שריקת הסיום מצאה את גארת' בייל בעודו בועט את המצב הכי מסוכן שלו בפארק אולימפיק בליון. הכדור שרק ליד הקורה ועשה דרכו לעבר היציע שאכלס את אוהדי פורטוגל. מעט אוהדי פורטוגל. אתמול, היה שם גם מעט גארת' בייל. בעוד עמיתו מריאל מדריד מציג שורה סטטיסטית א-לה ריבועיו בבטן 9 איומים, גול ובישול הוולשי היה עגום מאוד. בשישה משחקים בין השניים כריסטיאנו רושם חמישה ניצחונות וחמישה שערים; לבייל אפס ואפס.
אין מה לעשות, ויילס זו נבחרת מאוחדת ואפשר לפצות על היעדר כוכבים אבל יש חוסרים שאי אפשר להתגבר עליהם. עם כל הכבוד ל-TogetherStronger, צריך לפחות שניים ל-Together. את המשחק אתמול ויילס הפסידה לא בליון החמימה והמוארת כי אם בליל הקרירה והאפלה. מול בלגיה, בדקה ה-75, ארון ראמזי שכבר בישל צמד בישל נגיעת יד וחטף צהוב. באותו רגע היה יכול לרדת לחדר ההלבשה ולהוריד את חבריו עמו. זהו, נגמר. ויילס לא מנצחת בלי ראמזי, כפי שבהכנה לא ניצחה ללא בייל. סורי, וולשים, זה היה חסר סיכוי.
עוד בנושא
פורטוגל עלתה לגמר יורו2016 עם 0:2 על ויילס, רונאלדו ונאני כבשו
"מייקל ג'ורדן של הכדורגל, גאון, מחשמל": התגובות והמספרים של רונאלדו
גארת' בייל נפרד מהיורו: "אנחנו מאוכזבים מאוד, אבל נתנו את הכול"
זה היה חצי גמר שייצג נאמנה את הצד החשוך של ההגרלה. הפנצ'ר של ספרד מול קרואטיה בשילוב השער הצווחני של איסלנד מול אוסטריה וה-3:3 של פורטוגל מול הונגריה יצר צד דרומי שהוא אימפריה וצד צפוני שהוא קפיטריה. וזה היה חצי הגמר השומם ביותר בדור האחרון. עוד בצהריים, כשהגענו לאיצטדיון, ראינו יותר אנשים שמנסים להיפטר מכרטיסים מאשר לקנות אותם. אנשים רכשו כרטיסים של 500 יורו ב-180, רק כדי לגלות שאם היו מחכים חמש דקות היו קונים ב-150. ויילס, פורטוגל, עם כל הכבוד לרונאלדו ולבייל, שתי נבחרות משוק קטן, והמחירים יקרים מדי לתיירי הכדורגל של היום.
אי אפשר היה לפספס את הקרחות, אי אפשר היה שלא לשמוע את כנפי היונים שחגו במעלה האיצטדיון וה-רגע של הפתיחה היה כשמתנדב אופ"א הצליח להשיג סלפי עם רונאלדו פלוס כרטיס לתמונה הקבוצתית. כדי להשלים את החוויה האפרורית יצא ששתי הקבוצות עלו בתלבושת החוץ. כדי שהאדום לא יתנגש, שחקני שתי הקבוצות לבשו מדים בגוונים שהתמגזו זה עם זה וגם עם הדשא.
זה היה באנקר עוד לפני המשחק, ולפי הצורה בה התחיל, היה ברור שזה הולך לערב שכולו פורטוגל השאלה רק מתי. ויילס שיחקה במוד של עשינו את שלנו, ובקצב נמוך מאוד. כמו צפון אירלנד בשמינית, כמו איסלנד ברבע. פורטוגל, כרגיל, לא התאבדה על השער אבל הריחו את הערמומיות שלה עד שורה 231. ואז, בדקה ה-50, כריסטיאנו רונאלדו קפץ כל כך גבוה, עד שגם משורה 231 היית צריך להרים ראש כדי לקלוט אותו. שלוש דקות לאחר מכן הפנומן בעט לעבר השער, נאני שינה את כיוון הרוח וקבע 0:2 שסגר סיפור.
השריקה שוב הוכיחה איזה קהל טוב יותר, איזו נבחרת מרגשת יותר. הוולשים עמדו ממושכות מול הטריבונות הגועשות שלהם, והאוהדים שאגו ושרו והוקירו את ההישג הכי גדול של הוולשים מאז ומעולם. וממול, קהל דלוח מפורטוגל, בכמות ובאיכות, הם מחאו כפיים והשחקנים עמדו מבודדים באיזור הספסל. ככה זה, יש נבחרות שריגשו את כולנו. ויש את פורטוגל.
פורטוגל רוצה לנצח.
את פורטוגל לא מעניין מה חושבים עליה. היא לא כאן לשם הבידור. אוהדיה בקושי הגיעו, בקושי תומכים. הקהל הרחב לא בעד הנבחרת הזו, הביקורות נכתבו בעוז למרות שיותר מדי מדדים סטטיסטים מוכיחים שפורטוגל היא מהנבחרות החזקות בטורניר. היא לא ניצחה אף משחק ב-90 דקות, עד אמש, אבל ידעה להתגבר על כל מכשול, והיו. בצד החשוך של ההגרלה, אליה התייחסו לחשוכה מכולן. כמו ארגון ה-NWO ב-WCW (למתקשים: הנה), אותה או ששנאו או שאהבו לשנוא. מועדון חצי הגמר מורכב משלוש נבחרות שסיימו בטופ בשלב הבתים, ומפורטוגל, שהשתחלה למעמד מהמקום השלישי בבית מגוחך ממנו עלו לפניה הונגריה ואיסלנד. היא המשיכה לנוקאאוט רק בגלל הפרש שערים עדיף על טורקיה ואלבניה. היא הובילה, בכל הטורניר, במשך 62 דקות מתוך 600 (10.3%!). היא ניצחה רק פעם אחת בתוך 90 דקות. והיום, באמת, למי לעזאזל אכפת?
"בכדורגל, הדבר היחיד שחשוב הוא לנצח, ואנחנו מראים לכולם כמה אנחנו מדהימים בתחום הזה", אמר לי סדריק, שהספיק להתאושש מהרגל של בייל שפגשה בפניו. "עד עכשיו, בכל המשחקים הראנו גישה פנטסטית. הערב היה משחק קשה והיינו צריכים להיות אינטליגנטים, אבל אפשר להגיד משהו על איך ששיחקנו?".
ועדיין, זה מרגיש כאילו כולם נגדכם. אין מה לעשות, העובדה שלא ניצחתם אף משחק ב-90 דקות
"אני לא קורא עיתונים ולא רואה שום דבר. כולם מדברים רע, זה נורמאלי, אתה צריך לדעת לא להסתכל". "כשאנחנו מפסידים אנחנו הכי גרועים בעולם וכשאנחנו מנצחים אנחנו הכי טובים בעולם", אמר ברונו אלבס, שהחליף בהצלחה את פפה. "אנחנו באים לנצח, יהיה מה שיהיה, ולא מעניין אותנו מה אומרים". ודנילו סיכם את הנושא: "מאז שפרננדו סנטוס הגיע לנבחרת, הגישה השתנתה. מעכשיו אנחנו לא חושבים על להגיע לטורניר אלא על להגיע לגמר". עבד להם, הא?
המאמן פרננדו סנטוס יצא דרך הצד הלא נכון של מרכז התקשורת, אבל גם זה לא עניין אותו. הוא סימן "יש" גדול עם היד לעבר העיתונאים. הוא חטף כבר שבועות, על ריבוי התיקואים. אבל כל המאמנים להם החמיאו וכל הנבחרות אותן שיבחו נמצאות בבית, וסנטוס והתיקואים שלו עדיין פה.
גם רונאלדו.
כמו שפורטוגל מקוטלגת כרעה, למרות שגם היא ממדינה די קטנה ויכולה היתה להיחשב כסנסציה, גם הסטיגמות השליליות אודות כריסטיאנו עובדות שעות נוספת. הוא הנבל, ושמים לב לכל החמצת פנדל וזריקת מיקרופון. בסקר שערך אתר מארקה המזוהה עם מדריד, בייל קיבל 62 אחוזי אהדה מול 38% של CR7. אבל מה לעשות, רונאלדו שוב הופיע כשזה חשוב. בליגת האלופות הוא כבר זכה העונה, ו-43 ימים לאחר התואר ההוא הוא יכול להשלים דאבל יוקרתי ביותר.
זה הטורניר הגדול השביעי הוא משתתף בכולם כבש. אף אחד בהיסטוריה לא עשה זאת. אתמול הרשית את השער התשיעי שלו ביורואים, והשתווה לפלאטיני בקטיגוריה זו. מישל עשה זאת ביורו אחד, אבל אפשר בהחלט לטעון שזה שרונאלדו כבש בארבעה טורנירים רצופים מהווה הישג קשה יותר לביצוע.
בכל מקרה, פורטוגל שלו מגיעה לפריז בעיקר בזכותו. ב-3:3 מול הונגריה, משחק בו הפסד היה שולח אותם הביתה, כריסטיאנו שיגר צמד ובישול. מול קרואטיה החמיץ כמו שצריך (מה לעשות, זה נכון), מול פולין התחיל את מסכת הפנדלים ואתמול שוב נבחר לאיש המשחק (אפשר בהחלט היה לפנק בתואר את אדריאן סילבה). ואת כל זה הפריק עושה אחרי 5,337 דקות של כדורגל העונה. 5,337 דקות. הניתור קפיץ, האיש ברזל, ואין ראש ולב שרוצים חזק ממנו.
"פורטוגל זה לא רק כריסטיאנו, אנחנו קבוצה", אמר כריסטיאנו, ומיד עלה לו הרונאלדו: "אבל כבשתי הערב וזה גול שעזר לקבוצה להגיע לגמר".
זו הפעם השנייה שוויילס מודחת בטורניר גדול. אז זה היה פלה ששלח אותה הביתה, אתמול זה היה כריסטיאנו. לשים את השניים באותו משפט זו אולי פעולה יומרנית מדי לשלב זה, אבל רונאלדו על הישגיו, מספריו ומעלליו רחוק 90 דקות מהעלאת והאדרת שמו לגבהים שלא הכרנו.
לגבהים אליהם רק המצח שלו יכול להגיע.
orenjos@walla.co.il