בווידאו: משדר היורו לקראת שמינית הגמר
ראג'ה נאינגולן הניף את הכדור לרשת של איזקסון, אמש (רביעי) באליאנז ריבריירה, וזלאטן איברהימוביץ' ביקש מחבריו למהר. הוא התכופף, הזדקף, שם ידיו על מותניו. הוא ידע. אז הוא פשוט רצה ליהנות משש דקות אחרונות במדי המדינה אותה בחר לייצג. השריקה תפסה את הקפטן מוריד את הסרט מהיד, ובזמן שלחץ ידיים לחבריו ויריביו, הקהל הבלגי האדיר שמאחורי השער של איזקסון קרא ממושכות בשמו, ונופף לשלום של פרידה. איברהימוביץ' סימן תודה על המחווה וחצה את קו החצי, בדרכו להיפרד מנתיניו הצהובים בפעם האחרונה בהחלט.
וכך תם פרק של 15 שנה ו-62 שערים. זה התחיל בווקסיה, באליפות הכדורגל הנורדית, בחורף 2001 היה קר, אז שיחקו באולם ותם בניס, באליפות הכדורגל האירופית, בקיץ 2016. היה חם. מתיקו 0:0 מול איי פארו עד הפסד מאכזב נגד בלגיה. וזהו.
ולטקו מרקוביץ' שחקן, מאמן ונשיא התאחדות קרואטי בעברו נפטר ב-2013 אבל שמונה שנים לפני כן הספיק לומר שלשחק נגד שבדיה זה קשה במיוחד, כי הם משחקים עם 12 שחקנים. לטענתו, זלאטן שווה שניים. אבל עבור השבדים, יש גם טוב בכך שזה נגמר. כי בשנים האחרונות ראינו יותר מדי פעמים שגם "12" לא הספיקו. לרוב, זה לא היה קרוב. לרוב, זה היה נראה הפוך מההברקה של מרקוביץ'; זה היה נראה שזלאטן גורם לשבדים לשחק עם שחקן אחד. הוא היה כוכב על, עם כוח משיכה חזק מדי. כולם נעו סביבו, אבל לרגע לא היו מספיק מוכשרים כדי להפעיל אותו. וזלאטן הוא אחד שצריך להפעיל.
אמש בניס קיבלנו את ההוכחה לכך שוב ושוב. הנה כמה דוגמאות, רק מהמחצית השנייה: בדקה ה-53 זלאטן מסר נהדר למרקוס ברג, אבל השותף לחוד לא הצליח לעצור את הכדור. ואז קים קאלסטרום, פעמיים, ניסה למסור לאיברה מחצי מגרש - בשתי הפעמים היתה אופציה נוחה יותר, בשתי הפעמים החלוץ הענק לא הצליח להגיע ועשה לחברו תנועה של "הגזמת, יש מסירות שאפילו אני לא יכול להשתלט עליהן". בדקה ה-83 ג'ימי דורמאז העיף אל זלאטן בלי שום צ'אנס לחיבור. ועוד, ועוד, ועוד. וזלאטן ירד מנוצח דווקא במדינה בה שלט בארבע העונות האחרונות.
לא, לא נגזים ונכתוב שבלעדיו היה טוב יותר. שום סיכוי. אבל העובדה היא שזלאטן - טופ עולמי כבר שנים - לא הצליח להפוך את שבדיה למה שהוא. את קריירת הנבחרת שלו אפשר לחלק לשניים: תחת לארס לאגרברק ותחת אריק האמרן. הראשון ניסה לביית אותו, וקיבל ממנו 22 שערים ב-50 משחקים והרבה עצבים. השני אמר לו - עשה מה שאתה רוצה. התמורה 40 ב-52. זלאטן התייעל פי 2, ועדיין, כמה שפרח כך שבדיה נבלה: נציגת סקנדינביה לא העפילה למונדיאלים 2010 ו-2014, והודחה בשלב הבתים של יורו 2012 ו-2016.
הטורניר האחרון היה העצוב מכולם, הראה הכי הרבה על תחושת המיצוי. שבדיה הודחה מבית אותו אפילו אירלנד שרדה, והיא נוטשת את אדמת צרפת עם שער זכות אחד - שער עצמי של קיארן קלארק. מלך השערים השבדי נשאר עקר - את היום הראשון למסגרת רשם רק אחרי 255 דקות של כדורגל בטורניר הזה. לקובי בריאנט נתנו לפרוש עם 60 נקודות לזלאטן פסלו שער על הרמת רגל. אין כבוד
זלאטן היה גאה לשחק עבור שבדיה. הוא התחבר אל המדינה, והאוהדים אליו. הוא הרי תעדף את השבדים על פני בוסניה של אבא וקרואטיה של אימא. אבל למרות החיבור ההדדי, מבחינת כדורגל זה לא היה באמת זה. שבדיה הגיעה להישגיה הגדולים לפני זלאטן, והוא השיג את שלו זולתה.
כך שגם מבחינת זלאטן הפרישה הבינלאומית באה בזמן, וטוב שבאה. נבחרת שבדיה לא הלמה את כישוריו ואת פיו. אפילו רוב הגולים הצהובים הכי אדירים שלו בוזבזו על פרוטוקול. הרי זלאטן הוא אופרטוניסט, זולל תארים, מטר תשעים וחמישה של שחצנות. בראיון ל-BBC ב-2013 הודה שעם כל הכבוד למולדת, את חצי הגמר בין שבדיה לברזיל ראה רק בגלל הסלסאו. אתם מבינים - פטריוטיות זה חשוב, אבל לא כמו גביע או צלחת, אישית או קבוצתית. כשעיתון מקומי בחר בביורן בורג כספורטאי כל הזמנים בשבדיה, זלאטן הגיב על הגעתו למקום השני: "תודה, אבל לסיים שני זה כמו לסיים אחרון". ובכן, בנבחרת שבדיה הוא כל הזמן מרגיש אחרון. הנה, כך סיים גם אמש. ואיך אפשר להתרברב כשאתה עף בשלב הבתים?
עד כמה המצב יהיה רע בלעדיו, שאלתי את העיתונאים השבדים. "רע, רע מאוד", ענה עיתונאי שדומה לזלאטן יותר מאשר ברק בדש דומה לזלאטן. השבדים אמנם זכו באליפות אירופה 2015 לנבחרות צעירות, אבל העיתונאי-זלאטן טוען שייקח עוד זמן עד שהם יצליחו לתרגם את זה להצלחה בוגרת. קחו בחשבון שגם איזקסון וקאלסטרום פורשים, וניתן להבין שהמצב יהיה גרוע יותר לפני שיהיה טוב יותר. אתמול, זלאטן היה השבדי היחיד שלא שר את ההמנון. בלעדיו, לכו תדעו מתי ההמנון הזה יתנגן שוב לאוזני כל אירופה. לא ב-2018, זה בטוח. בספק גדול אם ב-2020.
גורל השבדים לא מבשר טובות, אבל שאר העולם עדיין לא נפרד, אפשר לשמור את הדמעות בתוך העיניים. אחד השחקנים הכי מעניינים בדור האחרון עדיין כאן - היכן? פריז, מנצ'סטר, מינכן, המזרח הרחוק? הוא הבטיח שואו, והוא יעמוד במילתו. הוא ימשיך לרתק אותנו, על הדשא ועל המסך. והוא ימשיך לזכות בתארים, כי כשיש שחקנים מוכשרים לצדו הוא פשוט נשק מסוכן מדי.
"קיוויתי שלסיפור של זלאטן איתנו יהיה סוף טוב יותר", הודה המאמן הארמן, במסיבת העיתונאים שלאחר המשחק. הוא נשאל האם חושב שבקרוב יתגלה זלאטן חדש. "לא", ענה במהירות. "הוא מיוחד, יחיד במינו. אני לא חושב שבמדינה קטנה כמו שבדיה תמצאו אי פעם שחקן כמוהו".
מצוין. זה ייתן לשבדים מספיק זמן כדי למצוא את שבדיה.
orenjos@walla.co.il