פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

        אנטי פרגוסון: גורדון סטראכן מחזיר את סקוטלנד לצמרת

        נינוח, לא אובססיבי ורואה בשחקנים שותפים לדרך. גורדון סטראכן לא סבל את הצרחות של אלכס פרגוסון כשחקן, הלך בדרך ההפוכה והפך את סקוטלנד מבדיחה עצובה לגאווה. הערב (22:00, ספורט1) הוא ישמח לנצח את אנגליה במשחק ידידות כדי לתת עוד זריקת עידוד בדרך (אולי) ליורו

        מאמן נבחרת סקוטלנד גורדון סטראכן (AP , Scott Heppell)
        מפרגוסון לא הייתם מקבלים חיוך כזה. סטראכן (צילום: AP)

        יש הטוענים בחצי חיוך שדני וולבק וריקי למברט הצילו את שלמות הממלכה הבריטית. באוגוסט 2013 הם הפכו פיגור מול סקוטלנד בוומבלי לניצחון אנגלי, ובכך מנעו התרוממות רוח לאומית בחלק הצפוני של האי. מי יודע כיצד היה מסתיים משאל העם לו היה קמפיין ה"כן" מקבל דחיפה מוראלית כה רצינית? אולי המלכה לא היתה מגרגרת בסיפוק אחרי שיחת הטלפון מדיוויד קמרון?

        מובן שגם בסקוטלנד מתייחסים לאמירות אלה כאל בדיחה מוגמרת, אבל בתוך כל משחקי הידידות חסרי התועלת שיתקיימו הערב בולט מכל הבחינות הקרב הדרבי הבריטי הגדול בסלטיק פארק בגלאזגו. אם תרצו, ואם לא תרצו, יש לו טעם פוליטי חזק, זמן כה קצר אחרי שאחדות האומות עמדה בפני פירוק היסטורי, והסקוטים מגיעים אליו על הסוס. אם בשנה שעברה היה מתקבל ניצחונם כסנסציה גדולה, הרי שהפעם הם אפילו מרגישים קצת פייבוריטים, ימים ספורים אחרי 0:1 נהדר על אירלנד, שהיתה גם היא פעם חלק מהממלכה, במוקדמות יורו 2016.

        חדשות מאירופה

        באיירן הודיעה: פציעה קשה לפיליפ לאהם
        צרפת: נשיא מארסיי נעצר בחשד לעסקאות לא כשרות
        מודריץ' פצוע, חדירה ויראמנדי בכוננות בריאל

        "אם שרדתי את פרגי, אוכל לשרוד הכול"

        "סקוטלנד נמצאת במצב עליו אי אפשר היה אפילו לחלום לפני שנה", כתב השבוע העיתונאי אנדרו סמית. האחראי על המהפך התודעתי הוא גורדון סטראכן, המאמן ששינה באופן קיצוני את האווירה סביב הנבחרת. הג'ינג'י נמוך הקומה ממש לא חושב בכיוון, אבל אחרי הפרישה של אלכס פרגוסון, הוא רשאי להרגיש המנג'ר הסקוטי הבכיר בתבל. לאור עברם המשותף באברדין, בנבחרת ובמנצ'סטר יונייטד, מפתה אולי לומר שסטראכן למד לא מעט מפרגי, אולם יהיה זה לא נכון באופן קיצוני. למעשה, דווקא ההתנגדות הפנימית העמוקה לגישתו של סיר אלכס סייעה לסטראכן לגבש את אישיותו.

        "הצעקות של פרגוסון עזרו לי לפתח חוסן מנטלי. הרגשתי שאם שרדתי את פרגי, אוכל לשרוד הכול. זו התרומה העיקרית שלו לקריירה שלי, את היתר אני חייב למאמנים אחרים", אמר לפני מספר שנים סטראכן. הוא הגיע לאברדין לפני פרגוסון, והיה שותף לזכיות הסנסציוניות בשתי אליפויות סקוטלנד ובגביע המחזיקות, אולם ככל שחלפו השנים מאס ביחסי האנוש של המאמן. "רציתי שיפסיק להתייחס אלי כמו לילד, אלא יכבד אותי כמו אדם בוגר ומנוסה. אמרתי לו שהצרחות היו יעילות כשהייתי שחקן צעיר, אבל עכשיו הן מורידות את המוטיבציה ולא מעלות אותה", גילה סטראכן.

        מאמן סאות'המפטון גורדון סטראכן עם מאמן מנצ'סטר יונייטד אלכס פרגוסון (GettyImages , Phil Cole)
        "אמרתי לו שהצרחות היו יעילות כשהייתי שחקן צעיר, אבל עכשיו הן מורידות את המוטיבציה ולא מעלות אותה". סטראכן כמאמן סאות'המפטון לצד פרגוסון (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        אליפות עם לידס על חשבון יונייטד

        הוא לא זכה לאוזן קשבת, וב-1984 חתם על זיכרון דברים בקלן הגרמנית מאחורי גבו של פרגוסון. היעד שונה בסופו של דבר לאולד טראפורד, והיתה בכך משמעות גדולה לגבי עתידו של פרגי עצמו. המנג'ר ביקש מסטראכן להגיע למנצ'סטר במעמד חתימת החוזה ויצר קשרים עם הנהלת המועדון. כעבור שנתיים הוא עשה את בעצמו את הדרך, ומורת רוחו של הקשר הנמרץ, אשר נזרק מהקבוצה ב-1988. סטראכן עבר ללידס, עלה איתה לליגה הבכירה, וב-1992 זכה באליפות מפתיעה על חשבון יונייטד.

        היחסים בין השניים המשיכו להיות טעונים תמיד. באוטוביוגרפיה הראשונה של פרגוסון הוא כתב שהתנהלותו של סטראכן גרמה לו להחליט כי מדובר באדם שאי אפשר לבטוח בו. הג'ינג'י היה כה חשדן כלפי מאמנו לשעבר, שב-2001 חלפה בראשו המחשבה המדהימה לפיה הפסידה יונייטד בכוונה לדרבי קאונטי, אחרי שכבר הבטיחה את האליפות, רק כדי להוריד את קובנטרי שלו לליגת המשנה. כל זה לא הפריע לו להצהיר בהזדמנויות שונות שהוא מחשיב את פרגוסון למאמן הטוב בכל הזמנים, אבל דרכו לטיפול בשחקנים היתה תמיד שונה ב-180 מעלות, וכך גם גישתו לחיים המקצועיים בכלל.

        משחקי נבחרת סקוטלנד במוקדמות היורו משודרים בספורט1 ובספורט2

        "רציתי לטייל מסביב לעולם"

        בעוד פרגוסון היה וורקהוליק, סטראכן שאף לקחת פסקי זמן בין עבודות. "אני אוהב כדורגל, אבל לא אובססיבי לגביו. אני לא סובל את הטיפול בבעיות השוטפות", הוא אמר באוקטובר 2009, כאשר התמנה למנג'ר מידלסברו. חלפו אז חודשים ספורים מאז עזב את סלטיק, בה חווה הצלחה גדולה לא רק בליגה הסקוטית החלשה אלא גם בליגת האלופות בה העפיל פעמיים לשמינית הגמר, וסטראכן ממש לא תכנן לשוב לספסל. "רציתי לבלות שנה בטיולים מסביב לעולם, והטלפון ממידלסברו הגיע בעיתוי לא טוב. חרשתי את חופה המערבי של אירלנד בקיץ, וזה היה נפלא", הוא בישר במסיבת העיתונאים הראשונה.

        החוויה בליגת המשנה האנגלית קרצה לו, אבל סטראכן נכשל. הוא חתם לארבע שנים, אבל שרד רק רבע מהתקופה, ובצעד חריג בימינו ויתר לחלוטין על דמי הפיצויים שהגיעו לו. מאז ועד ינואר 2013 הוא נח מכדורגל ונהנה עד הגג, אבל להצעה לאמן את נבחרתו שלו, במדיה כיכב בשני מונדיאלים בשנות ה-80' והיה נערץ מאוד כשחקן, הוא לא יכול היה לסרב. למעשה, זה הג'וב שתפור עליו. מאמנים כמו פרגוסון זקוקים לעבודה יומיומית, לעומתם סטראכן שמח להתרכז באימון במשך תקופות מוגדרות בלבד במהלך השנה.

        "למצוא שיטה שמתאימה לשחקנים"

        סטראכן קיבל לידיו את סקוטלנד אחרי הפיאסקו של קודמו, קרייג לביין האפרורי, כאשר הסיכויים להעפיל למונדיאל בברזיל שאפו לאפס. הם נעלמו לחלוטין כאשר הג'ינג'י הפסיד בשני המשחקים הרשמיים הראשונים שלו בתפקיד, אבל לאחר מכן ניצחה סקוטלנד פעמיים את קרואטיה, שיקמה את הביטחון העצמי והחלה להחזיר את אמון האוהדים ששמו עליה פס במשך שנים ארוכות.

        "בכל מועדון יש אתגרים, אבל האתגר בנבחרת שייך לאומה כולה. הצלחה תשמח את העם כולו ותגרום לו גאווה, וזו תהיה דרכי לעזור לאנשים. יהיו לנו ימים קשים, אבל אני מקווה שיהיו גם הרבה ימים טובים", הבטיח סטראכן כאשר קיבל את התפקיד והסביר את השקפת עולמו: "אם נעבוד ביחד – מאמנים, שחקנים ואוהדים – אין לי ספק שההישגים יבואו. הבחורים שלי ספגו הרבה ביקורות, אבל הם הטובים ביותר כי הם משחקים עבור סקוטלנד. מטרתנו היא למצוא את השיטה שתתאים להם ותאפשר להם לנצח".

        הסקוטים לא שותים יותר

        זה אמנם נשמע פשוט, אך רחוק מלהיות טריוויאלי. לביין וקודמיו ניסו להתאים את השחקנים לשיטה, הגבילו אותם למערכים טקטיים נוקשים ומנעו יצירתיות. סטראכן שיחרר את הרסן ונתן לשחקנים להתבטא, כפי שהוא עצמו עשה כשחקן. הוא לא רואה בשחקניו כלי משחק שצריכים לקבל הנחיות נוקשות ולשמוע צרחות, אלא רואה בהם שותפים לדרך ומעריך את תבונתם ואת ניסיונם. תגובתם היתה מיידית, וסקוטלנד הראתה שיפור מתמיד ומרשים. השחקנים הולכים אתו באש ובמים, וזה לא אומר שיש להם הנחות בתחום המשמעת. נהפוך הוא – לראשונה בתולדות נבחרת סקוטלנד הוצא האלכוהול מחוץ לחוק באופן גורף, אפילו אחרי המשחקים.

        אישיותו הנינוחה של סטראכן וחוש ההומור שלו הקסימו את התקשורת והאוהדים וגרמו להם להתאהב בנבחרת מחדש. הג'ינג'י הצנום תמיד היה ידוע בהתבטאויות משעשעות – באנגליה זכורה במיוחד האמירה בתקופתו כמנג'ר סאותהמפטון כאשר נשאל לגבי הבעיות סביב החלוץ האקוואדורי הכושל אגוסטין דלגאדו. "יש לי דברים חשובים יותר על הראש. במקרר מחכה לי יוגורט שתאריך תפוגתו היום, ואני חייב לאכול אותו. זו משימה חשובה יותר כרגע מאשר דלגאדו", אמר סטראכן.

        שחקן נבחרת סקוטלנד שון מלוני חוגג עם חבריו (GettyImages , Alex Livesey)
        פתאום מרימים שם שוב את הראש. שחקני סקוטלנד חוגגים (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        "סקוטלנד פארק"

        בתפקידו החדש הוא תיעל את הלשון החדה שלו כדי להעביר מסרים לשחקנים ולאוהדים דרך התקשורת. לפני המשחק הקריטי נגד אירלנד ביום שישי, הוא ביקש את תמיכת האומה באומרו: "עכשיו זה לא סלטיק פארק, אלא סקוטלנד פארק". האצטדיון התמלא עד אפס מקום, והקהל קיבל בונוס פנטסטי בדמות שער עוצר נשימה של שון מלוני שסיים בבעיטה מסובבת לפינה הרחוקה מהלך קבוצתי מבריק שלא היה מבייש את גרמניה או ספרד. בלינק כאן תוכלו לראות את יצירת האמנות הזו.

        את מי שיבח סטראכן על המהלך במסיבת העיתונאים? את שחקנים ובעיקר את עוזרו אלי מקויסט שהגה את תרגיל הקרן הקצרה ותירגל אותו באימונים. ככה זה בעידן הג'ינג'י – הוא נותן את הקרדיט לכל הסובבים אותו ומטפח באהבה עבודת צוות כדי שכולם ירגישו חלק בלתי נפרד מהמאמץ הלאומי.

        בזכות הגישה הזו והאמונה המחודשת עשתה סקוטלנד חיים קשים מאוד לאלופת העולם בדורטמונד לפני שהפסידה 2:1. בזכותן היא היתה טובה יותר מפולין בוורשה בתיקו 2:2, ובזכותן גברה על האירים, אותם מדריך מאמן סלטיק אגדי נוסף, מרטין אוניל. כעת מרגישים הסקוטים שיש להם סיכוי אמיתי להעפיל לטורניר הגדול הראשון מאז 1998, והגאווה הלאומית מרקיעה שחקים. ביציעים מתנוסס השלט In Gord We Trust. סקוטלנד אולי אמרה "לא" לעצמאות מדינית, אבל היא אומרת "כן" ברור לגורדון סטראכן ולנבחרת שלו.