וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עונה אחת יותר מדי? האם ג'אנלואיג'י בופון מסוגל לספק עונת פרישה חלומית?

13.9.2017 / 7:30

בשלושת המשחקים החשובים האחרונים, ספג גדול שוערי תבל בכל הזמנים עשרה שערים, ובקושי הדף כדורים שנבעטו למסגרת. כולם רוצים שבופון, אחד הספורטאים הטובים אי פעם, יזהר עד המונדיאל, אבל האם הוא יכול לצאת מהמשבר?

עריכת וידאו: מתן חדד

אפשר היה לראות שלואיס סוארס מרגיש לא נוח. החלוץ האורוגוואי כמעט התבייש לשים את הכדור ברשת אחרי שהוא נפל לרגליו בעקבות ההשמטה הגסה של ג'אנלואיג'י בופון. התוצאה כבר לא הוטלה בספק, ברצלונה הובילה 0:3 מול יובנטוס, והשער הזה היה מיותר לגמרי. לסוארס לא היתה ברירה אלא לגלגל פנימה, אך הוא השמיע אנחת רווחה כאשר הכיבוש נפסל, בשל טענה לנבדל בתחילת המהלך.

ככה זה – אפילו סוארס מרגיש את הכבוד העצום בכך שהוא זכה לדרוך על אותו מגרש עם בופון. מדברים רבות על המזל שיש לנו לראות בפועלה שניים מהשחקנים הגדולים בהיסטוריה, ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו. זה אולי נכון, אבל חשובה אפילו יותר העובדה כי אנחנו נהנים במשך יותר משני עשורים מהשוער הגדול בהיסטוריה. מיליוני מילים כבר נכתבו על האיטלקי, ויהיה קשה להוסיף משהו מיוחד ויוצא דופן. הוא אגדה בכל מובן אפשרי. לא רק ככדורגלן פנומנלי, אלא גם כספורטאי וכאדם. הוא כותב שירים לקורות השער, וזה מתקבל בטבעיות. אי אפשר להתעלם מקסמו. אי אפשר לשנוא אותו. גם אוהדים שמתעבים את יובנטוס בכל נפשם, ויש רבים מאוד כאלה, מעריצים את בופון.

הוא מהשחקנים הבודדים שנמצאים בקונצנזוס מוחלט. כולם היו רוצים להמשיך לראות את בופון לנצח. המחשבה על פרישתו המתקרבת, אשר צפויה להתרחש בתום המונדיאל הקרוב ברוסיה, מעציבה וצובטת את הלב. הכדורגל יהיה שונה בלעדיו. המשחק יאבד משהו טהור ונקי. יש כבר יורש מוכן, אבל ג'אנלואיג'י דונארומה יכול להיכנס לנעליו של בופון רק מבחינה מקצועית, וגם זאת רק באופן חלקי. את החלל העצום שהוא יותיר כדמות מופתית איש לא ימלא.

עוד בנושא

בופון ספג לראשונה מרגלי מסי, יובנטוס הובסה 3:0 בברצלונה
המספרים והתגובות למחזור הראשון: הרצף של מסי, השיא של אמבפה
היגואין התעמת עם אוהדי ברצלונה, ברתומאו חוגג ועונה למבקרים

שוער יובנטוס ג'אנלואיג'י בופון עם ליאונל מסי שחקן ברצלונה. AP
עכשיו כבר מתבקש להטיל ספק ביכולתו. ג'יג'י בופון/AP

קרדיף, מדריד, ברצלונה

לכן כה קשה לבקר אותו ולהטיל ספק ביכולתו, אבל אחרי התבוסה של הגברת הזקנה בקאמפ נואו זה בכל זאת מתבקש. כי הרי זו התבוסה השניה של בופון תוך שבועיים, אחרי הפיאסקו 3:0 של נבחרת איטליה מול ספרד בסנטיאגו ברנבאו. והיתה גם תבוסה שלישית מול נציגת ספרד – המשמעותית מכולן, בגמר ליגת האלופות. 1:4 חלק לריאל מדריד על יובה בקרדיף, אשר הותיר את הגיבור בן ה-39 ללא התואר בו חשק יותר מכל. שלושה משחקים גדולים היו לו בתקופה זו, והוא הוציאה בהם עשרה כדורים מהרשת (ועוד אחד של סוארס שנפסל). אם רוצים, אפשר להוסיף גם את הסופר-קופה האיטלקי נגד לאציו, בו הפסידה יובנטוס 3:2.

ברור שבופון הוא לא האשם הבלעדי. הוא אפילו לא האשם העיקרי, אבל מבט על הסטטיסטיקה מגלה מציאות לא פשוטה. עם כל הבעיות בעורף של יובה אמש, ללא ג'ורג'ו קייליני הפצוע ולאונרדו בונוצ'י שהותיר חור גדול כאשר עזב למילאן, בעטה בארסה חמישה כדורים בלבד למסגרת. שלושה מהם הפכו לשערים, ואת הכדור הרשון של מסי – שטוח וחכם לפינה – שוער ברמתו של בופון צריך לעצור. טוב, לפחות לנסות לעצור. ג'יג'י לא הגיב אתמול.

גם הכדור החופשי של איסקו, שפתח את החגיגה הספרדית במדריד, לא היה בלתי ניתן לעצירה. היתה זו בעיטה מדודה וחכמה, אבל בופון עצר מאות כאלה במהלך הקריירה המדהימה שלו. הכדור לא הלך לפינה, אלא בסך הכל עקף את החומה. בופון סמך על החומה הזו יותר מדי והגיב באיחור. היתה זו טעות לא אופיינית, ומעידות מסוג זה גם עלולות לגרום לשחקני ההגנה לאבד בטחון עצמי בדרך לתבוסה. ארבעה כדורים בלבד שלחו הספרדים למסגרת האיטלקית לפני שבוע וחצי. שלושה מהם נכנסו פנימה.

וזה תקף גם לגמר ליגת האלופות. השער הראשון של כריסטיאנו רונאלדו היה מבריק, בבעיטה חדה ושטוחה לפינה. למעשה, הביצוע של מסי אתמול קצת הזכיר אותו. גם את הנסיון של הפורטוגלי בופון יכול היה לנסות לעצור, אך כשל. חניכיו של מסימיליאנו אלגרי אולי התפרקו אחרי ההפסקה, באופן מפתיע בעקבות מחצית ראשונה טובה, ונרמסו בצדק, אבל גם כאן הנתונים הסטטיסטיים נחרצים. רק חמישה כדורים בעטה מחזיקת הגביע למסגרת של בופון. ארבעה מהם נרשמו על הלוח. רק אחד נעצר על ידי השוער.

sheen-shitof

פתרון טבעי

גבר, הגיע הזמן לשפר את התפקוד המיני ואת הזוגיות שלך

בשיתוף גברא
שחקן יובנטוס מסימליאנו אלגרי. רויטרס
בופון לא באמת זקוק למחמאות אחרי משחק שגרתי. מסמיליאנו אלגרי/רויטרס

המחמאה של אלגרי צרמה

כאשר מסתכלים על כל משחק בנפרד, יש תחושה כי אכזרי לבוא בטענות לשוער האגדי. כאשר מתבוננים עליהם כמכלול, ומוסיפים את המפלה מול לאציו, מצטיירת תמונה עגומה. בופון לא הציל את קבוצתו באף אחד מהקרבות הגדולים, ותרם באופן ישיר לספיגות בכל אחד מהם. מתי הוא כן הציל? במשחק מול קליארי במחזור הראשון בליגה, כאשר עצר פנדל של דייגו פריאס. האלופה ניצחה לבסוף 0:3, אבל אלגרי התפייט אחרי הסיום: "למזלנו, עומד בין הקורות שלנו השוער הטוב ביותר. הוא פותר את כל סוגי הבעיות עבורנו".

יש משהו צורם באמירה הזו, כי בופון – במעמדו הנוכחי – לא באמת זקוק למחמאות אחרי משחק שגרתי נגד יריבה כמו קליארי. שבחים מסוג זה טובים לשחקן רגיל, לא לגדול שוערי תבל בכל הזמנים. אם גדול שוערי תבל בכל הזמנים זוכה להם, סימן שהמאמן מרגיש צורך ללטף לו את האגו. ובופון הוא הרי לא כריסטיאנו רונאלדו. הוא מעולם לא היה זקוק לליטופים האלה. מדוע החליט אלגרי לומר זאת? אולי כי הוא חש, במיוחד אחרי גמר ליגת האלופות, שמשהו לא עובד כשורה. אולי הוא מרגיש צורך לחזק את הבטחון העצמי של הכוכב. וזה מדאיג מאוד, במיוחד כאשר אנחנו יודעים את ההמשך במדריד ובברצלונה.

"אני לא נצחי, ומעולם לא חשבתי שאהיה", אמר בופון בקיץ, ורמז שיתלה את הכפפות בקיץ הקרוב. הוא רוצה לחקות את דינו זוף ולהניף את גביע העולם בגיל 40. זה יהיה אקורד סיום ראוי ונכון עבור הספורטאי החד-פעמי הזה. גם לנבחרת איטליה יש שונאים רבים, ולא כולם ישמחו אם היא תזכה במדליות הזהב ברוסיה, אבל העובדה כי בופון תגרום גם להם לשנות את הגישה. כי כל אחד יהיה מאושר אם בופון יגשים את החלום הזה. זה התסריט האידיאלי, הסיום האולטימטיבי לקריירה עוצרת נשימה. אבל האם הוא אפשרי? והאם, בשאיפתו הטבעית והמובנת לעשות זאת, בופון לא משך את החבל עונה אחת יותר מדי?

ג'אנלואיג'י בופון שוער נבחרת איטליה. רויטרס
השוער הנכון לקרב על המונדיאל? ג'יג'י בופון/רויטרס

האם יסגור מעגל ברוסיה?

אחרי ההפסד בספרד, ההעפלה למונדיאל מוטלת בספק, ואיטליה תזדקק לנצחון על יריבה לא פשוטה בפלייאוף על מנת לנסוע לרוסיה. האם בופון הוא השוער הנכון למבחן הזה? עד לפני שבועיים, השאלה הזו היתה מצחיקה, אבל היום עשוי המאמן ג'מפיירו ונטורה לחשוב עליה בכובד ראש. זה תקף גם ברמת המועדון. בעוד יובנטוס מנסה לבנות את העורף מחדש ללא בונוצ'י, היא זקוקה יותר מתמיד לבופון במיטבו, במלוא הדרו. אתמול זה לא היה המצב.

האם הוא מסוגל לחזור לעצמו ולהעניק עונת פרישה מהסרטים? האם יצעיד את יובנטוס לאליפות שביעית ברציפות? האם יסגור את המעגל בנבחרת, בה ערך בכורה דווקא במוסקבה, באיצטדיון הקר של דינמו אי שם באוקטובר 1997, כמחליפו של ג'אנלוקה פאליוקה הפצוע? זה הרי כל כך מגיע לו, והלב משתוקק שהתשובה תהיה חיובית. הלב בטוח שהתשובה חיובית, כי בופון לא יכול לעזוב את המשחק עם טעם מר בפה. זה פשוט לא ייתכן. הלב איתו באש ובמים. אבל הראש? אחרי אתמול, הראש כבר לא כל כך בטוח...

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully