מספר המתנדבים ביורו 2016 הוא עצום, אבל בטולוז מסתתרת פנינה בתחום - הכירו את רוז'ה ספורטוש, המתנדב הכי מבוגר ביורו 2016. ספורטוש בן 82.
ספורטוש, צרפתי ממוצא אלג'יראי, אחראי בעיקר על הושבת עיתונאים ביורו הזה. הוא מסדר את יציע העיתונאים בזמן משחקים, ודואג לעניינם בשוטף. כשנכנסתי אתמול לתא העיתונאים באיצטדיון בטולוז, הוא תפס את זרועי, הצביע על תג הזיהוי שלי שמראה "ישראל", והשוויץ: "אני יהודי, הייתי בישראל, הייתי עיתונאי".
הוא נולד באוראן, אלג'יריה, והגיע לטולוז ב-1960 במסגרת עבודתו. הוא הצרטף לעיתון הנפוץ בטולוז, "לה דפש דו מידי", סיקר גם ספורט, וב-1993 פרש. "הייתי אחראי על התקשורת במשחקי הים התיכון ב-93', התנדבתי בגביע העולם בכדוריד, במונדיאל 98' בצרפת. "אז", הוא משוויץ, "הגיע לטורניר עיתונאי ארגנטינאי ללא אקרדיטציה, ולמחרת היה לארגנטינה משחק מול יפן (בדיוק היום לפני 18 שנה, אגב, א"י). ארגנתי לו אחת בתוך יממה". לא בטוח שזה היה עובד לו היום, אבל בטוח - כך טוענים כל המתנדבים האחרים - שאם יש לך בעיה, פנה לרוז'ה.
הוא פעיל בקהילה היהודית בטולוז, ובישראל לא ביקר מאז 1979 - אז העיתון שלו שלח אותו לעשות כתבת תיירות. "ביקרתי בכל הקלאב מדים בארץ", הוא מספר. "כאן בטולוז יש קהילה יהודית חזקה, למרות שלאחרונה הרבה עוזבים".
וכן, הוא חולה כדורגל. הנה הפרשנות שלו על הטורניר עד כה: "כרגע הכול צמוד, אין תבוסות, התוצאות הן 0:1, 1:2". השחקן האהוב עליו הוא אנדרה-פייר ז'יניאק, והנבחרת, מן הסתם, צרפת. "הנבחרת של היום מייצגת את הרב-לאומיות שלנו, וזה מראה על כוח. יש לנו שחקנים מכל צבעי הקשת".
עקב תפקידו, גילו ומעמדו, רוז'ה שלנו הפך גם לחצי-סלב. "כל הצעירים מכבדים אותי, עשו עליי הרבה כתבות בצרפת לקראת היורו. כשהגעתי לאיצטדיון אתמול, לספרד נגד צ'כיה, אנשים רבים נופפו לי לשלום למרות שאני לא מכיר אותם. כנראה קראו עליי".
orenjos@walla.co.il