פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה
      • סיכום
      • טבלאות

      חלום לא רגילפי: גילפי סיגורדסון ואיסלנד חולמים על היורו

      גילפי סיגורדסון מתעלה העונה על כל הציפיות הגדולות שהיו ממנו. הקשר האיסלנדי מככב בסוונסי בזכות בעיטה אימתנית ממרחק וכדורגל תוסס ומרתק. עכשיו, הוא והנבחרת הקטנטנה שלו, שפתחו בצורה חלומית את מוקדמות יורו 2016, רוצים להמשיך במסע המופלא לטורניר בצרפת

      גילפי סיגורדסון שחקן נבחרת איסלנד חוגג (AP , Filip Horvat)
      בדרך להיסטוריה? סיגורדסון חולם בגדול (צילום: AP)

      למעקב בטוויטר אחרי עידן ויניצקי

      "במחזור פתיחת העונה, היינו באולד טראפורד", סיפר לאחרונה גילפי סיגורדסון, הכוכב האיסלנדי של סוונסי, "רורי מקלרוי היה שם. הוא הגיע כחלק ממסע פרסום לקראת ה'Open' (תחרות הגולף היוקרתית, שנערכת בבריטניה). אחרי המשחק, אני מחכה למונית שלי ופתאום רורי עובר לידי עם הגביע שמעניקים לזוכה בתחרות. כמובן שמיד ביקשתי ממנו תמונה משותפת. אני לא חושב שהיה לו מושג מי אני".

      מקלרוי, אוהד שרוף של מנצ'סטר יונייטד, היה כמה דקות קודם לכן ביציע וראה איך סיגורדסון כובש שער ונותן לאורחים הוולשים ניצחון סנסציוני על לואי ואן חאל וקבוצתו החדשה, 1:2 במחזור הפתיחה. למרות זאת, וכמו רבים מחובבי הפרמיירליג, הוא התקשה לזהות את סיגורדסון. אלא שהיום, שלושה חודשים בתוך העונה, כנראה שגם כוכב הגולף וגם הרבה יותר אנשים כבר יודעים היטב איך נראה גילפי סיגורדסון. בגיל 25, האיסלנדי מתחיל להגשים את כל הציפיות והתקוות שהיו לגביו. בינתיים, זה עוזר לסוונסי לרשום פתיחת עונה נהדרת בפרמיירליג ולהתייצב במקום החמישי. אם זה גם יעזור לאיסלנד להמשיך את טורניר המוקדמות החלומי שלה ולרשום העפלה מדהימה ליורו 2016, תהיו בטוחים שבפעם הבאה, מקלרוי כבר יהיה זה שיבקש להצטלם עם סיגורדסון.

      רורי מקלרוי שחקן הגולף הצפון אירי (AP)
      בפעם הבאה הוא כבר יזהה? מקלרוי (צילום: AP)

      הוא נולד בספטמבר 1989 בהפנרפיירדיר, העיר השלישית בגודלה באיסלנד, מדינה כל כך קטנה שאם הייתה בה חתונה, החתן היה גם הכלה, כמו שאמרו לנו חברי כוורת. באיסלנד כולה מתגוררים בקושי 325 אלף איש, 30 אלף מהם בעיר הולדתו של סיגורדסון. הפנרפיירדיר מתגאה בכך שיש בה שלוש בריכות שחייה, אבל גילפי תמיד נמשך אל המגרשים, זה של הכדורגל וזה של הגולף.

      בדף הוויקיפדיה שלו, תחת הכותרת "עסקים", כתוב שהוא יושב הראש של איזו חברת דיג באיסלנד. מדובר בשטויות מוחלטות, המצאה של איזה גולש יצירתי. בסוונסי, כולם יודעים שזה מידע כוזב ולמרות זאת, כאשר נשאל על כך לאחרונה בראיון ל"גרדיאן" ענה סיגורדסון: "את הזמן שייקח לי להיכנס לוויקיפדיה ולשנות את זה אני מעדיף להקדיש לעוד משחק גולף".

      אחיו הוא שחקן גולף מקצועי באיסלנד, אבל גילפי הצטיין בכדורגל עוד יותר ולאחר שהחל את הקריירה בקבוצת הנוער של FH המקומית, הוא נחת כבר בגיל 16 ברדינג האנגלית. אחרי שלוש שנים במחלקת הנוער ובקבוצת המילואים, זכה סיגורדסון לחוזה הראשון שלו. בעונה הראשונה הוא מיעט לשחק והושאל לשרוסברי טאון ואז לקרו אלכסנדרה על מנת שיתחשל מעט ויצבור דקות וניסיון. בעונה השנייה כבר הפך לשחקן הרכב ברדינג וכבר בשערו הראשון בקבוצה הראה את מה שהופך אותו לנשק קטלני כל כך: היכולת לכבוש מרחוק, תוך כדי תנועה או בכדורים חופשיים. שער הבכורה היה פצצה מ-30 מטר בגביע הליגה מול ברטון אלביון ומאותו רגע הוא הפך לכוכב.

      שער הבכורה מול ברטון אלביון

      רדינג רשמה באותה עונה, 2009/10, ריצה נהדרת בגביע האנגלי, תוך שהיא מדיחה שלוש קבוצות פרמיירליג בזו אחר זו. בסיבוב השלישי, הקורבן הייתה ליברפול. במשחק הראשון, סיגורדסון קבע 1:1 בפנדל בתוספת הזמן. במשחק החוזר, באנפילד, הקבוצה מהצ'מפיונשיפ הדהימה עם 1:2 ענק. בשלב הבא, האיסלנדי כבש בדקה ה-87 ונתן 1:2 על ברנלי ובשמינית הגמר ווסט ברומיץ' נפלה אחרי 2:3 בהארכה. רדינג נעצרה רק בשמונה הגדולות עם הפסד 4:2 לאסטון וילה וסיגורדסון, שכבש 21 שערים ב-44 משחקים בכל המסגרות, הוכתר כשחקן העונה של הקבוצה.

      בתחילת העונה ההיא אימן את רדינג ברנדן רוג'רס, אבל הוא עזב בשל סדרת תוצאות רעה בליגה. ההמשך היה עם בריאן מקדרמוט ובקיץ, לאחר שכבר חתם לשלוש שנים נוספות בקבוצה, נמכר לפתע סיגורדסון בסכום שיא עבור רדינג להופנהיים הגרמנית. בעונת הבכורה שלו בבונדסליגה הוא פתח רק ב-13 משחקים, אבל כבש 10 פעמים ועזר להופנהיים לסיים במרכז הטבלה. בפעם השנייה ברציפות, הוא נבחר לשחקן העונה של הקבוצה בה שיחק. לצערו של סיגורדסון, בעונה שלאחר מכן הגיע לאמן את הקבוצה הולגר סטניסלבסקי. החיבור בין השניים לא עבד ובינואר 2012 הוא הושאל לסוונסי.

      בווילס, זכה להתאחד עם רוג'רס, האיש שהעניק לו את הכינוי "אייס מן" (באנגלית זה כמובן נשמע טוב יותר, Ice Man, כמו Iceland). ההצלחה הייתה מסחררת וצמדים מול וויגאן ופולהאם הפכו אותו לאיסלנדי הראשון אי פעם שזוכה בתואר שחקן החודש בפרמיירליג. סוונסי ניסתה לרכוש אותו בסיום העונה, אבל העסקה מול הופנהיים נפלה אחרי שרוג'רס עבר לאמן את ליברפול. המנג'ר ניסה להביא אותו לאנפילד וגם זה לא צלח ולבסוף, הייתה זו טוטנהאם ששילמה 8.8 מיליון ליש"ט עבורו. הוא היה השחקן הראשון שאנדרה וילאש בואש החתים כמנג'ר התרנגולים, אבל התקשה לשחזר את היכולת מקבוצותיו הקודמות.

      ברנדן רוג'רס מנג'ר ליברפול (GettyImages)
      האיחוד עם רוג'רס עזר לסיגורדסון לזנק קדימה (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      מייק גודמן מ"גרנטלנד" בחן את התרומה של סיגורדסון: "אחרי כמה שנים בתור דג קטן בים גדול, נראה שהוא חזר למקום בו הוא צריך להיות. בעמדה שלו, מאחורי החלוץ, הוא כבר כיכב בסוונסי בתחילת 2012 עם 0.4 שערים לכל 90 דקות משחק, נתון מרשים עבור קשר. בטוטנהאם הממוצע הזה צנח בחצי והוא סיפק רק ארבעה בישולים בשנתיים שלמות. וילאש בואש התעקש לשים אותו באגף, מסיבות לא ברורות. גם שרווד עשה זאת. יכול להיות שסיגורדסון לא מספיק טוב ולא יכול להיות שחקן משלים, אבל האם החולשה שלו נבעה גם מכך שבטוטנהאם לא השתמשו בו נכון?"

      אדם בייט מ"סקיי ספורטס" הוסיף: "ההגדרה להזדמנות ברורה לשער היא כאשר שחקן מגיע לאחד-על-אחד מול השוער או למצב ודאי לכיבוש שער. רק פברגאס ודי מריה יצרו העונה יותר מצבים כאלה מסיגורדסון בכל הפרמיירליג והוא עשה את זה עם בערך חצי מכמות המסירות של פברגאס. הוא מקבל את החופש לשחק באזורים המסוכנים ליד השער. בטוטנהאם, בעונה שעברה, 26.7 אחוז מהנגיעות שלו בכדור היו בכנף, בצד שמאל. רק 14.7 אחוז הגיעו באמצע המגרש. בסוונסי היחס משתנה ל-26.2 במרכז המגרש, שם הוא אפקטיבי יותר ורק 12.8 בשמאל".

      רדינג קיוותה לקנות אותו בחזרה והציעה 10 מיליון ליש"ט. גם קריסטל פאלאס הייתה בתמונה, אבל בסופו של דבר היה זה טרייד מול סוונסי, ששלח את גילפי בחזרה לאצטדיון החופש בווילס, בעוד שבן דייויס עושה את הדרך ההפוכה. סיגורדסון אמר לאחרונה: "אני חושב שטים שרווד הוא מנג'ר טוב. חבל שטוטנהאם לא השאירה אותו יותר זמן. אני בטוח שהוא היה מצליח שם אם היה מקבל עוד קצת זמן".

      אנדרה וילאש בואש מנג'ר טוטנהאם (GettyImages , Scott Heavey)
      התעקש על עמדה לא נכונה. וילאש בואש (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      כבר מהרגע הראשון היה ברור שהחזרה לזרועות הברבורים עושה לו טוב. מלבד השער מול יונייטד, במחזור האחרון הוא גם הכניע את ארסנל עם כדור חופשי מושלם בדרך למהפך ול-1:2. אחרי המשחק אמר המנג'ר שלו, גארי מונק: "ברגע שגילפי כבש את השער האדיר שלו, הסתכלתי על הקבוצה וראיתי איך הביטחון עולה אצל כולם. ידעתי שנוכל לנצח. אין ספק שגילפי הוא שחקן שמתאים לשישייה הגדולה של הפרמיירליג. אבל הוא רצה לבוא אלינו ולשחק באופן קבוע במקום שהוא אוהב ומרגיש בו בנוח. אנחנו נותנים לו לבטא את עצמו על המגרש והוא עובד מאוד קשה. אנשים לא מעריכים את העבודה שלו על המגרש, מעבר לבישולים ולכל השאר. כשהשחקנים האחרים רואים אותו, הם מבינים שהם צריכים להשקיע כמוהו. הוא חזר מטוטנהאם שחקן טוב יותר. הם שיפרו אותו מאוד". מעבר לשערים, מה שבעיקר בולט זו כמות הבישולים, שבעה כבר. במדד היעילות של אתר הפרמיירליג הוא מדורג שמיני מבין כל שחקני הליגה ורביעי בקטגוריית הקשרים, אחרי אדן הזאר, דושאן טאדיץ' מסאות'המפטון וססק פברגאס.

      גם החברים לקבוצה בסוונסי מאוהבים. ניל טיילור אמר עליו: "הוא נהדר. היום הוא שחקן טוב יותר מאשר השחקן שהיה כשעזב לטוטנהאם הוא חזר לסוונסי עם הבנה שהוא שחקן חשוב. אני מניח שהוא לא הרגיש ככה בטוטונהאם, הוא לא הרגיש אהוב שם. הוא מסוג השחקנים שזקוק לאהבה. הוא יודע שהוא שחקן חשוב עבורנו ועבור הנבחרת שלו ובגלל זה הוא עושה את העבודה גם עבורם. אני מאושר מכך שהוא מצליח, אבל הוא צריך לשמור על היכולת הזו. שחקנים כמו פברגאס יודעים לעשות את זה במשך עונה שלמה ובגלל זה הם כוכבים". המגן הספרדי הוותיק אנחל ראנגל הוסיף: "הוא מאוד יצירתי ועוזר לשחקנים שסביבו לשחק טוב יותר. הוא גם אוד קבוצתי. אין לנו תלונות עליו".

      לואיס קובנטרי מ"GiveMeSport" כתב: "סיגורדסון הוא השחקן הכי אנדרייטד בפרמיירליג. סיכויי ההישארות של סוונסי, שנחשבה למועמדת רצינית לרדת ליגה, השתפרו פלאים בזכות ההשפעה שלו והאיכות בה הוא משחק. הוא היה עוד יותר טוב עבור הנבחרת שלו. כנראה שהוא נהנה בקבוצות קצת יותר חלשות, כמו סוונסי או איסלנד, מאשר בקבוצה כמו טוטנהאם. הוא מעדיף עמדה מובטחת מאשר תחרות עם שחקנים. בטוטנהאם הוא נאלץ להיאבק בבייל, מודריץ' או אריקסן ומיעט לשחק".

      שחקן סוונסי גילפי סיגורדסון חוגג (GettyImages)
      אחד הקשרים הטובים בפרמיירליג העונה. סיגורדסון חוגג באולד טראפורד (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      ואכן, כפי שכתב קובנטרי, הדימיון בין סוונסי לאיסלנד ניכר ועוזר לסיגורדסון להוביל את שתיהן. הוא החליף את איידור גודיינסן בתור הפנים של הכדורגל במדינה והוא מפרסם בה כל דבר, בכל פינה ברחוב. הוא גם יוצא עם מיס איסלנד לשעבר. "אני סוג של דייויד בקהאם האיסלנדי", אמר פעם, עם חיוך גדול.

      איסלנד, כיאה למדינה עם מזג אוויר קר לרוב, מעדיפה ענפי ספורט שמתנהלים במקומות סגורים. הספורט הקבוצתי הבולט במדינה הוא הכדוריד והנבחרת השיגה מדליית כסף באולימפיאדת בייג'ינג 2008 ומדליית ארד באליפות אירופה 2010. אלא שעכשיו, בזכות סיגורדסון ודור הזהב שלצדו, פתאום הכדורגל מרים את ראשו ובמדינה חולמים על העפלה ראשונה אי פעם לטורניר גדול. אם סלובניה של זלטקו זאחוביץ' הצליחה ולאחרונה גם בוסניה של אדין דז'קו, האיסלנדים מאמינים שגם הם יכולים לנצל את הסופרסטאר שגדל אצלם ואת השחקנים הלא רעים בכלל והמנוסים שמרכיבים את הסגל ולעשות היסטוריה.

      הכי קרוב שאיסלנד הגיעה היה במוקדמות המונדיאל האחרון. היא סיימה שנייה בבית די חלש שכלל את שוויץ (שהעפילה), סלובניה, נורבגיה, אלבניה וקפריסין. בפלייאוף, אחרי 0:0 ביתי מול קרואטיה, היא הפסידה 2:0 בגומלין. זה לא פגם במומנטום שלה בכלל ואת טורניר המוקדמות הנוכחי היא פתחה בצורה מושלמת. שלושה ניצחונות משלושה מחזורים ומאזן שערים 0:8. ואיזה ניצחונות היא השיגה. 0:3 ענק על טורקיה בבית, 0:3 מרשים לא פחות בלטביה והדובדבן, 0:2 סנסציוני על הולנד במשחק האחרון. סיגורדסון כבש בכל אחד משלושת המשחקים, כולל צמד מול האורנייה והעלה את מאזנו לתשעה שערים ב-27 הופעות במדים הלאומיים.

      אדוארדו שחקן נבחרת קרואטיה מול קארי ארנאסון שחקן נבחרת איסלנד (רויטרס)
      איסלנד הייתה קרובה למונדיאל ונעצרה רק בפלייאוף מול קרואטיה (צילום: רויטרס)

      ההגרלה של איסלנד לא קלה. מלבד שלוש הנבחרות שהוזכרו, בבית נמצאות גם צ'כיה, אצלה האיסלנדים מתארחים במחזור הנוכחי בקרב המושלמות וקזחסטן החלשה יותר. אף אחד לא ממש נתן לנבחרת החביבה הזו צ'אנס, אבל סיגורדסון הסביר השבוע את סוד ההצלחה: "אנחנו משחקים יחד כבר המון זמן, מאז הנבחרות הצעירות, אז כולנו מכירים אחד את השני היטב. מתקני האימונים באיסלנד השתפרו באופן ניכר ויש הרבה מגרשים סגורים, כך שאפשר לשחק היום כדורגל גם כשקר מאוד בחוץ. כל המגרשים האלה נבנו בחמש-שש השנים האחרונות וזה עוזר לעוד שחקנים להתפתח בכל שנה. קודם לכן, התאמנו על דשא רק 4-5 חודשים בשנה".

      הדור המצוין הזה הביא את איסלנד לראשונה בתולדותיה לאליפות אירופה עד גיל 21 בשנת 2011. סיגורדסון כיכב בפלייאוף ההעפלה מול סקוטלנד עם צמד, כולל שער אחד גדול במיוחד. בסגל של המאמן השבדי הוותיק לארס לאגרבק, אליו חבר היימיר הלגרימסון המקומי, אפשר למצוא מלבד סיגורדסון כמה שחקנים טובים כמו ארון גונארסון מקרדיף סיטי, אמיל הלפראוסון של ורונה וצמד החלוצים קולביין סיגת'ורסון שמשחק באייאקס ואלפראו פינגבוגאסון, שמגיע מריאל סוסיאדד. הנבחרת הזו משחקת כדורגל תוסס וקשוח בו זמנית והתוצאות, בהתאם.

      בכתבה באתר "GOAL" כתב פיטר סטנטון על הנבחרת: "כמות האוכלוסייה קטנה מזו של מלטה או לוקסמבורג, אבל איסלנד כובשת את אירופה בסערה. המדינה עשתה מאמץ להגדיל את כמות המאמנים שקיבלו הסמכה מאופ"א ומחזיקה בחוקים נוקשים לכל מי שמעוניין לאמן קבוצה, אפילו קבוצת ילדים, כך שאיכות המאמנים מאוד גבוהה. יש רק 21 אלף כדורגלנים רשומים במדינה, כשבעה אחוזים מהאוכלוסייה, בעוד כמות המאמנים עלתה פי שבע מאז שנת 2000. ברחבי אירופה משחקים כ-100 איסלנדים, כולל באנגליה, ספרד ואיטליה".

      השקעה, יש. ניסיון בינלאומי, יש. שחקנים שיכולים לעשות את הבלתי ייאמן, יש. כוכב אחד עולה, גם יש. אם הכול ימשיך לעבוד היטב, אל תופתעו לגלות את איסלנד ביורו 2016 בצרפת. באצטדיון סנט דניז אגב, אפשר להכניס בערך רבע מאוכלוסיית המדינה.

      לקינוח, הגול מול סקוטלנד, ששלח את איסלנד ליורו הצעירות ב-2011

      בית א'

      קבוצה שערים
      1 צ'כיה 10 7 1 2 14-19 22
      2 איסלנד 10 6 2 2 6-17 20
      3 טורקיה 10 5 3 2 9-14 18
      4 הולנד 10 4 1 5 14-17 13
      5 קזחסטן 10 1 2 7 18-7 5
      6 לטביה 10 0 5 5 19-6 5