שלוש שנים וקצת יותר משלושה חודשים חלפו מאז השלימה נבחרת ספרד את ההשתלטות שלה על אירופה. ב-1 ביולי 2012, לה רוחה פירקה את איטליה עם 0:4 ענק בגמר אליפות אירופה והניפה את התואר בפעם השנייה ברציפות, כאשר בין לבין היא גם זוכה במונדיאל לראשונה בתולדותיה.
מאז, ספרד קצת ירדה ביכולת, כאשר ענקים כמו צ'אבי ודויד וייה עזבו את הנבחרת והיא התפרקה והודחה כבר בשלב הבתים של המונדיאל האחרון, בצורה די מביכה. הערב (שני), ויסנטה דל בוסקה והשחקנים שלו חוזרים ל"זירת הפשע", אצטדיון אולימפיסקי בקייב, אוקראינה, שם הם נתנו את אותה תצוגה מופלאה בגמר ההוא. הפעם מחכה להם שם נבחרת אוקראינה, למשחק שינעל את מוקדמות היורו. הספרדים כבר הבטיחו את העפלתם לטורניר ביום שישי והם חולמים על חזרה לימים הגדולים ועל תואר אירופי שלישי ברציפות, אחרי שנבחרת הכדורסל זכתה ביורובאסקט לאחרונה.
"בקייב סיפקה נבחרת ספרד את הלילה הגדול האחרון שלה", נכתב ב"מארקה" לקראת המשחק. שמונה מהשחקנים שהיו על כר הדשא באותו משחק יגיעו עם הנבחרת גם הפעם: איקר קסיאס, ג'רארד פיקה, ג'ורדי אלבה, סרחיו בוסקטס, פדרו, חואן מאטה, חואנפראן וססק פברגאס. דויד סילבה היה שם גם הוא, אולם נפצע במשחק בשישי מול לוקסמבורג ושוחרר מהנסיעה לאוקראינה.
לקראת המשחק, דל בוסקה אמר: "הניצחון שלנו בגמר על איטליה היה המשחק הטוב ביותר שלי כמאמן בנבחרת. אני מקווה שנוכל לשחזר את היכולת מאז". גם חואן מאטה נזכר: "החזרה לקייב מעלה בי זכרונות נהדרים. השלמנו פה את הטרבל ההיסטורי שלנו ועשינו זאת מול יריבה גדולה כמו איטליה. קשה לשכוח את ה-0:4 ובאופן אישי, את השער האחרון, אותו כבשתי. הרגשנו מלאי ביטחון באותם רגעים. אנחנו באותו מלון כמו שהיינו אז, המדים שלנו השתנו קצת, אבל ההרגשה נשארה טובה. זה היה יום גדול בהיסטוריה של ספרד".
אגב, היום חוגגים בספרד את החג הלאומי "יום קולומבוס". זו הפעם ה-11 בתולדות הנבחרת בה היא משחק ביום הזה והמאזן שלה עד היום עומד על שבעה ניצחונות, שתי תוצאות תיקו והפסד בודד, ב-1991 בבית מול צרפת. היא ניצחה את כל ששת משחקיה האחרונים ביום החג הזה.