1.
סטיוארט פירס דיבר בטלפון בתוך מעלית בזמן שבידו השנייה החזיק שני בקבוקי מים צידה לחצי שעת נסיעה מסנט אטיין, "אם אין פקקים" כך אמר לקול הנשי שבצד השני של הקו. המפיק שלו, ג'ינג'י גדול מימדים שדומה מדי להודור, שרק את "Please don't take me home", השיר הכי יפה או הכי מעצבן של האליפות הזו. ברגע שהוא קלט שהוא שורק את זה, כעס על עצמו. זה אכן הדבר היחיד שנדבק לראש מה-0:0 הנבוב הזה בין סלובקיה לאנגליה.
בפארק אולימפיק בליון, שלשום, חדר העיתונאים היה כמעט ריק. למשחקים של נבחרת צרפת או אנגליה צריך להירשם חודשים מראש, אבל לרומניה-אלבניה יכולת להיכנס גם בדקה ה-60 ולהביא את אישתך (לא באמת, אל תעלי על מטוס, חבל על הכסף). אף אחד גם לא רב על כרטיסי העיתונאים שחולקו לאיזור הראיונות. זה היה שומם, מרווח. משחק של אנגליה, כמו אמש בסטאד ז'ופרואה-גישאר היפהפה והביתי, זו כבר אופרה אחרת.
אולם התקשורת היה מפוצץ כמו מופע רוק, עיתונאים מ-ESPN הושבו ביציעים שגורמים לאף שלך לדמם ועם הסיום, בכניסה לאיזור הראיונות, התור תפס תאוצה. פורטוגלית נשענה על הקיר, בזמן שמולה אנגלי והולנדי התחרו על המשבצת. המתנדב של אופ"א ביקש מהם לזוז, והשניים התווכחו - מי היה פה קודם. הוויכוח עלה לטונים צורמים, והם היו אף מול אף כשהאנגלי שמע שמקבילו הוא הולנדי. אז זרק לו: "כן, יש לך אחלה סיבה להיות פה". חשבתי לעצמי - סוף סוף מאבק ראוי לשמו אחרי משחק הידידות שכרגע ראינו.
עוד בנושא
אנגליה הרבתה להחמיץ ועלתה מהמקום השני בלבד אחרי 0:0 מאכזב עם סלובקיה
הודג'סון דווקא מרוצה: "מתי אנגליה היתה דומיננטית בשלושה משחקים ברצף?"
ויילס חוגגת את ה-0:3 על רוסיה, קולמן: "אין לנו פחד", סלוצקי הודיע על התפטרות
במשך 90 דקות בסנט אטיין, כל מה שלא התרחש ביציעי האנגלים הנפלאים היה נראה נינוח מדי. במשחק המקביל נרשמו שלושה שערים, אחד מהם של ארון ראמזי, ומיטב הסאטיריקנים מיהרו להעלות את רשימת מכולת הסלבס ששילמו בחייהם בגלל שהוולשי הזה החליט לכבוש. אז הנה, גם הפעם ראמזי הרשע הרג מישהו את המחזור השלישי של הבית הזה, ובכלל.
עם שריקת הסיום הסלובקים חגגו זכייה ביורו, וקשה להדגיש עד כמה זה היה מוקדם מדי ומגעיל מדי. קבוצה מפסידה במחזור הראשון בטורניר גדול, מנצחת את רוסיה הנוראית ויודעת שתיקו מאופס מול אנגליה יספיק לה. אין סיכוי שבטורניר גדול הסיבוב השלישי יהיה כה נינוח, אבל פלאטיני התעקש שכן יהיה סיכוי. אין כאן שום שנאת אנדרדוג, אבל כן יש רצון שהמפתיעות ירוויחו את לחמן עם כדורגל ו/או עם נקודות. בבית כזה, לא יכול להיות שארבע נקודות יספיקו. לקראת הסיום הסלובקים הלכו והתבנקרו, וזה היה לא יפה לעיניים, אם כי נחמיא לשקרטל ולשות' על הגרסה שלהם לטכנולוגיית קו השער.
והם עושים את זה כי זה משתלם, בינתיים. אבל השיטה הזו הרסנית למתח ולדרמה, גם אם פה ושם יש הפתעות. יש יותר מדי עולות, יותר מדי אופציות, יותר מדי חישובים, ופחות מדי כדורגל.
2.
בדקה ה-40 ההמונים כבר שאגו את שמו של ויין רוני, וכשהאנגלים קוראים, כולם שומעים. האוהדים היו מתוסכלים עד שנתת לנו את ג'יימי ורדי, רוני בחוץ? ככה זה הרי בעיני הקהל האנגלי: השחקן מספר 1 תמיד נמצא על הספסל.
שיאן הכובשים, למרות טורניר יעיל מאוד מצדו, יובש כחלק מרוטציה רחבה מדי שערך רוי הודג'סון. המאמן שוב היה מרוצה קצת יותר מדי, אבל העובדה היא שעד כה בטורניר הוא לא מצא הרכב אחד מוצלח. לראיה, שלוש תוצאות המחצית: 0:0, 1:0, 0:0. כששאלתי את הנרי וינטר, עיתונאי הכדורגל הבכיר בממלכה, מה הוא חושב על הסוגיה, הוא הפטיר: "יהירות. זו פשוט יהירות". לא ידוע מאיפה שואב קואץ' רוי את אותה ארגנטיות - האם מהמקום הרביעי בבית המונדיאל בברזיל או מהסגנות לוויילס בצרפת - אבל אין ספק שששת השינויים הצביעו על מחשבה אחת: את שלנו כבר עשינו.
השאלה השנייה שנשאלה במסיבת העיתונאים היתה אודות השינויים הרבים, כולל מקרה רוני. הודג'סון, שבעת כל שאלה מניח את הסנטר על כף היד, התעצבן, נעשה ורוד והיד כמעט יצאה לו מהמצח. "ויין, קיין ודלה עלי נכנסו כמחליפים, והמשכנו להיות דומינטיים וניידים", אמר. "כשהכנסתי את ורדי וסטארידג' והם ניצחו את ויילס אמרתם שהשינויים היו חיוביים. מה עכשיו? אתם לא יכולים להתהפך ככה. היינו ראויים לנצח. מפתיע שבטורניר הזה אתה יכול לשלוט בכל שלושת המשחקים שלך ועדיין לחטוף ביקורת. יבקרו אותנו על יותר מדי שליטה בכדור מבלי לכבוש, ולא אוכל להתכחש לזה. אבל כל מה שאני יכול לומר זה שיגיע הזמן בו נכבוש מכל המצבים שהחמצנו היום, ובקרוב מאוד תהיה קבוצה בצד השני שתרגיש את זה. אנחנו בשלב הבא. אנחנו במקום בו אנחנו רוצים להיות".
לא בטוח, רוי.
יכול להיות שהאנגלים כבר חטפו את המכה בעצם התיקו המאופס הזה מול סלובקיה. כי במקום לפגוש נבחרת שתסיים במקום השלישי (כרגע האופציות הן אלבניה, צפון אירלנד או צ'כיה) בשמינית הגמר, היא תפגוש נבחרת שתסיים במקום השני בבית ו' (אולי אפילו פורטוגל). אבל זו רק המיני-מכה. הלום האמיתי יגיע ברבע, שם תחכה צרפת המארחת. בנוסף, אנגליה תנדוד לניס הדרומית במקום לשחק בפריס, הקרובה יותר למתקן האימונים בשנטילי.
פלוס אחד כן נרשם: האנגלים יקבלו יומיים מנוחה. אבל הודג'סון הדף גם את המינוסים. "אני לא חושב שצרפת תשחק נגדנו כמו שסלובקיה ורוסיה שיחקו", אמר. "כשהם יהיו עם הכדור ברגל הם 'ישאלו שאלות' ויחפשו לכבוש, וזה יפתח לנו יותר הזדמנויות. לגבי המיקום - שיחקנו טוב במארסיי, שיחקנו טוב בלאנס ושיחקנו טוב הערב בסנט אטיין. אני משוכנע שנשחק טוב בכל מקום, ולא רואה יתרון לשחק בפריס. אין מבחינתי הבדל בין שעה טיסה לניס לשעה נסיעה לפארק דה פרינס".
הקרח כבר נשבר קצת כשהעיתונאים הזרים שאלו שאלות - הונגרי על מפגש אפשרי מול הונגריה בשמינית וצרפתי על מפגש אפשרי מול צרפת ברבע - וכשהמיקרופון חזר לבריטי הוא אמר: "נו, רוי - שלושה משחקים, פעמיים תיקו. כבר תרגלת פנדלים?".
"תרגלנו הכול", רוי לבש בחזרה את החיוך. "נחכה ונראה. אם נמשיך לשחק כמו שאנחנו משחקים, אני חושב שננצח משחק ב-90 דקות".
orenjos@walla.co.il