בוידאו: "תמונת מחזור" לקראת המפגש בין ישראל לבלגיה
יאן קולמנס הוא אחד השחקנים הגדולים ביותר בתולדות הכדורגל הבלגי, ואולי הגדול מכולם. הוא לא רק שיאן ההופעות בנבחרת השדים האדומים בכל הזמנים, עם 96 משחקים במשך 14 שנה, אלא גם שחקן שענד את סרט הקפטן 46 פעמים - נתון שיא בפני עצמו. וינסנט קומפאני, עם 30 הופעות כקפטן, יש עוד דרך לא קצרה לפני שיחלוף על פניו. הוא היה שם כאשר בלגיה חגגה את ההישג הגדול ביותר אי פעם, העפלה לגמר אליפות אירופה ב-1980, שם הפסידה 2:1 רק בדקה ה-88 לשער של הורסט הרובש.
קולמנס נטל חלק גם בשלושה מונדיאלים, וב-1986 עלתה בלגיה שלו באופן סנסציוני לחצי הגמר, שם נעצרה על ידי ארגנטינה של דייגו מראדונה. היתה זו נבחרת נהדרת, עם אנצו שיפו האלגנטי, פרנקי ואן דר אלסט, אריק גרטס הקשוח בהגנה וז'אן מארי פאף בין הקורות. לפיכך, אין אדם מתאים יותר מקולמנס כדי להשוות בין הדור הזהב שלו לדור הזהב הנוכחי.
"קשה מאוד להשוות בין התקופות, אולי אפילו בלתי אפשרי. אצלנו כמעט כל הסגל שיחק בליגה המקומית, והיום רוב הכוכבים שלנו משחקים באנגליה ובגרמניה. מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי, מנצ'סטר סיטי אנחנו לא התנסינו ברמה הזו. הכדורגל היום מהיר הרבה יותר מאשר בעידן שלנו, והוא גם מסוקר הרבה יותר. כל המשחקים משודרים בטלוויזיה, אפשר לבחון כל שחקן ושחקן בכל רגע נתון, כולם באור הזרקורים. בשנות ה-70' וה-80' אוהדים היו חייבים ללכת לאצטדיון כדי לראות כדורגל. לדור הנוכחי יש המון איכויות, הפוטנציאל שלהם נהדר".
21:45, ערוץ 1: נבחרת ישראל מארחת את בלגיה בטדי
רפאלוב הופתע מכך שלא יפתח, למה בן שהר הועדף על פניו?
האוהדים, הקריקטורות, הציוצים: ההכנות למשחק
קורטואה: "ישראל לא נמצאת בטופ. לא מצפה לבונקר בטדי"
מאוחנה ועד ברדה: הקשר בין הכדורגל הבלגי לישראלי
אז הנבחרת הנוכחית עדיפה על זו של שנות ה-80'?
"עדיין מוקדם מאוד לדבר על כך. זו נבחרת צעירה, יש הרבה שחקנים בני 20 עד 25. הם עוד לא עשו את מה שאנחנו עשינו. צריך להמתין ולראות כיצד הם יתפתחו. אני מקווה שהם יהיו יותר טובים מאיתנו, אבל עוד חזון למועד".
הניסיון של הכוכבים בקבוצות הגדולות תורם להם?
"כן, אבל יש לכך גם אספקטים אחרים. אנשים תופסים את הנבחרת הזו אחרת. בתקופתנו, היינו תמיד האנדרדוג מול הנבחרות הגדולות. הציפיות היו נמוכות יותר, שיחקנו בדרך כלל על התקפות מתפרצות. הנבחרת הנוכחית פייבוריטית לנצח בכל משחק ומשחק. מצפים ממנה לנצח, ולעתים זו יכולה להיות בעיה. קשה מאוד לנצח כל הזמן, והלחץ על השחקנים גדול מאוד. עובדה שהעפלה לרבע גמר המונדיאל לא גרמה לאופוריה, כפי שזה היה קורה בתקופתנו. זה לא קל להגיע תמיד על תקן הנבחרת החזקה יותר".
כלומר, זה יכול להיות לרעת בלגיה בביקור בישראל?
"לא יודע אם זה לרעתנו, אבל אנחנו פייבוריטים. כולם חושבים שאנחנו צריכים לקחת שלוש נקודות, וצריך לקחת את הדברים בפרופורציות ולזכור שאין משחקים קלים יותר. ישראל היא יריבה ראויה, וזה יהיה קרב קשה".
מיהם שחקני המפתח בסגל הנוצץ הזה?
"יש לנו המון שחקנים טובים. קומפאני הוא המנהיג, גם אם הוא נמצא בתקופה אישית פחות טובה כרגע. אדן הזאר הוא אחד השחקנים הטובים בעולם, אפשר לראות את זה כשהוא משחק בצ'לסי. קווין דה בראונה הוא כוכב על בפוטנציה, עם מספר שערים ובישולים בלתי נתפס בוולפסבורג. הוא עושה משחק נהדר, שיכול לשחק באגפים ולחתוך גם למרכז. טיבו קורטואה הוא אחד השוערים הטובים בעולם. הוא היה השוער הטוב ביותר בליגה הספרדית כאשר שיחק באתלטיקו מדריד, והיום התאקלם מצוין בצ'לסי, והוא אחד הטובים בפרמייר-ליג. זו הרביעיה החשובה ביותר, אבל יש עוד".
מה עם אקסל ויטסל, שהעדיף לשחק בזניט בליגה הרוסית?
"כסף זה גם דבר חשוב, וזניט היא קבוצה מצוינת. רואים אותו קצת פחות על בסיס שבועי, אבל הוא שחקן חשוב, ואני מאמין שיעבור לליגה האיטלקית בעתיד. שמעתי שיובנטוס ואינטר מתעניינות בו".
כיצד אתה מעריך את העבודה של המאמן מרק וילמוטס?
"לדעתי הוא עושה עבודה נהדרת. עצם העובדה שהשחקנים ביקשו ממנו להישאר אחרי המונדיאל אומרת המון. זה סימן נהדר. כל השחקנים אוהבים את המאמן ומעריכים אותו, והוא עוזר לייצר אוירה חיובית בחדר ההלבשה. כשכולם מסתדרים עם כולם, כשכולם חברים, הרבה יותר קל לשחק ביחד. אני חושב שזו נקודת החוזק שלנו".
אפשר להשוות את וילמוטס לגי טיס, מאמן הנבחרת של הדור שלך בשנות ה-80'?
"טיס היה מבוגר הרבה יותר מ-וילמוטס, אבל הגישה שלהם דומה. טיס היה דמות אבהית עבור השחקנים, ואני חושב שגם למרק תפקיד דומה, גם אם הפרש הגילאים הפעם קטן הרבה יותר".
מה אתה יודע על נבחרת ישראל?
"למען האמת, אני לא יודע הרבה. אני לא מכיר את השחקנים, פרט לאלה שמשחקים בליגה הבלגית".
אחד מהם, ליאור רפאלוב, משחק בקלאב ברוז', איתה אתה מזוהה יותר מכל הרי שיחקת בה 14 שנה. אני מניח שאתה ממשיך לאהוד אותה.
"בוודאי, ואני שמח מאוד שברוז' מצליחה העונה. לרפאלוב לא היה קל להתאקלם לליגה שלנו בהתחלה, אבל הוא עשה את זה בהדרגה. הוא שחקן טכני מאוד שיודע להבקיע שערים, חלק מהם ממש יפים. עכשיו כבר אפשר להגיד שהוא אחד המנהיגים של ברוז', אחד השחקנים החשובים ביותר בסגל. כיף לראות אותו לוקח אחריות".
בזמנו יצא לך לשחק עם רוני רוזנטל.
"נכון, הוא היה שחקן מסוג אחר לגמרי. רוני היה הרבה פחות טכני מרפאלוב, חלוץ רחבה טיפוסי, בסגנון אנגלי. אנחנו שומרים על קשר טוב, רק לפני חודשיים ראיתי אותו כאשר בא לבקר בעיירת חוף קנופן ליד ברוז'".
עקבת אחרי ההצלחה שלו בליברפול?
"כמובן. רוני לא שיחק יותר מדי בברוז', אבל אז עבר לסטנדרד ליאז', קיבל יותר דקות ובסופו של דבר הגיע לליברפול. תמיד חשבתי שהליגה האנגלית תתאים לו, ולכן לא הופתעתי שהוא השתלב בה וזכה באליפות".
הליגה הבלגית שונה כיום בהשוואה לעידן שלך.
"שונה מאוד. בשנות ה-80' כל הכוכבים הבלגים שיחקו בליגה שלנו, והיו מעט זרים. בברוז' שיחקו לפחות חמישה שחקני נבחרת, לפעמים שמונה. היום כל הכוכבים משחקים בליגות בכירות יותר, וזרים תופסים את מקומם. הייתי אומר שזה תורם לנבחרת, אבל פוגע בליגה. היא חלשה יותר עכשיו בהשוואה לעבר. אם כל הכוכבים היו משחקים בברוז', אפשר היה להצליח גם באירופה, כמו בתקופתי. בעידן הנוכחי לקבוצות בלגיות קשה לשרוד את שלב הבתים בליגת האלופות".
מה נקודות התורפה של בלגיה לקראת המשחק בישראל?
"ההגנה שלנו לא במיטבה. יש הרבה פציעות, וחלק מהשחקנים נמצאים בכושר לקוי העונה. זה עלול להיות בעייתי, אבל יש גם שחקנים שמגלים יכולת טובה, כמו ניקולס לומברטס וטובי אלדרוויירלד. אני מקווה שהם יעשו את העבודה, אבל אין ספק שהעורף פחות טוב כרגע בהשוואה לקישור".
האם בלגיה יכולה לזכות באליפות אירופה?
"קודם כל צריך להעפיל. אנחנו צריכים לסיים במקום הראשון, או לפחות במקום השני. המקום הראשון הוא השאיפה הטבעית. כשנגיע לצרפת, נראה לאיזה שלב נוכל להתקדם. יש לנו סיכוי לזכות, אי אפשר לפסול אותו, אבל יש נבחרות בכירות מאיתנו. ספרד, גרמניה, אנגליה, הולנד... יש הרבה נבחרות שיכולות לזכות. לא צריך להגזים עם הציפיות".
