ניחוח של המועמדת מספר 1: אוסקר גרסיה מנתח את שמינית גמר יורו 2016

צרפת מצאה את הדרך להבליט את השוני של גריזמן, בלגיה סוף סוף נתנה להזאר את הכלים לספק הופעת על, אבל שיטת המשחק הגרמנית החדשה הראתה ברגע האמת למה היא צפויה להגיע לגמר ואף לזכות. אוסקר גרסיה, פרשן וואלה יורו, מנתח

ביומיים האחרונים, יורו 2016 החל להיפרד במהרה מלא מעט נבחרות. שש כאלה כבר הודחו בשמינית הגמר, שהציגה לא מעט משחקים מסוגרים.

לאט לאט, רגעי ההכרעה של הטורניר מתעצבים וכבר אנחנו מחכים לרבע הגמר הראשון, שיפגיש את פולין עם פורטוגל. פולין היא הסיפור הגדול של משחקי יום שבת בשמינית הגמר. לאורך רוב המשחק, שוויץ נלחמה כדי לחזור מולה מפיגור ובסופו של דבר, היא הודחה מהטורניר למרות שלא הפסידה באף משחק. ההתמודדות הזו לא תיזכר כיפה במיוחד, אבל היה בה כמובן רגע סנסציוני, המספרת המדהימה של שאקירי. השוער הפולני פביאנסקי סיפק כמה הצלות גדולות משלו וחתום על הניצחון הפולני.

בשבת היה משחק נוסף שהשאיר בי לא מעט ספקנות כלפי המנצחת. קרואטיה הייתה היחידה מבין שתי הנבחרות שהציגה כדורגל אמיתי, אבל פורטוגל העפילה לרבע הגמר בעזרת מהלך הטוב היחיד שסיפקה השלישייה הגדולה שלה לאורך המשחק כולו. זה מה שמיוחד בכדורגל - כל אחד מקבל בשלב מסוים את ההזדמנות לעשות את שלו. פורטוגל, שבקושי עברה את הבתים, בלי ניצחון וכאחת הנבחרות עם המאזן הטוב ביותר מאלה שסיימו במקום השלישי, השאירה מאחור את הנבחרת שהותירה את הרושם הטוב ביותר עד כה בטורניר וכיכבה בשלב המוקדם. אני האמנתי לחלוטין שקרואטיה הולכת לעשות את כל הדרך לגמר בפריס.

עוד בנושא

אנטואן גריזמן הושיע את צרפת בעיר בה גדל, ליון
ראג'ה נאינגולן הפך לאיש המפתח של בלגיה
אלברו מוראטה במבחן גדול מול חבריו לשעבר מהגנת יובנטוס

לוקה מודריץ' שחקן נבחרת קרואטיה (אמצע) (רויטרס)
במקום ללכת כל הדרך לגמר, הקרואטים עפו כבר בשמינית (צילום: רויטרס)

מי שעוד שווה אזכור מיוחד היא ויילס, שם החלום נמשך. המשחק שלה מול צפון אירלנד היה רחוק מלהבריק. היה נדמה שהוולשים מפחדים לצאת קדימה ולנצח, בעוד הצפון אירים, הוותיקים ומעוטי הכישרון, שיחקו בסגנון שלהם, עם המון משמעת הגנתית. בסוף, ויילס הצליחה לעלות שלב וכבר עכשיו היא עושה היסטוריה, אבל אחרי 60 שנות המתנה, הציפייה לעוד הישגים לא הסתיימה.

ומה לגבי הניצחון של צרפת אתמול? אירלנד כמעט היממה את המארחת, ואת כולנו וזה קרה בעיקר בגלל שהמחצית הראשונה של המארחת הייתה מזעזעת. צרפת ממשיכה להתקדם בטורניר הזה, אבל היא לא מוצאת את ההמשכיות ברמה שלה. מי שמאכזב עד כה הוא פול פוגבה, שלא מצליח להוביל את הנבחרת ואתמול, הוא גם היה האשם בפנדל. במחצית השנייה, הטריקולור כבר השתפרו משמעותית, כאשר דשאן הקריב את העבודה של אנגולו קאנטה במרכז המגרש לטובת קינגסלי קומאן ושינה לחלוטין את המערך, ל-4:2:3:1, עם פוגבה בתפקיד רחוק יותר מהשער, לצד מטוידי ומאחורי פאייה, קומאן וגריזמן ועם ז'ירו בחוד. זה עבד נהדר.

גריזמן כבש את שער השוויון תוך שהוא מנצל את המרחב שיצר עבורו ז'ירו בהתקפה. לאורך כל העונה הוא הרגיל אותנו לסוג השערים האלה, בהם הוא מסתנן לרחבה ונוגח לרשת. גריזמן צנום ולא יכול לנצח קרבות גובה מול הבלמים, אבל הוא תמיד מוצא את הדרך לחמוק להם ולהישאר לבד. רגע אחרי השוויון, הוא גם השלים את המהפך בעזרת מסירה חכמה של ז'ירו, שפירקה את מרכז ההגנה האירי. הסבל התחלף במהרה בחגיגה עבור צרפת, בעוד נבחרת אירלנד נפרדה מהטורניר עם המון כבוד. הבעיה המרכזית של צרפת לקראת רבע הגמר: החיסרון של ראמי וקאנטה, שספגו צהובים אתמול.

שחקני נבחרת צרפת חוגגים (רויטרס)
שינוי המערך במחצית עשה את שלו עבור צרפת (צילום: רויטרס)

לעומת צרפת, מי שממש לא נאלצה לסבול כדי לעלות היא גרמניה. הנבחרת של יואכים לב שלטה מהרגע הראשון ועד לאחרון במשחק שלה מול סלובקיה, כאשר קימיש ומריו גומז שומרים על מקומם בהרכב. בניגוד למה שהתרגלנו מנבחרת גרמניה, הפעם היא ויתרה על המשחק המחושב ויצאה קדימה, כדי לייצר עוד ועוד מצבים, מה שהוביל לשערים. בפתיחה, שתי הנבחרות ריכזו לא מעט שחקנים במרכז המגרש, מה שאפשר למגנים הגרמנים, קימיש והקטור, לדהור באגפים ולתמוך הרבה מאוד בחלק הקדמי, אותו ניהל בצורה מופלאה טוני קרוס.

הסלובקים איחרו להגיע לכל כדור רוחב של אחד המגנים של גרמניה ולא הצליחו להתמודד עם הדיוק של גרמניה וכל מה שנותר להם לעשות הוא לנסות להרחיק את הלחץ מהרחבה שלהם. השליטה הגרמנית הייתה מוחלטת והלחץ היה כל כך אפקטיבי, עד שהוא סגר את סלובקיה עוד בתוך חצי המגרש שלה. כל גרמניה הייתה בחצי של סלובקיה, מה שהפך את הבלמים הגרמנים לשחקני מרכז קישור לכל דבר והמהלכים ההתקפיים התחילו מהם והלאה. המתכון הגרמני היה פשוט: שני מגנים פנויים כל הזמן, יוליאן דראקסלר נע ללא הרף בין קו הקישור לקו ההתקפה ומריו גומז מטריד את ההגנה. השער המוקדם של בואטנג הרגיע את גרמניה ואפשר לה לשחק בדיוק כמו שהיא רצתה, בעוד סלובקיה, שניסתה לשנות את סגנון המשחק שהתפתח, פשוט לא הצליחה להגיע לשער של אלופת העולם, זאת למרות שהם החזיקו בכדור באופן כמעט שווה.

גרמניה לא הבריקה עד כה ולא מעט ספקות התעוררו לגביה. אמרו שחסר לה חלוץ חוד איכותי, אבל ברגע האמת, לא רק שהיא לא פישלה, היא הזכירה לכולם למה היא אולי המועמדת הכי גדולה כרגע להגיע לגמר וייתכן שגם לזכות בתואר. במאני טיים, הכל התחיל להסתדר עבור גרמניה ושוב, במשחקים בהם מכריעים מי תהיה האלופה, גרמניה הוכיחה שהיא לא מפשלת.

שחקני נבחרת גרמניה חוגגים (רויטרס)
גרמניה הזכירה מה היא מסוגלת לעשות, למי שבמקרה שכח (צילום: רויטרס)

לסיום, הזאר - הונגריה 0:4... סליחה, בלגיה - הונגריה 0:4. איזה הופעה של שחקן צ'לסי! הזאר היה ברמה אחרת מכל השאר בניצחון המוחץ של השדים האדומים. גם חברו לנבחרת דה בראונה סיפק משחק ענק ויחד, השניים הללו פירקו את ההונגרים והעירו מחדש את הטענות לפיהן הבלגים הם אחת הנבחרות שמועמדות ללכת כל הדרך. הנבחרת של וילמוטס הייתה טובה יותר מהפתיחה ועלתה במהרה ליתרון מוצדק בזכות אלדרווירלד. ככל שהמשחק התקדם, הונגריה השתפרה והסיפור התאזן מעט, אבל במקום להשיג שוויון, ההתקפה הבלגית חיסלה את ההתמודדות. הזאר בישל את השני, כבש את השלישי בצורה נהדרת וזכה למחיאות כפיים מוצדקות לחלוטין מהאוהדים.

שמינית הגמר כבר סיפקה המון סיפורים מרתקים וכל זה, עוד לפני המפגש הכי מסקרן שיש, בין ספרד לאיטליה. גרמניה כבר מחכה למנצחת.