המתיוונים החדשים: פרננדו סנטוס מביא את השיטה של יוון לפורטוגל

אם שרדתם את 117 הדקות של השיעמומון בין פורטוגל לקרואטיה, במהלכן לא נרשמה אפילו בעיטה אחת למסגרת, בוודאי אמרתם לעצמכם – אפילו עם יוון זה היה יותר מרתק פעם. ובכן, האירוניה היא שפרננדו סנטוס, המאמן שהנדס את המופע וניצח בו, הדריך עד לפני שנתיים את נבחרת יוון.

הפורטוגלי בן ה-61 הוא יווני בנשמה, שבילה שתי קדנציות בא.א.ק אתונה, התנסה בפנאתינייקוס והיה אליל בפאוק סלוניקי במשך שלוש שנים לפני שהשתכנע לקבל לידיו את הנבחרת הלאומית כיורשו של אוטו רהאגל בקיץ 2010. סנטוס נבחר לתפקיד משתי סיבות מרכזיות. ראשית, הוא היה פופולרי מאוד בקרב השחקנים הוותיקים, להם הייתה השפעה עצומה בסוגיה. שנית, הוא נתפס כאיש הנכון לשמר את המורשת של המאמן הגרמני שהצעיד את יוון לזכייה הסנסציות ביורו 2004.

עוד בנושא:
פרננדו סנטוס עונה לביקורות: "כדורגל יפה לא מביא תארים"
פורטוגל עלתה לרבע גמר היורו אחרי 0:1 על קרואטיה בתום הארכה

"הפילוסופיה שלי שונה מקודמי, אבל המטרה תישאר זהה, ואנחנו לא נהרוס את היסודות", הצהיר סנטוס בפתיחת העידן שלו, ויצא לדרך מוצלחת במיוחד. יוון שיחקה כדורגל קצת יותר הרפתקני בהדרכתו, אך המשיכה להתבסס קודם כל על ההגנה המאורגנת. ספיגת לחץ ויציאה להתקפות מתפרצות איפיינו מאוד את יוון לא רק אצל רהאגל, אלא גם תחת סנטוס. אחד ההישגים הבולטים שלו היה ריענון הסגל שהיה מקובע מאוד בהנהגת הגרמני הוותיק. המשחק היה גמיש יותר טקטית, והנבחרת הביאה המון אושר וגאווה לאוהדים.

בתחילת הקדנציה, צבר הפורטוגלי 17 משחקים ללא הפסד, תוך שהוא שובר את השיא של רהאגל. ביורו 2012 העפילה יוון לרבע הגמר, בעיקר בזכות הניצחון הדחוק על רוסיה תוך יצירת בונקר יעיל וניצול טעות אחת של היריבה. במונדיאל 2014 שרדה יוון לראשונה בתולדותיה את שלב הבתים, ולא הייתה רחוקה גם מעליה לרבע הגמר. לרוע מזלה, היא טעמה את התרופה שלה עצמה בשמינית הגמר מול קוסטה ריקה, התקשתה לפרוץ את ההגנה המעובה בתיקו 1:1 והודחה בפנדלים. היוונים מעולם לא אהבו להחזיק כל הזמן בכדור.

העיתונאים בפורטוגל מגדירים את סנטוס כמאמן הגנתי מטבעו, ולכן הייתה ביקורת מסוימת על מינויו בספטמבר 2014. אלה שאוהבים סגנון של החזקת כדור העדיפו את אופציית ויטור פריירה. עם זאת, רוב הפרשנים והאוהדים קיבלו אותו בזרועות פתוחות, כי הייתה תחושה – כמו ביוון – שהוא האיש הנכון למשימה. פאולו בנטו, שנכשל בשלב הבתים במונדיאל בברזיל, התפטר אחרי ההפסד הביתי המביש לאלבניה בפתיחת קמפיין המוקדמות, והיה צורך במאמן גמיש ויצירתי יותר. בנטו היה עקשן באופן קיצוני, סמך תמיד על אותו הרכב ואותו מערך טקטי, וזו הייתה הסיבה המרכזית למפלתו. לעומתו, סנטוס פתוח לשמוע דעות של אחרים, יודע להתאים את השיטה ליריבה, והיה לו גם הניסיון הבינלאומי הנדרש אחרי העבודה הנהדרת ביוון.

"פרננדו סנטוס הוא המאמן הפורטוגלי היחיד מהדור הישן שהתאקלם והתאים את עצמו לכדורגל המודרני. הוא אוהב להקשיב לאנשים ולא מהסס להודות בטעויות אם צריך", אומר העיתונאי לואיס קטארינו. עם הבוס החדש על הקווים, יצאה פורטוגל מהמשבר עם 0:1 בדנמרק, במהלכו הסתגרה במשך דקות ארוכות בגשם שוטף, ואז היכתה בזמן פציעות כאשר ריקרדו קווארסמה המחליף בישל לכריסטיאנו רונאלדו. כך החל רצף הניצחונות שלא נגמר עד לסיום המוקדמות, וכולם ללא יוצא מהכלל הושגו בהפרש של שער בודד. הגישה היוונית במיטבה.

בניגוד מוחלט לבנטו, העניק סנטוס הזדמנויות לצעירים הרבים שצומחים ומתפתחים לכוכבים. הוא זרק את הנערים למים העמוקים, וקיבל הופעות נהדרות מאנדרה גומס, ז'ואאו מריו, רפאל גריירו, וויליאם קרבאליו, דנילו פריירה, וגם ברנרדו סילבה היצירתי שהחמיץ את הטורניר הנוכחי בשל פציעה וגרם לשינוי מסוים בתוכניות הטקטיות. לקראת פרסום הסגל, שמח סנטוס לתת צ'אנס גם לרנאטו סאנצ'ס בן ה-18 שפרץ לתודעה בבנפיקה תוך שבועות ספורים, והקשר הדינמי זכה למקום של כבוד בסגל. בנוסף, החזיר סנטוס לנבחרת גם את הבלם הוותיק ריקרדו קרבאליו שהיה מסוכסך עם בנטו. הוא לא פוסל איש, ושומר על מערכת יחסים תקיפה עם כל השחקנים – דבר לא פשוט בנבחרת שסבלה בעבר לא פעם ממחנאות.

בפורטוגל מכנים את סנטוס "המהנדס" כי הוא סיים תואר אקדמי בהנדסה עוד בהיותו בלם בינוני מינוס בקבוצות קטנות. כך הוא רואה גם את הכדורגל, וההכנות שלו תמיד מדוקדקות ויסודיות. הוא יודע להשתמש בחומר השחקנים שעומד לרשותו ומנסה להפיק מהם את המקסימום, מבלי להינעל של גישה מסוימת. לקראת אליפות אירופה הנוכחית, בהיעדרו של ברנרדו סילבה, בחר הפורטוגלי לשנות את המערך מ-3-3-4 ל-2-4-4, הסיט את נאני לעמדה מרכזית לצד כריסטיאנו רונאלדו, ותיפקד את ז'ואאו מריו ואת אנדרה גומס באגפים.

בשלושת המשחקים בשלב הבתים, מול יריבות נחותות על הנייר, הלכה פורטוגל על התקפה בכל מחיר, אך התוצאות לא היו מדהימות. אינספור החמצות גרמו לתוצאות תיקו מול איסלנד ואוסטריה, בעוד ב-3:3 מול הונגריה דווקא ההגנה קרסה. לכן, לקראת המפגש מול קרואטיה המהירה והיצירתית, בחר סנטוס בגישה היוונית הטהורה.

הוא סיפסל את וייריניה, קשר שהוסב למגן ימני, ופתח עם מגן טבעי בדמותו של סדריק סוארס. הוא הושיב על הספסל גם את הכוכב הוותיק ז'ואאו מוטיניו שלא סיפק את הסחורה עד כה, ושלח למגרש את אדריאן סילבה, הקשר שנזרק פעם ממכבי חיפה. מטרתו המרכזית של סילבה הייתה להרוס את שיתוף הפעולה בין לוקה מודריץ' לאיבן ראקיטיץ', והוא עשה זאת באופן קרוב לשלמות. מבחינה התקפית אמנם לא היה לפורטוגל מה להציע, במיוחד כאשר רונאלדו לא כשיר באופן ברור, אבל גם קרואטיה התקשתה מאוד לתפקד.

בדיוק כמו יוון של רהאגל, שניצחה 0:1 בשלבי ההכרעה את צרפת, צ'כיה ופורטוגל ביורו 2004, כך תירגמה פורטוגל את ההזדמנות היחידה שנפלה בחלקה במתפרצת לקראת סיום ההארכה ושלחה את הקרואטים למרר בבכי. "אוהדים נייטרלים אולי לא יאהבו לשמעו זאת, אבל זה היה המשחק הטוב ביותר של פורטוגל בתקופה האחרונה", אומר העיתונאי קטארינו.

יוון התרסקה לחלוטין אחרי עזיבתו של סנטוס לפני שנתיים וחוותה קמפיין מוקדמות מביש באופן קיצוני, במהלכו אפילו הפסידה פעמיים לאיי פארו. הגעגועים לימיו של פרננדו סנטוס עזים, ולכן – כל עוד הנבחרת המקומית לא משחקת בטורניר – מעודדים הקיץ כל היוונים את פורטוגל. "כל המדינה מחזיקה אצבעות לסנטוס, בין היתר כי אנחנו כועסים על ההתאחדות שלא הצליחה לשכנע אותו להישאר. הוא ניסה להביא קצת פורטוגל ליוון, ועכשיו הוא מביא את יוון לפורטוגל. הוא ייוון אותה. זו הנבחרת הכי יוונית של יורו 2016", אומר העיתונאי היווני קוסטס בראצוס.

הביטחון העצמי של סנטוס לא יודע גבול, או לפחות זה הרושם שהוא מנסה לשדר. אחרי התיקו מול איסלנד במשחק הראשון, הצהיר המאמן: "אנחנו עוזבים את צרפת רק ב-11 ביולי, אחרי הגמר". לא כדאי לזלזל בהצהרה, במיוחד לאור ההגרלה הנוחה בדרך למשחק הגדול בסטאד דה פראנס. פורטוגל תהיה פייבוריטית מול פולין ברבע הגמר, ונותר רק לראות באיזו גישה יבחר סנטוס כדי לעצור את רוברט לבנדובסקי שעדיין תקוע בהילוך הראשון. האם יהיה זה שוב הגנתי משמים? אל תופתעו אם כך יהיה. "אני תמיד מתגעגע ליוון, ותמיד נוסע לשם לחופשות", הוא אומר לעתים קרובות. הצופים לא ישמחו מכך, אבל מבחינת הפורטוגלים זה עשוי אולי להיות הפתרון הנכון, בדרך לחגיגות עליזות – הן בליסבון והן באתונה.