בווידיאו: וויל גריג און פייר - המקור
כריס קולמן שחרר אנחה באולם התקשורת שבפארק דה פרינס של פריס. אתמול (שישי), בפעם המי יודע כמה, שאלו אותו את אותה שאלה חסרת השראה -- עד כמה גארת' בייל חשוב לנבחרת שלו? מאמן ויילס, כריזמטי ומלא בקלאס כהרגלו, פלט "זו שאלה ששואלים אותי בכל מסיבת עיתונאים" והמשיך בתשובה קלישאתית שייתרה את השאלה. ארבעה ימים לפני כן, מייקל אוניל ישב באותו אולם, באותו הכיסא, ושחרר את אותה האנחה. הסיבה: שוב, בפעם המי יודע כמה, עיתונאי זר שאל אותו אודות השיר על וויל גריג. "זו שאלה ששואלים אותי בכל מסיבת עיתונאים", רטן.
השיר "Will Grigg's on Fire" הוא הדבר הכי פופולרי, מושך ומדבק ביורו הזה. שמעתי אותו בכל מקום בו הייתי בצרפת בשבועיים האחרונים. אנגלים שרו אותו במארסיי, צ'כים בטולוז, שבדים בבורדו, בלגים בניס. הם עברו במדרחוב היפהפה של עיר הריביירה, וברגע שהתחילו לשיר, לקוחות שתי המסעדות משני צדדיהם קמו ושרו איתם ביחד. אלוהים ישמור - האוסטרים, רגע שהפסידו לאיסלנד והודחו, שרו על וויל גריג מחוץ לסטאד דה פראנס. קחו את כל האנשים שהרגע ציינתי, את כל אלה שזמזמו אודות וויל גריג, את כל האנשים שמתלהבים מהשיר הכי פופולרי באירופה כרגע, ותשאלו אותם באיזו קבוצה הוא משחק. הם לא יידעו. תראו להם תמונה שלו. הם לא יזהו. הלהיט של היורו הוא שיר על שחקן שאף אחד לא באמת מכיר. יתרה מכך - הלהיט של היורו הוא אודות שחקן שלא שיחק דקה אחת בטורניר הזה, וכפי שאמר לי אתמול העיתונאי הצפון אירי מייקל ווקר: "הוא כנראה גם לא ישחק".
מפת התנועה של וויל גריג ביורו 2016
"אני רוצה חלוץ שייתן לי 20-25 גולים בעונה", התבטא יו"ר וויגאן, דייויד שארפ, בקיץ האחרון. הוא כמה לסטרייקר איכותי, והיה מוכן להיפרד ממיליון פאונד כדי להנחית כזה.
וויל גריג נולד באנגליה לפני קצת פחות מ-25 שנה. את הכדורגל המקצועני שלו הוא התחיל בוולסול FC. חמש עונות שם, שנתיים בברנטפורד, והמבול החל רק לפני שלוש שנים. הוא העלה את ברטנפורד לצ'מפיונשיפ, הושאל ל-MK דונס והעלה גם אותה לליגה השנייה עם 20 שערים. וויגאן, שנשרה לליגה השלישית, שמה עין וכסף על קבלן העליות.
אחרי שתי עליות רצופות, וכשבאזז גדול מאחוריו, גריג סבל מקשיי התאקלמות והרשית רק חמש פעמים עד כריסמס. ואז השלג החל לרדת, ובערימות. גריג כבש, כבש וכבש. מול שפילד יונייטד, מול גילינגהאם, שלושער מול פורט וייל, עוד גול, עוד גול, צמד, עוד צמד. החל במשחק החוץ מול סווינדון, גריג הרשית עשרה שערים בתשעה משחקים. הוא פשוט היה און פייר, בדרך לעונה עם 25 שערי ליגה. הבוס שארפ ביקש, הבוס שארפ קיבל.
"הוא הפך לשחקן הכי פופולרי של המועדון", סיפר לי אתמול ג'יימס אילינגוורת' מ'וויגאן אובזרבר'. "הוא תפקד תחת ציפיות עצומות וסיפק את הסחורה לאורך כל הדרך. הוא היה יציב והרבה בזכותו וויגאן חזרה לצ'מפיונשיפ".
שון קנדי לא יכול היה להישאר אדיש. הוא חיבר כבר כמה שירים על וויגאן שלו ועל שחקניה - שום דבר לא באמת תפס. גם במקרה של גריג לא הרבה השתנה. באותו משחק חוץ מול סווינדון, קנדי והחבר'ה ניסו להכניס את השיר הזה ליציע. הם לקחו את Freed from Desire של גאלה, ושון חיבר את המילים הרלוונטיות
He'll score more and more,
He'll score more and more,
He'll score more and more,
He'll score more and more,
And that's what we signed him for
Will Griggs on fire, your defence is terrified,
Will Griggs on fire, your defence is terrified,
Will Griggs on fire, your defence is terrified,
Will Griggs on fire
Na, na, na, na, na, na, na, na, na, na, na, na, na, na..
תתפלאו - זה לא תפס. במשחק בסווינדון כעשרה אוהדים שרו את זה, והאש שאחזה בוויל גריג לא התלקחה לעבר הטריבונה. אבל תודה לאל על 2016 והרשתות החברתיות. "לא הצלחנו להגיע ליציעים האחרים, אבל אחרי כמה משחקים צילמתי וידאו, הוספתי מילים והסבר, וזה פשוט המריא", מספר המשורר שון קנדי לוואלה! ספורט. "ותוך שבוע הכול התפוצץ".
כמו גריג בוויגאן. "חלוץ קלאסי", אמר לי ליאם בלקבורן מסוכנות הידיעות הבריטית. "הוא היה רזה מאוד אבל העלה משקל העונה. פינישר מצוין". בלקבורן סיפר שלמרות דמי ההעברה הבומבסטיים והמשכורת המחמיאה, גריג היה מגיע לאימונים ברנו קליאו ישנה שבלטה בין רכבי הפאר. "השיר עזר לו מאוד", הוא אומר. "הוא סיפר לי כמה הוא ניזון ממנו, והשיר גם תרם למרקם החברתי של וויגאן. זו היתה עונה נהדרת של וויגאן, והשיר היה פסקול העלייה".
במדים הירוקים-לבנים של צפון אירלנד גריג שיחק רק שמונה פעמים. הופעות בודדות במשחקי ידידות ב-2012 וב-2013, 20 דקות במוקדמות המונדיאל בברזיל ושני משחקים במרץ שעבר. בקמפיין הנוכחי הוא אפילו לא היה הערת שוליים. כוכב החוד המקומי הוא קייל לאפרטי, שנדד בעונה שעברה בין בירמינגהאם סיטי לנוריץ' סיטי. בקבוצותיו לא הרשים יותר מדי, אבל בנבחרת הוא שיגע עם שבעה שערי מוקדמות בתשע הופעות. אז הגיע 27 במאי, ולהזכירכם, השיר כבר להיט. בלפסט, דקה 61, צפון אירלנד ביתרון 0:2 על בלארוס. ואז הונף שלט החילופים האוטומטי. הכרוז הכריז: לאפרטי, שכהרגלו כבש, יוצא. הקהל המקומי נעמד על רגליו והריע לגיבור. המשיך הכרוז: נכנס -- וויל גריג. העיתונאים הצפון-אירים לא מצליחים להסביר את כמות הטירוף שאחזה בווינדזור פארק באותו רגע. האוהדים המקומיים העדיפו בתשואותיהם את הבחור שמעולם לא כבש שער במדי הנבחרת שלהם, על פני הבחור שסחב אותם לצרפת, מקום שני ברשימת מלך השערים של כל הזמנים.
אבל מה אתם יודעים -- הדקה ה-88 הגיעה, וגריג שוב היה און פייר.
זה היה שער בכורה שלו בנבחרת, השער היחיד שלו בנבחרת. בסיום, גריג היה נרגש, וכמובן שנושא השיר עלה. "זה לא יימאס לי כל עוד אמשיך להבקיע. השיר בא בתזמון נהדר, כי לא הפסקתי לכבוש. הוכחתי לאורך הקריירה שלחץ לא משפיע עליי. אני חייב לשמור על השיר בחיים - אם אפסיק לכבוש, הוא ייפסק. אם זה יימשך ביורו, זה יהיה משהו מיוחד".
בימים שלפני הניפויים האחרונים למייקל אוניל היתה התלבטות -- האם לכלול את גריג בשיפולי הסגל. "זו היתה בחירה בינו לבין ליאם בויס", העיתונאי ליאם בלקבורן משתף. "בויס כבש 15 שערי ליגה בסקוטלנד, היה בכושר טוב, אבל סביב גריג היה הייפ. וכן, אני חושב שלשיר היתה השפעה עצומה. אם אתה מייקל אוניל, אתה רואה את מה שקרה מול בלארוס, את התגובה כשגריג נכנס -- אין סיכוי שאתה יכול להשאיר אותו בבית. השיר עזר לו, בוודאות".
הוא עזר לו להגיע ליורו, אבל לא לשחק. "הוא לא משחק כי יש שחקנים טובים ממנו", אומר העיתונאי ווקר. קונור וושינגטון לפניו, לאפרטי לפניו, גם ג'וש מאגניס. "אנשים כל הזמן שואלים אותי 'למה וויל לא משחק?'", אומר בלקבורן. "צריך להבין: הוא אחרון בשרשרת המזון". ומייקל ווקר חוזה: "הנה התסריט בו הוא כן ישחק בטורניר הזה -- צפון אירלנד בפיגור 2:0, דקה 70, וגם וושינגטון וגם לאפרטי על הדשא ולא מצליחים לכבוש. אז, אולי, אוניל ינסה מערך של שלושה חלוצים וגריג ישחק".
אז למה הם שרים את זה?
"הם שרים את זה כי הם שיכורים, וכי המנגינה נהדרת. פשוט ככה".
המנגינה נהדרת, ואכן כולם שרים. לאנשי הנבחרת זה כבר מתחיל להפריע. גם לשחקנים, שהקפידו לשיר את הפזמון, קצת נמאס. "הם חשבו שזה מצחיק בהתחלה", אומר ווקר, "אבל עכשיו נראה שזה כבר יותר מדי. שואלים אותם את זה בכל ראיון, והוא בכלל לא משחק". "אני אוהב את זה", אומר בלקבורן, "אבל השאלות של התקשורת הזרה במסיבות העיתונאים מדכאות. אנחנו רוצים לשאול שאלות על הנבחרת, והם תמיד שואלים על השיר של וויל גריג. אחרי המשחק נגד אוקראינה כל העיתונאים הזרים שאלו אותי איפה וויל גריג. הם רצו לדבר רק איתו".
שלשום בלילה, במסעדה ברובע ה-14, הסביר לי אוהד: "זו צפון אירלנד. לשיר ככה לשחקן שאפילו לא שיחק. אנחנו לא כאן בשביל הכדורגל ולא בשביל ההישגים. אנחנו כאן בשביל החוויה".
אבל העולם השתגע, והוא לא מתכוון לעצור. קחו את גרמניה, האחרונה לשחק נגד הנבחרת המרתקת הזו בירוק ולבן. זו, שבגלל 0:1 קטן, נתנה לה עוד כמה ימים על אדמת צרפת. כשמאטס הומלס הגרמני עלה על הפודיום לפני המשחק מול צפון אירלנד, השאלה השלישית - שלישית! - היתה אודות וויל גריג.
האם אתה מפחד מוויל גריג, נשאל, ומיד חייך.
"אני אוהב את השיר, אבל לא מסכים איתו", ענה.
תוכל לשיר את השיר?
"אני הזמר הכי גרוע בנבחרת שלנו, אז אני מעדיף שלא".
זה לא מנע מאותו הומלס לגשת לגריג בסיום אותו ניצחון, 0:1, ולהחליף אותו חולצות. לאחר מכן הם דיברו במנהרה. לפי העיתונאים, בסטיאן שוויינשטייגר שעבר לידם לא הסתפק בתמונה עם הטאלנט - הוא ביקש חתימה. גם אנדרה שורלה במתלהבים: "היו חמש דקות שכל הקהל שלהם שר את זה, וזה היה מדהים. כולנו, על הספסל, פשוט הסתכלנו עליהם קופצים. לא יכולנו להוריד מהם את העיניים. והוא לא שיחק דקה! זה עצוב, אני ממש אשמח לראות אותו משחק בנוקאאוט, ולראות איך יתנהגו האוהדים. זה יהיה מדהים". המאמן אוניל המחיש: "אנחנו הקבוצה השנייה של כולם בטורניר הזה, והשיר תרם לזה".
ליאם בלקבורן אף השיג ראיון עם גאלה בעצמה, מחברת השיר המקורי. "כתבתי הרבה דברים בחיים שלי", סיפר לי בלקבורן בזמן שהשמש עלתה למרכז השמיים והצפון אירים עלו לאימון המסכם. "הראיון עם גאלה הביא רייטינג של פי 10 יותר מכל דבר שכתבתי". ומה גאלה סיפרה? "הבחור האנגלי [שון קנדי] התקשר אליי ואמר לי 'השיר שלך הפך לשיר האוהדים הכי טוב אי פעם'. התשוקה שלו לשיר הזה דומה לתשוקה שהיתה לי כשכתבתי את השיר המקורי. תמיד רציתי לשנות את העולם, אז אם השיר תורגם לשיר ספורט, זה משמח אותי מאוד. אני חולמת לבוא למשחק ולשיר אותו. זה יקרה, בטוח".
קנדי אכן על הגל. מיליוני הקלקות ביוטיוב, טופ-10 באייטונס, יו"ר וויגאן שארפ העניק לו מנוי עונתי בחינם, וטוויטר סידרו לו ביקור ביורו 2016 -- מתנה על כך ששבר את האינטרנט. "הם שילמו על הכול", סיפר לי אתמול. "על הטיסה, על האוכל, על כל הבירות, ונתנו לי גם כרטיס כניסה לאנגליה נגד רוסיה". השיר עושה עוד כמה דברים טובים. להקת "בלונד" הקליטה אותו כחלק ממפעל צדקה של העיתונאי פול קנדריק, אף הוא מוויגאן. בנו הקטן של קנדריק סובל ממחלה סופנית ונדירה.
וכן, וויל גריג מטורף על השיר הזה. הוא אמר את זה לקנדי באופן אישי. "אנחנו מתכתבים", מספר שון, "כשיחזור מהיורו - קבענו להיפגש".
השיר הזה היה של וויגאן, ועכשיו הוא של צפון אירלנד, אירופה, כל העולם. מרגיש שגנבו אותך?
"ממש לא. רק חשוב לי שכולם יידעו שהוא בא מוויגאן, שהוא משלנו!".
והוא בכלל לא משחק.
"זה מעצבן אותי. הוא הכובש הכי טוב שלהם. יש לו 28 שערים עונתיים, לכל החלוצים האחרים שלהם אין 28 גולים ביחד. לא ברור למה הוא לא משחק, לא ברור למה מייקל אוניל לא מכניס אותו. הוא חייב לתת לו לשחק!".
אתמול, בחדר התקשורת שבפארק דה פרינס, העיתונאים -- כולל הזרים -- היו כבר 'טריפייד' לשאול את קואץ' אוניל על השיר, אבל בסוף, אחרון חביב, היה אמיץ אחד שבכל זאת ניסה.
"מי משפיע יותר על הנבחרת שלו", שאל הריפורטר את אוניל, "גארת' בייל או וויל גריג?".
דממה מתוחה נפרסה בחלל.
"לוויל בהחלט היתה השפעה עצומה", ענה המאמן, שחרר חיוך, וכולם נרגעו. ואוניל המשיך: "אנחנו ביום ה-14 בטורניר, והוא עדיין און פייר".
orenjos@walla.co.il