגן הימני ראמוס שהקפיץ בנגיעה רכה מעל השוער תומאס סורנסן וחגג את שערו השלישי במדים הלאומיים (שנתיים אחרי הצמד לרשת סן מרינו). וזה לא היה סתם עוד שער, אלא מהלך ששינה את פני הכדורגל הבינלאומי. טיקי-טאקה מארץ הטיקי-טאקה.

תשעה חודשים לאחר אותו שער בארהוס, ספרד כבר הניפה גביע ראשון אחרי 44 שנה והחלה את תור הזהב שלה. ראמוס, האתלטי והנמרץ שהשתלט על עמדת המגן הימני באופן מוחלט, קיבל מנוחה רק במשחק אחד בשלב הבתים מול יוון ופתח בכל יתר המשחקים, כולל בגמר מול גרמניה. הוא סייע לחוליית ההגנה ששמרה על שער נקי בשלושת משחקי הנוקאאוט, ומשך את הפוקוס בווינה כאשר הוריד את חולצת הנבחרת וחשף חולצה המנציחה את חברו המנוח אנטוניו פוארטה. "תמיד איתנו", נכתב מתחת לתמונה של פוארטה, שגדל עם ראמוס בסביליה ואמור היה לשתף איתו פעולה גם בנבחרת, אבל מת מדום לב על המגרש בתחילת אותה עונה. את ראמוס, שלובש את החולצה מספר 15 בנבחרת לזכרו, פוארטה בכל זאת ליווה לאורך כל הדרך.

"הרגע הכי גדול בקריירה שלי היה לשמוע את השריקה שגרמה לנו להבין: אנחנו אלופי העולם", תיאר ראמוס בראיון לסטן קולימור ב"סקיי ספורטס" לפני כשנה וחצי. "יש סנסציות בודדות שיכולות להשתוות לתחושה הזו. הרגע הזה נשאר איתי, כמו הרגע שהיינו באוטובוס במדריד וראינו את כל העיר מלאה בדגלי ספרד. זה גרם לשיער שלי לסמור". ויסנטה דל בוסקה המשיך גם הוא עם ראמוס כמגן ימני ונתן לו לשחק ב-647 מתוך 660 הדקות במונדיאל בדרום אפריקה. שחקן ההגנה של ריאל מדריד החזיר עם עבודה בלתי נלאית בשני צדי המגרש ועל פי המדדים הסטטיסטיים של פיפ"א היה השחקן המשפיע והיעיל בטורניר. ספרד ספגה רק שני שערים בשבעה משחקים, ואת ההופעה ה-67 שלו במדי הנבחרת, בגמר ביוהנסבורג מול הולנד, סיים ראמוס עם הקדשה נוספת לפוארטה. הפעם עמד לצדו גם חסוס נבאס, וביניהם גביע עולמי אחד. ראשון ויחיד בתולדות ספרד.

ב-25 באפריל 2012, בדו קרב הפנדלים מול באיירן מינכן בחצי גמר ליגת האלופות, ראמוס ניגש אל הנקודה הלבנה, שלח את הכדור אל השמיים ואת ריאל מדריד הביתה. הוא הושם ללעג בימים שאחרי ההדחה, אך מה רבה הייתה ההפתעה כחודשיים לאחר מכן, כאשר הופיע בתספורת קצוצה והעז לקחת פנדל גם בחצי גמר היורו. ועוד עם פאננקה ראוותנית בבעיטה הרביעית. "הוא האיש עם הביצים הכי גדולות בעולם", נכתב אז. זה היה הטורניר הגדול הראשון של ראמוס כבלם, אחרי ההסבה אצל ז'וזה מוריניו בריאל וההשתלטות על העמדה של פויול, וספרד סיימה עם ספיגה אחת בלבד. הפנדל המדובר נבעט לעיני רייטינג שיא של 87 אחוזים במולדת, ובדרך לתואר נוסף שהשכיח את קרבות ברצלונה-ריאל שיצאו משליטה באותה עונה. "זה הפנדל היחיד שנזכור", כתב אז תומאס רונסרו ב"אס". "סרחיו הוא 'לב אמיץ' שכמעט שובר את צווארו בזמן ניגון ההמנון הספרדי. הוא אוהב את המדינה והדגל יותר מכל דבר אחר". את הזכייה הוא חגג כלוחם שוורים ולדעת רבים היה מצטיין הטורניר. אפילו בברצלונה הודו: "הוא ריגש גם את הקטלאנים ביורו הזה".

בסך הכול בן 27, ראמוס הפך לשחקן האירופי הכי צעיר שמגיע ל-100 משחקים בנבחרת. זה קרה במרץ 2013, כשמונה ימים אחרי הופעת הבכורה. ראמוס ענד לראשונה את סרט הקפטן במשחק הביתי מול פינלנד במוקדמות מונדיאל 2014 וציין את האירוע עם נגיחה לרשת, אם כי היה אחד מהאשמים בשוויון של טמו פוקי. "זה היה רגע מיוחד עבורי מבחינה אישית, אבל התוצאה מדכאת", אמר בסיום. אז כבר הבינו כולם שספרד של דל בוסקה איבדה את הדרך.

התנגשות קבוצתית, פוליטית ואישית. סרחיו ראמוס וג'רארד פיקה סימלו את המאבק בין ריאל לברצלונה, בין ספרד לקטלוניה ובין שתי גישות שונות לחיים. ראמוס כינה את שותפו להגנת הנבחרת "הפר הכנוע" ולפני יורו 2012 הם כלל לא דיברו, עד שצ'אבי וקסיאס הרגיעו את הרוחות ודאגו שהשניים ישתפו פעולה בצורה מופתית בדרך לזכייה נוספת באליפות אירופה. אבל אחרי פרישת הוותיקים, הכסאח חזר וגם עבר לזירת הטוויטר עם ציוצים עוקצניים מכל כיוון. תואר נוסף לא הגיע. השניים הקפידו "לזרוק אבנים קטנות ואז להתחבק", עד פרישתו של פיקה מהנבחרת בשנה שעברה, שהביאה לסיום השותפות הכי מוצלחת וגם הכי רותחת שהייתה בין בלמי נבחרת.

אחת הפעולות הראשונות של ג'ולן לופטגי כאשר מונה למאמן החדש של נבחרת ספרד, הייתה למנות את ראמוס לקפטן. בלם ריאל מדריד נבחר להנהיג ביום שאחרי דור הזהב ולה רוחה אכן נראתה בדרך הנכונה עם 20 משחקים ללא הפסד, אבל אז לופטגי סיכם בריאל, פוטר מהנבחרת רגע לפני המונדיאל וגם ההתגייסות של ראמוס למענו לא עזרה. ובכל זאת, הקפטן מאמין שאפשר לשחזר את ההצלחה עם הדור החדש. "זכינו לשחק בנבחרת במהלך התקופה הכי טובה בהיסטוריה שלה", אמר בשנה שעברה. "היה לנו שילוב של ותיקים עם צעירים שרק התחילו את דרכם בנבחרת, ואני בתוכם. חווינו רגע ייחודי, יצרנו סגנון משחק, פילוסופיה. הבאנו את סגנון החזקת הכדור לעולם הכדורגל. לה רוחה הגיעה לכל פינה בעולם ונהנינו מהרגע הכי גדול בתולדות המדינה שלנו. והיו גם ניצחונות: שתי אליפויות אירופה ואליפות עולם אחת. אני רוצה עוד אחת, כקפטן".

הפאננקה נגד פורטוגל תיזכר לעד, אבל בשנים האחרונות הפך ראמוס מלך ההרחקות גם למלך הפאננקות. במרץ האחרון, מול אותה נורבגיה שפגש אמש, הוא קבע 1:2 עם ההקפצה המהתלת הזו מהנקודה הלבנה והשלים רצף נדיר של הבקעה בחמישה משחקים במדי הנבחרת. "סרחיו ראמוס הוא שחקן ייחודי בהיסטוריה של הכדורגל העולמי, לא רק בספרד", אמר לואיס אנריקה לאחר המשחק. מאז הוא הוסיף עוד שלושה, כך שיש לו שמונה שערים ב-10 המשחקים הראשונים של ספרד ו-21 בסך הכול. הבלם בן ה-33, שיאן הניצחונות של ספרד עם 124, נמצא כעת בין 10 הכובשים הגדולים של מדינתו בכל הזמנים ורחוק רק שער אחד מהשיא של שחקן הגנה בנבחרת כלשהי (דניאל פסארלה הארגנטינאי עם 22). האם גם זה יקרה?

אלו השחקנים שעומדים בין ראמוס לבין המקום הראשון בכל הזמנים:

1. אחמד חסן (מצרים) - 184 הופעות

2. מוחמד אל דאיה (ערב הסעודית) - 178

3. קלאודיו סוארס (מקסיקו) - 177

4. ג'אנלואיג'י בופון (איטליה) - 176

5. באדר אל מוטאווה (כוויית) - 171

6. אחמד מובארק (עומאן) - 170

-. חוסאם חסן (מצרים) - 170

8. איבן הורטאדו (אקוודור) - 168

-. סרחיו ראמוס (ספרד) - 168

9. איקר קסיאס (ספרד) - 167

-. ויטליס אסטפייבס (לטביה) - 167