רומן ביזארי בהמשכים: האם רומן שירוקוב יציל את רוסיה?

המהומה סביב החוליגנים הרוסים בצרפת משכה את כל תשומת הלב, והותירה בצל את ההופעה הכושלת של הנבחרת עצמה עד כה. חבל שכך – הרוסים מספקים את אחד הסיפורים הביזאריים ביותר בטורניר. מתי שמעתם על קפטן הנבחרת מסופסל, על אף שאין בסגל אף שחקן שמסוגל להחליפו מבחינה מקצועית? אין איש שאפילו מתקרב לכך. ללא היצירתיות של רומן שירוקוב נראית רוסיה כבויה, צפויה ומסורבלת. אז למה לעזאזל הוא לא משחק?

עלילות רומן שירוקוב לאורך הקריירה יכולות למלא ספר מרתק במיוחד, וזה עוד צפוי לקרות. לבחור יש פה גדול מאוד, הוא תמיד אהב למשוך אש ולומר את אשר על ליבו, וסביר להניח שאוטוביוגרפיה כבר נמצאת בשלבי הכנה מתקדמים, לפחות בראשו. אתם מוזמנים לקרוא חלק מהסיפורים כאן. הפרק האחרון, שנכתב בימים אלה, רחוק מלהיות ההזוי ביותר בחייו, אך הוא בכל זאת יוצא דופן.

עוד בנושא:

22:00, ספורט1: רוסיה - ויילס
היורו בתמונות: בייל מתקרר לפני רוסיה
צפו בחוליגניות הרוסיות והאלימות

חלק ניכר מהפיאסקו במונדיאל לפני שנתיים, אז לא שרדה הנבחרת בית נוח מאוד עם בלגיה, אלג'יריה ודרום קוריאה, נבע לדעת הפרשנים הרוסים מהפציעה של שירוקוב. עד הרגע האחרון היתה תקווה שיהיה כשיר לטורניר, אך זה לא התאפשר, ופאביו קאפלו נאלץ להסתדר ללא הפליימייקר שלו. המשטר הדיקטטורי של האיטלקי היווה סיבה מרכזית לכשלון, אך האוהדים העדיפו לחשוב שמזלם היה אחר לו היה הקפטן נוסע לברזיל.

לכן הונחו כל התקוות של רוסיה במוקדמות היורו על כתפיו של שירוקוב. זה לא עבד אמנם עד שקאפלו פוטר באיחור רב לפני שנה, אבל אחרי הגעתו של ליאוניד סלוצקי העסק הסתדר. תרומתו של הקפטן היתה עצומה כאשר הושגו ארבעה נצחונות רצופים בסיום הקמפיין שהבטיחו העפלה, ולשיאו הגיע במסירת עקב מופלאה שבנתה את שער הנצחון במפגש הקריטי מול שבדיה. נדמה היה כי סלוצקי ושירוקוב פועלים בהרמוניה מושלמת, והנבחרת הציגה כדורגל תוסס ומלהיב.

היתה רק בעיה אחת גדולה – מצבו של שירוקוב בקבוצתו, ספרטק מוסקבה, היה בכי רע. היחסים עם הבעלים ליאוניד פדון עלו על שרטון מיד אחרי שחתם במועדון לשנתיים בקיץ 2014, והם רק הורעו עם הזמן. ואז התברר לפתע לתקשורת כי יש לקשר הפרובלמטי סעיף שמאריך את חוזהו בקבוצה אוטומטית אם ישחק יותר ממחצית ב-15 משחקי ליגה בעונת 2015/16. פדון ממש לא היה מעוניין בכך – הוא רצה להעיף את שירוקוב רחוק ככל הניתן. לפיכך, הוא נתן בנובמבר הוראה מפורשת למאמן דמיטרי אלניצ'ב לא לשתף יותר את השחקן שהגיע ל-14 משחקים. שירוקוב הושב על הספסל.

כל המדינה יצאה מדעתה. כיצד יוכל הקפטן ליטול חלק ביורו אם לא יתנו לו לעלות לדשא בקבוצתו? סלוצקי הבהיר באופן חד משמעי שרק אלה שמשחקים באופן קבוע יהיו בסגל, וסוגיית שירוקוב לא ירדה מהכותרות במשך שבועות ארוכים מאוד. הנושא היה כה בוער, שהוא הגיע לדרגים הגבוהים ביותר בממשל, ויש הטוענים כי שר הספורט ויטאלי מוטקו התערב אישית על מנת לשכנע את פדון לסיים את המשבר לטובת האומה כולה. בסופו של דבר, זה הצליח. שירוקוב וספרטק הגיעו לסיכום על ביטול החוזה, והכוכב הפך לשחקן חופשי, רשאי לחתום בכל קבוצה שיחפוץ.

בנסיבות אלה, הקבוצה המועדפת הייתה ונשארה צסק"א מוסקבה. ראשית, מדובר בקבוצת נעוריו של שירוקוב ממנה גורש בזמנו מבלי לשחק בשל הפרות משמעת. שנית, היא רצה לאליפות והעניקה אפשרות לשחק ברמה הגבוהה ביותר בליגה הרוסית. שלישית, היא היריבה הגדולה ביותר של ספרטק. מעבר ישיר מהחזירים לסוסים לא נרשם במשך 20 שנה, והוא דומה לעריקה מליברפול למנצ'סטר יונייטד. שירוקוב חובב השערוריות השתוקק לעשות היסטוריה.

השיקול הרביעי היה החשוב מכולם – סלוצקי משלב שני תפקידים, ומאמן גם את צסק"א. היש מקום טוב יותר להתכונן בשקט תעשייתי לאליפות אירופה מאשר אצל מאמן הנבחרת עצמו? שירוקוב הסכים לירידה דרמטית ביותר בשכרו וחתם עד סוף העונה בלבד, על מנת להגשים את השאיפה. רק הנסיעה לצרפת היתה בראש סדר העדיפויות מבחינתו. זה היה השידוך המושלם, והמדינה הלחוצה (למעט אוהדי ספרטק המתוסכלים) נשמה לרווחה. לכולם היה ברור שהקפטן יגיע ליורו בכושר האופטימלי במצב החדש.

ואולם, במהרה התברר שהמצב שונה ב-180 מעלות בדיוק. דווקא אצל סלוצקי, שהיה אמור לטפח את הקפטן הלאומי, איבד שירוקוב את המקום בהרכב תוך שבועיים. הוא בקושי שותף בעוד צסק"א רצה לאליפות, והפך לדמות שולית ביותר בסגל. השחקן עצמו הדגיש שהוא כשיר לחלוטין, המאמן מיעט להעניק הסברים טקטיים לשיקוליו, וסוגיית שירוקוב עלתה שוב לכותרות הראשיות. הפעם השאלה המהותית היתה – האם יש לו בכלל מקום בסגל אם המאמן הפסיק להעריך אותו לפתע? המצב האבסורדי הזה הגיע לשיאו כאשר עיתונאים "יודעי דבר" פירסמו סקופ ערב פרסום הסגל, לפיו אמור שירוקוב להישאר בבית. הם שגו. סלוצקי לקח את הקפטן, ורק תפקידו לא היה ברור.

ובינתיים, אחרי ההרכזה על 23 הנבחרים, איבדה רוסיה את שני הקשרים המרכזיים החיוניים ביותר בשל פציעות. אלן דזאגוייב, שתורגל כקשר המרכזי הנסוג בצסק"א במשך כל העונה והוריד בשל כך את ביברס נאתכו לספסל, שבר עצם בכף רגלו במחזור הליגה האחרון, וכל התוכנית הגרנזיוזית של המאמן ירדה לטמיון. איגור דניסוב מתח שריר במשחק הידידות האחרון, וכך נותרה רוסיה ללא כל הקישור שלה. ההעפלה הובטחה בזכות המשולש דניסוב-דזאגוייב-שירוקוב במרכז המגרש. בטורניר עצמו איש מהם כבר לא רלוונטי.

טוב, זה לא מדויק, כי שירוקוב, שיחגוג את יום הולדתו ה-35 בחודש הבא, בכל זאת בסגל. הבעיה היא שסלוצקי בקושי ספר אותו. הוא שיבץ את אולג שאטוב, שרגיל לשחק באגף, כפליימייקר. בנוסף, מתופקד החלוץ פיודוב סמולוב דווקא באגף, והקשר ההתקפי הצעיר אלכסנדר גולובין נשלח לקישור האחורי, לצד המתאזרח הגרמני רומן נוישטטר שקיבל דרכון רוסי שבועיים לפני היורו ולא מכיר אף אחד.

כל האילתורים האלה גרמו לכך שהרוסים כשלו לחלוטין במעבר מהגנה להתקפה. נוישטטר וגולובין לא מסוגלים לעשות זאת, ושאטוב הרגיש אבוד בתפקיד שגדול עליו בכמה דרגות. לאור זאת, ההתעלמות משירוקוב זעקה לשמיים. לאוהדים ברור שהוא האיש שמסוגל להושיע, והדבר אף הוכח על הדשא. נגד אנגליה שותף הקפטן ב-17 הדקות האחרונות, ורוסיה הישוותה ל-1:1. נגד הסלובקים הוא נכנס לרבע השעה האחרונה, והינדס את ההתקפה שהובילה לשער המצמק בהפסד 2:1. ללא שירוקוב, "הפסידה" רוסיה 3:0 במצטבר. איתו היא "ניצחה" 0:2. "האם אתה מסוגל לשחק 90 דקות", נשאל הקשר על ידי התקשורת, והשיב בחיוב.

כעת מגיע רגע האמת של סלוצקי. הוא חייב לנצח את וויילס על מנת לא לסיים את דרכו ביורו, ויצירתיות היא מילת המפתח. שאטוב, שנפצע מול הסלובקים, אינו כשיר לחלוטין ועלול להישאר על הספסל. במקומו, כמעט בלית ברירה, עשוי המאמן להמר בכל זאת על שירוקוב, שהיה רק לפני חצי שנה הבאנקר הכי ודאי בהרכב. זה גם רגע האמת של שירוקוב עצמו. אם ייכשל, יהיה זה משחקו האחרון במדים הלאומיים, בעוד הוא משוכנע שיוכל לתרום גם במונדיאל הביתי בעוד שנתיים. אם אכן יפתח, הוא יעמוד באור הזרקורים כפי שהוא אוהב. האם ינצל את ההזדמנות האחרונה?