בווידאו: תוכנית היורו
אחרי הפיאסקו מול נבחרת איטליה במשחק הראשון, התקשורת הבלגית אכלה את המאמן מארק וילמוטס, והיתה לה סיבה מצוינת. על אף העושר המגוון בסגל העמוק, כשל המאמן לחלוטין במציאת האיזון במרכז המגרש, והנבחרת שלו הלכה לאיבוד.
וילמוטס דחק את קווין דה בראונה לאגף, וכוכב מנצ'סטר סיטי ממש לא הרגיש שם בנוח. בעמדת הפליימייקר, אם אפשר לקרוא לזה כך, הוצב מרואן פלאיני, אשר מעולם לא היה מסוגל לנווט את המשחק במהירות. בקישור האחורי, הפגין אקסל ויטסל את אחד המשחקים החלשים בקריירה הבינלאומית, ורק ראג'ה נאינגולן נלחם וביצע עבודה של שלושה מול מרכז השדה המעובה של אנטוניו קונטה. אז מה עשה וילמוטס כאשר רצה לשלוח למגרש את דריס מרטנס ולהחזיר את דה בראונה למרכז? הוא החליף את נאינגולן. המצב רק החמיר בדרך להפסד 2:0, והזעם של העיתונאים והאוהדים היה עצום.
עוד בנושא
הזאר: "עדיין לא השגנו כלום". קיראי: "בלגיה יכולה לזכות ביורו"
יורו 2016: בלגיה הביסה 0:4 את הונגריה ועלתה לרבע הגמר
וילמוטס מצא את האיזון המושלם
בתוכנית הטלוויזיה החשובה ביותר במדינה, ניתח חלוץ העבר ההולנדי יורי מולדר, פרשן מוכשר ומוערך מאוד, את הקישור הבלגי. הוא התמקד לא רק במחדלים של פלאיני, אלא בעיקר בחוסר היעילות של ויטסל. באמצעות קטעי וידאו רבים הדגיש מולדר כיצד ויטסל מוסר רק הצידה ואחורה ונמנע מלפתח התקפות. בנוסף, הוכח מעבר לכל ספק כי ויטסל גם בורח מהכדור.
בהזדמנויות רבות הוא הסתתר בכוונה מאחורי גבם של האיטלקים במקום לנוע לשטחים הפנויים ולקבל את הכדור. "המינימום הנדרש הוא לרצות את הכדור, ואקסל לא רוצה להיות מעורב", התרעם מולדר. המסקנה הייתה ברורה וילמוטס חייב לספסל אותו.
ואולם, האופציה הזו לא הייתה רלוונטית מבחינת המאמן העקשן. וילמוטס הדגיש במשך כל הקדנציה שלו כי ויטסל הוא השחקן החשוב ביותר במערך. אחרי ההפסד לאיטליה הוא הגדיל לעשות וטען: "אקסל הוא הקשר הטוב בתולדות בלגיה". זה היה כה מופרך ומגוחך שאוהדים רבים איבדו את האמון בנבחרת בטורניר הנוכחי. כאשר פורסם ההרכב לקראת המשחק מול אירלנד, ויטסל שמר כצפוי על מקומו, בעוד דווקא נאינגולן פינה את מקומו למוסא דמבלה. עם זאת, לקח אחד נלמד היטב, ופלאיני הודח לטובת יאניק קראסקו באגף. התוצאה דה בראונה זכה מחדש בתפקיד אותו הוא אוהב יותר מכל.
בקרב מול האירים התברר כי וילמוטס אמנם הגן על ויטסל כלפי חוץ אך ניהל איתו שיחות נוקבות בארבע עיניים. הגישה של הקשר האחורי השתנתה לחלוטין, הוא השתוקק להיות מעורב במהלכים, הצטרף להתקפות ואף התכבד להבקיע את השער השני בנגיחה. דקות ספורות קודם לכן, נאלץ וילמוטס גם להחזיר את נאינגולן לדשא בעקבות הפציעה של דמבלה. מאז הייתה תחושה שהפאזל הושלם. בלגיה מצאה את האיזון הנכון, שלא היה ידוע למאמנה לקראת הטורניר. היריבות איתן התמודדה בהמשך - שבדיה בסיום שלב הבתים והונגריה אתמול בשמינית הגמר - אמנם לא חזקות במיוחד, אבל הייתה תחושה שהעניינים זורמים במרכז המגרש, והתקפות המעבר איפשרו להגיע למצבי הבקעה רבים.
אלגרי איתר, דונאדוני שידרג
דה בראונה הוא אחד הקשרים הטובים בעולם, ועל אדן הזאר כולם יודעים הכל - כאשר המוזה נחה עליו כמו במחצית השנייה קשה מאוד לעצור אותו. מנגד, נאינגולן עשה ברחבי העולם כותרות בעיקר כאשר צולם עם קופסת סיגריות ביד במלון. "אין לי בעיה עם זה, ואני תמיד דואג שיהיה לו חדר עם מרפסת", הגיב על כך וילמוטס. בכך חשף המאמן צד חיובי מאוד ביחסים עם חניכיו, אבל כוכב רומא ראוי לתשומת לב מיוחדת לא רק בשל הרגלי העישון שלו. במערך האופטימלי שנמצא, הוא לא פחות משחקן מפתח. ביכולתו לסחוף את בלגיה לזכיה, וההחלטה להחליפו מול איטליה נראית אומללה אפילו יותר בדיעבד. זאת ועוד - הבחירה של וילמוטס לנפות את נאינגולן מהסגל למונדיאל לפני שנתיים פגעה מאוד בבלגיה גם בברזיל.
במשך שנים ארוכות היה נאינגולן אנדרייטד באופן קיצוני במולדתו, בעיקר בגלל המסלול הלא שגרתי בו התפתחה הקריירה שלו. אביו האינדונזי נטש את אימו הבלגית כאשר ראג'ה היה רק בן חמש, וילדותו הייתה קשה במיוחד בשכונת עוני באנטוורפן. סוכן איטלקי גילה אותו בברסחוט כאשר היה בן 17 והביא אותו לפיאצ'נצה הקטנה בליגת המשנה. כך נעלם נאינגולן מהרדאר מבחינת הבלגים, ובכל מקרה לקח לו שלוש שנים לבסס את מעמדו במועדון הקטן. לליגה הבכירה הוא הגיע רק בתחילת 2010 כאשר נחת בקליארי. למאמן שאחראי לכך קוראים מסימיליאנו אלגרי.
לא לחינם עשה אלגרי את דרכו למילאן בחלוף חצי שנה - הוא תמיד ידע לזהות פוטנציאל בשחקנים אלמונים. נאינגולן אמנם בקושי שיחק אצלו, אבל התפתח למפלצת של ממש בקישור קליארי בהדרכתו של רוברטו דונאדוני, וחבריו לקבוצה הדביקו לו את הכינוי נינג'ה, שהולך איתו עד היום. "מגיע לדונאדוני שאפו ענק על כך שטיפח את ראג'ה. ההתקדמות לא מפתיעה אותי, כי ראיתי את האיכויות שלו. פשוט לא היה לו ראש, ועכשיו יש", החמיא אלגרי ב-2011, ואף ניסה להביא את הבלגי לסן סירו.
הטרגדיה ששינתה את הגישה
ייתכן שהשינוי בגישת הקשר נבע מטרגדיה אישית. אימו, הדמות החשובה ביותר בחייו, הלכה לעולמה, ועל ערש דווי ביקשה ממנו לדאוג לאחותו ולמשפחה המורחבת. וכך אכן היה. נאינגולן תמיד היה שאפתן, אבל הנסיקה שלו החלה רק כאשר האחריות על כתפיו האמירה. הוא קעקע את שם אימו על עמוד השדרה שלו ומספר בראיונות: "אני מרגיש בחסרונה כל יום. כל כך חבל לי שהיא לא זכתה לראות לאן הגעתי".
והוא אכן הגיע רחוק, אבל בנבחרת בקושי שמו אליו לב. "אני חושב שהמאמן צריך לצפות יותר בליגה האיטלקית", אמר בזמנו נאינגולן המתוסכל מכך שמולדתו בקושי ידעו על קיומה של קליארי. המועדון מסרדיניה דחה אינספור נסיונות להחתימו, והמעבר הגדול לרומא הגיע רק בינואר 2014 חצי שנה לפני גביע העולם. הוא הצטיין אמנם באולימפיקו וכבש מיד את הלבבות, אך זה לא הספיק כדי לזכות באמונו של וילמוטס. התוצאה הסופית הייתה מצערת מבחינת כל המעורבים. בלגיה פיספסה מנוע אמיתי במרכז המגרש.
מעטים מאוד השחקנים עם הספק עבודה של נאינגולן, שמשלב קשיחות בתיקולים ומשמעת טקטית בהגנה עם ראיית משחק, תנופה, מהירות ויכולת לפתח התקפות מהעבר השני. כאשר שיחק בקליארי, היו שהגדירו אותו באיטליה כ"ארתורו וידאל לעניים". אחרי המעבר לרומא, הוא כבר הפך למתחרה ראוי ביותר לצ'יליאני. טבעי מאוד שיובנטוס חשקה בו לפני שנה אחרי שמכרה את וידאל לבאיירן מינכן. טבעי גם כי קונטה הציב את הנינג'ה בראש רשימת הקניות הרצויות שהוגשה לרומן אברמוביץ' בצ'לסי.
עכשיו גם ספאלטי מרוצה
בארץ המגף יודעים להעריך אותו, אבל בבלגיה קצת פחות. במוקדמות אמנם כבר היה לנאינגולן מקום בהרכב של וילמוטס, אך המאמן לא היסס להקריב דווקא אותו מול האיטלקים. לוצ'אנו ספאלטי, מאמן רומא, נשמע מזועזע: "אני לא מבין איך בלגיה משתמשת בנאינגולן. הוא מסוגל גם להיות קרוב להתקפה, לבעוט לשער, לנווט מהלכים וללחוץ על היריב, וגם להספיק לחזור להגנה. הוא יכול להיות מעורב מספר פעמים בכל מהלך גם לזכות בכדור, גם להעביר אותו קדימה וגם להיות פנוי לקבל אותו שוב. אלה התכונות שלו, וצריך לנצל אותן עד תום".
בסופו של דבר, וילמוטס הבין זאת. אז נאינגולן היה נהדר מול שבדיה והבקיע את שער הניצחון מול שבדיה בבעיטה אופיינית מחוץ לרחבה. אתמול גנבו הזאר ודה בראונה את ההצגה, אבל תרומתו של נאינגולן הייתה חשובה לא פחות, והוא שם את החותמת האחרונה ביציאה מהירה למתפרצת ובישול לקראסקו בזמן פציעות. הוא אולי מעשן, אבל אין שני לו מבחינת כושר פיזי וסיבולת. מבחינות רבות, הוא הקשר המושלם. כעת, כשמעמדו בלתי ניתן לערעור, גם בלגיה שלמה הרבה יותר.