בווידאו: ברצלונה וריאל מדריד מתכוננות לקלאסיקו
את הופעת הבכורה שלו במדי אלקמאר רשם האריס מדוניאנין ב-20 בפברואר 2005. פחות מחמישה חודשים לאחר מכן, הגיע לאמן את המועדון לא אחר מאשר לואי ואן חאל הגדול, שכשל בקדנציה השנייה בברצלונה ואחרי שנתיים וחצי של הפסקה מאימון, קיווה לשקם את הקריירה בקבוצה הצנועה ממולדתו, הולנד. מהר מאוד, עינו של ואן חאל נחה על היהלום הצעיר של הקבוצה החדשה שלו.
"האריס דומה לרוד חוליט דימיון מדהים. אם הוא ימשיך לשחק ככה ויקשיב לעצות שלי, הוא יכול אפילו להתעלות יום אחד על אחת האגדות הגדולות ביותר שהיו לכדורגל ההולנדי אי פעם", אמר אז ואן חאל. זו הייתה תקופה יפה בקריירה של מדוניאנין, שהיה חלק מהזכייה של נבחרת הולנד ביורו עד גיל 21 הביתי ב-2007 (והיה גם בסגל בנבחרת שזכתה שנה קודם לכן), אלא שבמהרה, הקשר שנולד בבוסניה וברח להולנד בגלל המלחמה, החליט לא להקשיב לוואן חאל. הוא החליט לחזור "הביתה", ולשחק במדי הנבחרת הבוגרת של בוסניה.
מדוניאנין מעולם לא הפך ליורש של רוד חוליט, אפילו לא קרוב לזה. הקריירה שלו הרבה יותר צולעת מהציפיות שהיו ממנו והשנה האחרונה ממחישה זאת טוב מאי פעם. ולמרות זאת, למרות כל הקשיים והבעיות, הוא יכול להפוך לאגדה, לא של הכדורגל ההולנדי, כי אם של הבוסני. כל מה שהוא צריך, זה שני משחקים טובים, אולי אפילו אחד יספיק מול אירלנד, בפלייאוף העלייה ליורו 2016. על המסלול החיובי במדי "הדרקונים" הוא כבר עלה לפני חודש, במשחק החוץ בקפריסין. אם ישמור עליו, אולי הפספוס הגדול של מכבי תל אביב מתחילת העשור עוד יצליח לשקם גם את הקריירה שלו בקבוצתו הנוכחית, דפורטיבו לה קורוניה.
כמו רוב השנים בקריירה המוזרה של מדוניאנין, גם 2015 הייתה בלתי שגרתית. נכון להיום, הוא שיחק בשנה הקלנדרית הזו יותר דקות במדי נבחרת בוסניה, 328 כאלה, מאשר במדי דפור, שם עלה לכר הדשא רק ל-303 דקות. הוא נחת בריאזור בקיץ שעבר כשחקן חופשי אחרי תקופה מאכזבת בגזיאנטפספור הטורקית והאוהדים של דפור קיוו שהוא יהיה הברק שכל כך היה חסר להם במרכז המגרש, אלא שבסופה של העונה הראשונה שלו בקבוצה, מדוניאנין סומן כאחת הסיבות לשנה המאכזבת שעברה עליה.
דפור סיימה רק במקום ה-16, כשהיא ניצלת מירידה במחזור האחרון. מדוניאנין רק רק שני שערים ב-24 הופעות ליגה, אחד בפנדל בתבוסה 8:2 בבית מול ריאל מדריד ואחד, שער מרהיב בתבוסה 4:1 בחוץ נגד סביליה. הוא היה בהרכב לאורך רוב החצי הראשון של העונה, אך הפרשנים והאוהדים האשימו אותו באפאטיות על המגרש, שהובילה לחוסר סדר ורכות, בערך אותם דברים בהם הוא הואשם גם בתקופה שלו בישראל.
החזרה לישראל, לפני שנה בדיוק, הייתה נקודת משבר. מדוניאנין רצה יותר מכל להוכיח לקהל המקומי מה פספסנו ממנו, אבל הוא ובוסניה הושפלו עם תבוסה 3:0 בחיפה ונדמה היה שאחרי העלייה ההיסטורית למונדיאל, משהו נשבר אצל דור הזהב, שהפך למעט שבע. מעט אחרי המשחק, הקשר הבוסני איבד את מקומו בהרכב של דפורטיבו ואת החצי השני של העונה בילה בעיקר על הספסל ולעיתים אפילו ביציע.
בתחילת אפריל, ויקטור פרננדס פוטר מתפקידו כמאמן לה קורוניה והוחלף בויקטור אחר, סאנצ'ס. מדוניאנין זיהה הזדמנות. המאמן החדש אהב את היכולת של הקשר שלו להחזיק בכדור ולשלוט בקצב המשחק, כמו גם לייצר מצבים מסוכנים מכדורים נייחים. הוא קיווה להשתמש במדוניאנין לעיתים כקשר אחורי ולעיתים מאחורי החלוץ, למרות שהבוסני הבהיר שהוא לא חש בנוח בעמדה הזו.
מדוניאנין אף עקץ את מאמנו הקודם ומיד לאחר החילוף על הקווים הוא אמר בראיון בספרד: "האימונים שלנו טובים מאוד עכשיו, זו הפעם הראשונה בה אנחנו מתאמנים קשה בכל העונה הזו. לא אהבתי את זה, כי אם אתה רוצה להיות בכושר טוב, אתה חייב לעבוד קשה באמונים, זה כל ההבדל. אנחנו עובדים בצורה מקצוענים יותר כעת". במשחק האחרון של העונה, ברצלונה, שכבר זכתה באליפות, עלתה בהרכב משני ודפורטיבו ניצלה זאת כדי לחלץ 2:2 בקאמפ נואו ולהבטיח הישארות. מדוניאנין, שזכה לקרדיט מחודש ועלה מהספסל כבר בדקה ה-39, סיפק את הבישול לשער השוויון הדרמטי והיה אחד מכוכבי המשחק.
אלא שאז הגיעה הפגרה ובמהלכה, סאנצ'ס החליט שמדוניאנין לא עוזר מספיק למשחק ההגנה ובחר לפנות לכיוונים אחרים. הקשר הבין לאן הולכים הדברים והחל לרמוז על עזיבה: "אני חייב לשחק, אחרת אאבד את המקום שלי בנבחרת בוסניה ולא אוכל להיאבק איתה על המקום ביורו", אמר לתקשורת בגליסיה, כאשר במקביל, החלו שמועות על מעבר אפשרי לקייבו מהסרייה A.
בסוף הוא נשאר והדקות, כפי שמדוניאנין חשש, לא הגיעו, כאשר המצב הופך לגרוע עוד יותר מהעונה שעברה אפילו. מתחילת העונה, הוא כלל לא היה בסגל של דפורטיבו. למזלו, מאמן הנבחרת מחמד בזדרביץ' החליט שהוא דווקא לא מוותר עליו ונתן לו את הקרדיט בהרכב במשחק האחרון של שלב הבתים, בקפריסין, בו בוסניה הייתה חייבת ניצחון כדי להבטיח לעצמה את המקום השלישי.
מדוניאנין הגיב נהדר. כבר בפתיחה הוא כבש בטאץ' מושלם מחוץ לרחבה שער יפהפה ובהמשך, אחרי שקפריסין ביצעה מהפך והחלה לחלום בעצמה על המקום השלישי, מדוניאנין הרגיעה אותה עם שער שוויון מקרוב, בדרך ל-2:3 בוסני בסיום: "באתי לשחק בשביל המדינה שלי, בשביל בוסניה!", הוא אמר באקסטזה בסיום.
אחרי המשחק נכתב ביורוספורט: "האריס מדוניאנין מצא בנבחרת את מה שהוא לא מצליח למצוא בקבוצה שלו העונה - דקות, שערים ותחושת סיפוק אישית. בדפורטיבו מבקרים את הפאסיביות שהוא משדר על המגרש, אבל לאיש אין ספק כמה כישרון יש לו ברגליים". המשחק המצוין אולי שינה משהו גם בגישה של סאנצ'ס. בתחילת העונה, דפור רצה מצוין והתברגה באופן מפתיע במרכז הטבלה ואף קצת למעלה מכך, מה שלא עזר לשאיפות של מדוניאנין לחזור למגרש. סאנצ'ס בכל זאת החמיא לו ואמר "ההתנהגות של האריס, בסיטואציה בה הוא נמצא, מהווה דוגמה לכולם" ולקראת המשחק מול אתלטיקו מדריד ב-30 באוקטובר, הוא זומן לראשונה העונה לסגל ולמרות שנותר על הספסל לכל אורך 90 הדקות ועדיין לא שיחק מתחילת השנה במדי קבוצתו, אולי זו ההתחלה של הקאמבק.
ואולי לא. מדוניאנין כבר לא ילד ובמרץ יחגוג 31, אבל כפי שכבר נאמר עליו כל כך הרבה פעמים, את הציפיות הוא לא הצליח ולא יצליח להגשים. השחקן הצעיר הטוב ביותר בהולנד ב-2004 לא כבש מאז העונה הראשונה במכבי תל אביב יותר מארבעה שערים באף עונה וגם היכולת שלו רחוקה מלהיות מספקת לעומת הפוטנציאל. בשעה שחברו הטוב ביותר אסמיר בגוביץ' מגן על השער של צ'לסי, מדוניאנין, שחלם לשחקן בריאל כמו אלילו, אלביר באליץ', תקוע. היכולת המצוינת אותה הוא מפגין פעם אחר פעם במדי הנבחרת, לעומת אותה אפאטיות בקבוצות השונות בהן שיחק, מחזקת את התחושה שהוא מתעורר רק כאשר המעמד מרגש, מלחיץ, כאשר הכסף מונח על השולחן. אולי בבוסניה יכולים להיות אופטימיים מכך לקראת צמד המשחקים נגד אירלנד. אולי בלה קורוניה בונים על כך לקראת הדרבי הגדול של גליסיה מול סלטה ויגו, בשבת הבאה, שעתיים אחרי שייגמר הקלאסיקו.