כשצרפת העבירה לגרמניה שיעור בפרקטיקה: שליחנו מסכם את הקונצרט

אי אפשר היה לפספס את איש הביטחון עם רובה הצלפים.

הוא הניח את כלי הנשק המסיבי על אדן החלון שבקומה השביעית של האיצטדיון, והשקיף על אלפי האוהדים השמחים שיצאו לעבר הלילה הלח של מארסיי. זה היה מחזה עוצמתי ומפחיד כאחד. כשעה לאחר מכן, אנטואן גריזמן יצא אל העיתונאים. לידו היו שני אוליבייה ז'ירו — באמת שכן — ובזמן שז'ירו המזויף (לטענתו מדובר בשוער השלישי בנואה קוסטיל) דיבר עם עיתונאים, ז'ירו המקורי שם יד על גריזמן הקטן והוליך אותו לעבר היציאה. אז בחר היהלום הקטן לעצור ולדבר עם כמה אנשי תקשורת, וחמישה הפכו לעשרה הפכו לחמישים. דקה לאחר מכן נכנסה כנופיית פוגבה. קשר יובנטוס (כרגע) מלמל "קואץ', קואץ'", הפמליה מיהרה החוצה לא לפני שכל חברה בה צ'יפח את אנטואן, והנה, מיד, הגיע דידייה דשאן. וברגע שהמאמן ראה שגריזמן מדבר עם העיתונאים הוא פשוט קטף אותו משם. כמו הצלף ששמר על ציבור האוהדים, דשאן על גריזמן. עם שישה גולים בטורניר, הכי הרבה מאז פלאטיני ב-84', הבוס לא רוצה שום הסחה.

וגריזמן הרי חי על הסחות.

עוד בנושא:
צרפת עלתה לגמר יורו 2016 אחרי ניצחון 0:2 על גרמניה
צרפת בעננים: "מדהים, מרגש". המספרים והתגובות
מנואל נוייר: "2:0 זו לא תוצאה הוגנת. עשינו טורניר טוב"
פורטוגל וקללת צרפת: האם רונאלדו ישבור את הנאחס בגמר?

חללית הדציבלים שנקראת גם "סטאד ולודרום" קיימה את כל מה שהבטיחה, ועור התוף פגש עור ברווז, ולהפך. מהפריים הראשון שראית בעיר הבנת שזה עומד להיות ערב מנוגד לחצי הגמר הראשון בליון. הרעש היה ברמות שקשה לזכור, ההמנון "לה מארסייז" הוציא את הלבבות מהחולצות -- בשמונה הפעמים בהן האוהדים שרו אותו, האקוסטיקה גרמה לחשמל והנה, צרפת סוף סוף ניצחה את גרמניה במשחק גדול וקריטי. הטריקולור והוולודרום זה סיפור אהבה, ועכשיו, כמו בפעמיים האחרונות בהן אירחה טורניר ביתי, המטרה לגמור את העבודה בפריז.

המחצית הראשונה היתה פרסומת לענף הזה ולמה שנהיה ממנו. גרמניה נתנה 40 דקות חכמות עד שיגעון. 319 מסירות העבירו ביניהם חברי המאנשאפט, בעוד הצרפתים רשמו 250 לאורך המשחק כולו. אחרי דקות ראושנות איכותיות בכחול, אלופת העולם הפגינה תצוגת אינטליגנציה מרשימה. נראה שהכדור היה רק ברגליהם (34-66% בשליטה), ושהגול הראשון הוא רק עניין של זמן. הבעיה היא שהזמן היה גדול, גדול יותר מ-90 דקות. וגרמניה שיחקה נהדר אך לא פרקטי, יפה לעין אך לא יפה ללוח התוצאות. בלי גומס הפצוע, לא היה מי שידחוף כדור לרשת. לו רק היה להם גריזמן. ואז, על הבאזר של המחצית הראשונה הזו, שוב המכונה נפרדה מבורג. מול איטליה זה היה בואטנג, אתמול זה היה שווינשטייגר. בהופעה ה-120 שווייני נגע בכדור בידו, ונתן לצרפת מתנה עליה לא חלמה. בעונה קבוצתית עגומה של בסטי, שרשם אתמול גם הופעה 38 בטורניר גדול - אף שחקן לא עשה זאת - הוא היה האחראי לטוויסט העצום הזה בעלילה. הגול של גריזמן שרק להפסקה, וגם עוד 2016 שנה לא תהיה מחצית כזו.

הנה חמש הנבחרות עם אחוזי השליטה בכדור הגבוהים ביותר בממוצע למשחק יורו:

1. גרמניה 63%
2. ספרד 61%
3. אנגליה 59%
4. שוויץ 58%
5. אוקראינה 56%

הראשונה הפסידה אתמול, השנייה, השלישית והרביעית בשמינית, ואילו החמישית הודחה לפני שלושים שנה, כך נראה. מוסר ההשכל, וד"ש מאתלטיקו ולסטר - פוזשן ז"ל. נכון, גרמניה הניעה כדור אתמול ויואכים לב אפילו אמר שהם היו טובים יותר. אבל למרות שהנתונים הסטטיסטיים יגבו אותו, התוצאה לא, ובשנים האחרונות רואים כמה התכל'ס חשוב יותר מכל דבר אחר. שאלתי את מריו גומס עד כמה הוא היה חסר. "כדורגל הוא ככה, לא?", ענה לי בשאלה. "שלטנו ושלטנו, אבל קיבלנו את הפנדל הזה...". ובעוד לגרמניה היה חסר תכלס, לצרפת יש אותו בכמויות. יותר נכון, בסדר גודל של 175 סנטימטר. לאורך רוב המשחק אמש, היה נראה שהקבוצה הטובה ביותר בעולם כיום מורכבת מעשרה שחקני גרמניה ואנטואן גריזמן אחד. ומה שעשרה גרמנים לא הצליחו, הוא עשה, ולבד.

כריסטיאנו רונאלדו בטח יחלוק על הקביעה, אבל אפשר להניח שמלך שערי הטורניר יהיה גריזמן. עם שישה מול השלושה של הפורטוגלי, יצטרך לקרות משהו חריג ביותר כדי שחלוץ צרפת יאבד את התואר האישי. "בגול השני ארבתי לכדור", סיפר, והוא באמת נראה הכי ערמומי שיש. זה לא היה רובה צלפים גדול ממדים, זה היה פגיון, גז מדמיע, אבן קטנה וחצופה. איזה גריזמן. כרגע, הטורניר הזה בעיקר עליו. אחרי עונה פנטסטית באתלטיקו, פרס הכובש המצטיין ו/או השחקן המצטיין ו/או כמובן זכייה ביורו, יקרבו אותו לזכייה בעוד תואר אישי, קצת יותר חשוב - בלון ד'אור.