שלושה משחקים בלבד ליהנות מהם נותרו לנו ביורו הזה, שמגיע לישורת האחרונה שלו בלי יותר מדי מפגשים בלתי נשכחים, בלי הרבה כוכבים גדולים שייצאו מהטורניר הזה ובלי האלופה שלו, שכבר מזמן חזרה הביתה. אני מקווה שהמשחקים שנשארו יספקו את מה שהמשחקים הקודמים לא הצליחו להראות לנו: הרבה כדורגל אטרקטיבי ונבחרות אמיצות. לצערי הרב, אני חושש שגודל המעמד ימנע מכל הדברים הללו להתממש ושוב נראה מעט מאוד כדורגל, נבחרות שמפחדות להפסיד יותר מאשר רוצות לנצח והרבה מאוד זהירות, שתוביל למעט מדי יכולת. הלוואי שאני טועה!
חצי הגמר מורכב בצורה מעניינת. מצד אחד, שתיים מהנבחרות הגדולות באירופה ובעולם, גרמניה וצרפת. במשחק השני, פורטוגל, שמאמינה שהפעם היא תוכל לעשות את הצעד שתמיד היה חסר לה ומולה ויילס, הפתעת הטורניר. כולן מאמינות בכוחן לרשת ביום ראשון הקרוב את הכתר מספרד. אז בואו נבחן רגע את חצאי הגמר הצפויים לנו.
עוד בנושא:
22:00, ערוץ 10: פורטוגל - ויילס בחצי הגמר
יובל סמו ואלי בן דוד קורעים את צרפת
ויילס תלך בעקבות דנמרק ויוון?
פורטוגל - ויילס
הקרב הגדול בין רונאלדו לבייל הוא הרבה יותר מזה. עבור פורטוגל, מדובר במעמד די מוכר, אך היא מעולם לא הצליחה לזכות בתואר ובאופן מפתיע, יכול להיות שהיא מגיעה לחצי הגמר הזה בתור הנבחרת החלשה יותר, לאחר שלא ניצחה עד כה אף משחק ב-90 דקות ביורו. הנבחרת הזו לא הבריקה לכל אורך הטורניר, אבל היא עדיין פייבוריטית מול ויילס. את החיסרון של וויליאם קרבאליו המושעה במרכז המגרש יתבקש למלא דנילו פריירה, שבהחלט יכול לעמוד במשימה. אין לי ספק שבפורטוגל מודעים לגודל ההזדמנות שקיבלו, כאשר הדברים אמורים בעיקר בנוגע לרונאלדו. הוא ידחוף את הנבחרת בכל הכוח.
מנגד, הוולשים כבר עשו את ההיסטוריה שלהם בעצם ההגעה לחצי הגמר ביורו הראשון בתולדותיהם. הריצה שלהם לחצי הגמר הייתה נקייה כמעט לחלוטין והם הראו ניצוצות של נבחרת שיודעת שהיא שייכת למעמדים גדולים. מהמשחק הראשון, ויילס מראה המון קשיחות ויכולת נהדרת לכבוש שערים. רק פעם אחת היא איבדה שליטה על המשחק, מול אנגליה, ואז גם הפסידה. כל השאר היה פשוט מבריק מבחינתה.
המאמן, כריס קולמן, כבר אמר שוויילס לא הגיעה לטורניר הזה כדי לנפוש, אלא כדי לעשות משהו גדול. הוא ייאלץ להסתדר ללא שני שחקני הרכב חשובים מאוד בשיטה שלו, בן דייויס וארון ראמזי, שחסרונו יורגש במיוחד שכן לצד בייל, הוא היה המצטיין של הנבחרת עד כה. עבור ויילס, העפלה לגמר תהיה "לגעת בשמיים" והנבחרת הזו, שהתפתחה, צמחה וגדלה לאורך היורו, לא פספסה עד כה באף רגע מכריע.
צרפת - גרמניה
זה יכול היה להיות הגמר שכולם חיכו לו, אבל אחת מהשתיים הללו תיאלץ להישאר בחוץ. שתי הנבחרות שסומנו עוד לפני הטורניר כמועמדות הבכירות לזכות בו ייאבקו במשחק ענק. עבור צרפת, מדובר בחצי גמר ראשון בטורניר גדול אחרי עשור שלם של הפסקה והיא הגיעה לכאן בלי להבריק יותר מדי ובעיקר בעזרת יעילות, כאשר ברבע הגמר מול איסלנד הצנועה הם גם מפגינים את היכולות האמיתיות שלהם עם חמישייה מוחצת. המאמן דידייה דשאן, באופן מובן, ניסה לנער מעל צרפת את התחושה כי היא פייבוריטית והגדיר דווקא את ה"מנשאפט" כנבחרת הכי חזקה בטורניר. דשאן מנסה להוריד מעט מהלחץ העצום בו השחקנים שלו מצויים, אבל כדאי לו, ולכולנו, גם לזכור שלצרפת יש יתרון גדול מאוד על גרמניה - היא מגיעה בסגל מלא, בלי פצועים ובלי מורחקים.
ומה עוד נותר לומר על גרמניה? היא נבחרת שכמעט אף פעם לא מפשלת במשחקים גדולים. בכל המונדיאלים האחרונים היא הייתה בשלבים המאוחרים וכך גם באליפויות אירופה. עד לרבע הגמר, הדרך של גרמניה הייתה די נוחה והניצחון הכל כך קשה מול איטליה החזקה, למרות יכולת לא מבריקה, נתן להם דחיפה מוראלית אדירה. המאמן הגרמני יואכים לב לא מחזיק בשיטה קבועה, אלא מסגל את הנבחרת שלו בהתאם לכל יריבה. לקראת צרפת, הוא יצטרך להמציא משהו חדש, כי ההיעדרויות של הומלס המושעה ושל חדירה וגומז הפצועים, יוצרות לו בעיה רצינית. מוסטאפי יכול להיכנס למרכז ההגנה במקום הומלס הנהדר ואילו שווינשטייגר מסוגל להחליף את חדירה ברמה מסוימת, אבל לגבי החלק הקדמי, אני בספק גדול לגבי מה שיקרה, אבל מוכן להמר שלב יחזור לשיטת ה-9 המדומה, איתה פתח את הטורניר. למזלו, יש לו בסגל כל כך הרבה כישרון ולגרמנים יש גם אופי של מנצחים, שהתחזק עוד יותר לאחר הזכייה במונדיאל וזה הופך את גרמניה ליריבה שגורמת למארחת, שחולמת בגדול, לחשוש מאוד.
