סלט טורקי: הסיבות לפיאסקו המהדהד של נבחרת טורקיה

"מעולם לא נכנעתי במהלך משחק, לא כשחקן ולא כמאמן. היום נכנענו. אני לא יכול לקבל זאת", אמר פתיח טרים אחרי התבוסה של טורקיה מול ספרד. בטורקיה יש מחלוקת קשה מאוד לגבי כישוריו הטקטיים של טרים, ורבים סבורים שהוא לא מצטיין בהתאמת המערכים ולא גמיש מספיק, אך יש קונצנזוס מוחלט לגבי היותו מוטיבטור עילאי. זו התכונה שהפכה אותו למאמן הגדול בתולדות המדינה והביאה לו הצלחות, כולל זכייה בגביע אופ"א עם גלאטסראיי ב-2000 והעפלה לחצי גמר יורו 2008. הפעם, הוא נכשל לא רק טקטית, אלא גם בהכנה המנטלית, וזה מה שהופך את הפיאסקו של טורקיה למהדהד. האוהדים מתקשים לקבל את רוע הגזירה. הם מוכנים להפסיד, אבל לא ככה.

לעתים רחוקות הרגישו הטורקים כפייבוריטים, אבל הם תמיד היו לוחמים. המופע באליפות אירופה באוסטריה ושווייץ לפני שמונה שנים הדגיש את העליונות הזו יותר מכל. אז הם פיגרו מול השווייצרים בהפסקה, אבל הפכו את התוצאה וניצחו בזמן פציעות. לאחר מכן, כל שלוש הנקודות היו דרושות להם נגד צ'כיה, והם חזרו מפיגור 2:0 רבע שעה לסיום כדי לנצח 2:3 באחד הקאמבקים המפוארים בתולדות המפעל. ברבע הגמר מול קרואטיה, הם ספגו בדקה ה-119 בהארכה, אבל הספיקו להשוות בכל זאת ועלו בפנדלים.

הרוח הקבוצתית היתה אדירה אז, ויש לומר כי זה אפיין את הטורקים גם במוקדמות האליפות הנוכחית. הפתיחה החלשה הציבה את החבורה של טרים במצב כמעט אבוד, אבל אז פירקה את הולנד 0:3, ניצחה 0:2 את צ'כיה בפראג, ולקינוח כבשה את השער הדרמטי מול איסלנד בדקה ה-89 על אך שהיתה בנחיתות מספרית כדי להעפיל כנבחרת הטובה ביותר מהמקום השלישי. הבעיטה החופשית של סלצ'וק אינאן הקפיצה את כל האיצטדיון לשמיים, ואת המדינה יחד איתו. בזכות הנחישות המופלאה הזו, הציפיות היו גבוהות גם לקראת הטורניר עצמו, על אף ההגרלה הקשה שסידרה לטורקים מפגשים מול קרואטיה וספרד במשחקים הראשונים.

האוהדים היו מודעים היטב ליתרון האיכותי של היריבות, אבל האמינו שהשחקנים יתנו פייט גדול וייצאו ממנו עם ידם על העליונה. המציאות היתה שונה ב-180 מעלות. טורקיה לא הפגינה את התשוקה האופיינית מול הקרואטים, והייתה ראויה להפסד גבוה יותר מ-1:0. בזמן הבעיטה המרהיבה של לוקה מודריץ', צולם הקשר הצעיר אוזאן טופאן מסדר את השיער במקום להיאבק על הכדור, והדבר גרם לזעם עצום ולא בהכרח מוצדק כלפיו, אבל זה היה רק סימפטום. איש לא לקח מנהיגות, והביקורת העיקרית הופנתה כלפי ארדה טוראן.

הקפטן הטורקי עבר עונה בעייתית מאוד בברצלונה, ישב ביציע במשך חצי שנה בשל האיסור שהוטל על המועדון לבצע העברות, ולאחר מכן הפגין יכולת לקויה ולא מצא את מקומו בהרכב. למרות זאת, בטורקיה הוא היה ונשאר הכוכב האולטימטיבי, ותרומתו האפסית נגד הקרואטים התקבלה באכזבה עצומה. טרים, שהיה תמיד קרוב לארדה, ידע כמובן מראש על הכושר הבעייתי של הקפטן, ולכן סימן אותו להערכת עיתונאים מסוימים כשעיר לעזאזל בפוטנציה למקרה של כשלון. השפה המשונה בה השתמש במסיבות העיתונאים בימים האחרונים הדגישה זאת. "לא נקריב את ארדה", הצהיר המאמן. אפשר לראות זאת כגיבוי, אך בפועל זו האשמה לא מוסתרת.

המתח בין הקהל לארדה הגיע לשיאו מול הספרדים. הכוכב, שפגש על המגרש את חבריו מברצלונה, שוב היה חלש, ובמחצית השנייה, כאשר הנבחרת פיגרה 3:0, נשמעו שריקות בוז מהיציעים הטורקים בכל פעם בה נגע בכדור. הקפטן הגיב באופן אמוציונלי, והחל לעשות תנועות מזלזלות בידיו בעודו מוביל את הכדור. בכך הפגין חוסר מקצועיות, אבל אפשר היה לצפות לכך בגלל נטייתו לאבד את העשתונות תחת לחץ. כעת מעריכים בטורקיה שארדה עשוי לפרוש מהנבחרת אחרי ההדחה, והמשחק הקרוב מול צ'כיה צפוי להיות האחרון שלו במדים הלאומיים בגיל 29 בלבד. אם כך יהיה, הוא לא יגיע ל-100 הופעות.

האווירה בחדר ההלבשה לא מלוכדת, כפי שמסביר לוואלה! ספורט עיתונאי טורקי: "ב-2002, כאשר הגענו לחצי גמר מונדיאל, הנבחרת הורכבה על בסיס גלאטסראיי. ב-2008 הייתה זו נבחרת של פנרבחצ'ה שהעפילה באותה עונה לרבע גמר ליגת האלופות. הפעם אין שלד כזה, כל אחד מגיע ממקום אחר". אם זה לא מספיק, חלק מהשחקנים אינם ילידי טורקיה, והמנטליות שלהם שונה. הפרשנים מעריכים שהם לא רגילים לסגנון הדיקטטורי של טרים ולא מגיבים לשיחות המוטיבציה המוגזמות שלו. התרבות שלהם אחרת. הקאן צ'לחאנוילו, למשל, לא לגמרי משתלב חברתית, והניפוי של חברו הטוב מלברקוזן, הבלם עומר טופראק, ממש לא הועיל. צ'לחאנוילו היה חלש מאוד בשני המשחקים הראשונים, בעוד שחקן "זר" נוסף, ילד הפלא אמרה מור שנולד בדנמרק, עורר זעם כאשר הצטלם לסלפי עם לוקה מודריץ' בתום ההפסד לקרואטיה.

סנסאל בויוקה, אחד הפרשנים המוערכים ביותר בטורקיה, סיפר באולפן חי אחרי התבוסה לספרד כי כוכבים רבים איבדו את האמון בטרים, ויש קרע בינם לבין המאמן שלעולם לא מודה בטעויות. הוא נוטה להפיל את כל התיק על חניכיו, על אף שבחירותיו הטקטיות היו שנויות מאוד במחלוקת בלשון המעטה. כך, למשל, הוא השתמש בקשר האחורי מחמט טופאל כבלם, והציב את צ'לחאנוילו וארדה באגפים, על אף שהם שחקנים איטיים יחסית. התוצאה: הם גם הפקירו את ההגנה, וגם לא היו יעילים במתפרצות, בעוד כל הקיצונים המהירים דוגמת וולקן שן הנהדר מפנרבחצ'ה נותרו על הספסל.

טרים תסכל את האוהדים גם כאשר הצהיר במסיבת העיתונאים לקראת ספרד: "אנחנו לא יכולים לנצח כל הזמן, מותר לנו גם להפסיד". הטורקים, שלא מבינים מדוע הוא מרוויח 3.5 מיליון יורו לשנה, מה שהופך אותו למשתכר השלישי בדירוג מאמני היורו אחרי רוי הודג'סון ואנטוניו קונטה, לא קיבלו זאת בעין יפה. כאשר לוקחים בחשבון את שיעורי המס הנמוכים בטורקיה, הוא קופץ אפילו למקום הראשון מבחינת שכר נטו, כשהתוצאות על המגרש לא מצדיקות זאת.

"הראש למטה", זעקה הכותרת הראשית בעיתון פנאטיק. לטורקיה יש עדיין סיכוי תיאורטי להעפיל לשמינית הגמר מהמקום השלישי אם תביס את צ'כיה במחזור האחרון ויתר הבתים יסתדרו לטובתה, אך הוא קלוש ולא נראה רלוונטי במצבה הנוכחי. ללא האופי הטורקי הרגיל, אין לחבורה הזו מה לחפש בטורניר גדול, ומתקבל הרושם שטרים בן ה-62 יצטרך לפנות את מקומו על מנת שמאמן טרי יבנה את הכל מחדש. המשימה הראשונה שלו תהיה להחזיר את אמון הקהל בנבחרת, כי הוא אבד לחלוטין בשבוע האחרון.