רק באגדות

שלא יהיה ספק – לו יורו 2012 לא היה מתקיים על אדמת אוקראינה, אנדריי שבצ'נקו היה פורש מכדורגל לפני שנה או שנתיים. מאז ההחלטה לעבור לצ'לסי בקיץ 2006 לא היו לכוכב-העל לשעבר הרבה רגעי נחת בקריירה. החזרה לסן-סירו, בו הפך לאליל ענק, התבררה כטעות מרה. השיבה הביתה לדינמו קייב לא גרמה לו אושר רב גם כן. עובדה היא שבשלוש העונות הארוכות מאז, דווקא היריבה המושבעת שחטאר דונצק זכתה בכל האליפויות, ולשבה נשאר רק תסכול גדול. במשחק האחרון מול שחטאר, שהוכרע בגלל החלטת שיפוט שנויה מאוד במחלוקת, הוא איבד לחלוטין את העשתונות וזרק כדור בפניו של פרננדיניו הברזילאי אחרי שהכשיל אותו בגסות. בימיו הגדולים במילאן הוא תמיד היה הג'נטלמן האולטימטיבי, בנוסף להיותו סקורר אדיר. במולדתו העצבים נהיו רופפים יותר, ואפשר להבין אותו. כאבי הגב הכרוניים לא מרפים, ונדמה היה כי ההנאה ממשחק כבר לא תשוב אליו.

רק סיבה אחת היתה לשבצ'נקו למשוך עוד ועוד. ההחלטה של אופ"א ב-2007 להעניק את אירוח הטורניר לאוקראינה ופולין סימנה עבורו מטרה, והוא חרק שיניים גם כשהעסק היה קשה מנשוא, והתכונן לרגע הגדול שלו. ההצלחה ממש לא היתה מובטחת. גם בעונה החולפת הטרידו את שבה פציעות, ולפי התקשורת האוקראינית, בבוקר המשחק מול שבדיה הוא כלל לא היה אמור לפתוח בהרכב. אלא שאולג בלוחין העניק לכוכב האולטימטיבי שלו את הכבוד להוביל כקפטן את נבחרתו למשחק הראשון אי פעם באליפות אירופה, באצטדיון הביתי. "היה לי חלום שהוא יבקיע צמד", סיפר המאמן בדיעבד.
אפילו שבצ'נקו עצמו לא האמין שהחלום הזה יתגשם. המחצית הראשונה שלו היתה חלשה, והוא ביזבז את ההזדמנות היחידה שנפלה לרגליו. המחצית השניה התחילה עם שער חובה שספגו האוקראינים, ובבעיטה כואבת לברך שספג שבה עצמו מרגלו של אנדראס גראנקוויסט. אלא שאז הכל התהפך בצמד נגיחות. למי ששכח – שבצ'נקו פרץ לראשונה למעמד של סופר-סטאר בניצחון 0:4 על ברצלונה בקאמפ-נואו באוקטובר 1997, כאשר הבקיע שלושער. גם אז שני השערים הראשונים היו בנגיחות, אם כי הם נבעו מטעויות איומות של השוער הפורטוגלי ויטור באייה ביציאה לכדורי גובה. הפעם ממש אי אפשר להאשים את השוער השבדי אנדראס איסאקסון.

סמלי במיוחד שאת שער הניצחון הבקיע שבה כאשר דווקא זלטן איברהימוביץ' שמר עליו. הכוכב הבלתי מעורער של מילאן בימינו פגש את הכוכב הבלתי מעורער שלה בעשור הקודם. השבדי נתן אמש משחק ענק, אולי אחד הטובים שלו במדים הלאומיים. בנוסף לכיבוש, הוא הציב את ההגנה האוקראינית בפני אתגרים גדולים, ובדקה האחרונה בישל הזדמנות אדירה ליוהאן אלמאנדר שהיתה חייבת להסתיים בשוויון. כאשר חברו הטוב של תמיר כהן מתקופתם המשותפת בבולטון שלח את הכדור לשמיים, היה ברור שדבר לא ייקח את התהילה משבצ'נקו באחד הימים המאושרים ביותר בחייו.

אז העבר של מילאן גבר על ההווה, אך ייתכן מאוד שראינו אתמול על הדשא גם את העתיד. אנדריי ירמולנקו, הכוכב בן ה-22 של דינמו קייב, העניק תצוגה מהפנטת באגף הימני, ואלמלא שבצ'נקו היה ראוי ביותר לתואר איש המשחק. בקבוצתו מתופקד ירמולנקו לרוב באגף השמאלי, בעוד אולג גוסב מאייש את משבצת הקשר השמאלי. בנבחרת המצב שונה – הקו השמאלי שייך לכשרון עולה נוסף, יבגני קונופליאנקה, בעוד גוסב מוסט לעמדת הקשר הימני. שיתוף הפעולה בין השניים היה פנטסטי. ירמולנקו חתך פעמים רבות למרכז, כשהוא מפנה לגוסב שטח לפריצות, והצמד בילבל לחלוטין את מרטין אולסון, אשר גם כך לא בדיוק נחשב למגן שמאלי איכותי במיוחד. משחק הצירופים הזה הוליד בסופו של דבר בישול של ירמולנקו לראשו של שבה.

במהלך העונה החולפת נפוצו דיווחים על עניין רב שמגלה ארסן ונגר בקיצוני הצעיר, וזה לא מפתיע – ארסנל אוהבת מאוד שחקנים מסוגו. בימים האחרונים חלה תפנית בעלילה. באיטליה ובאוקראינה מדווחים על נסיעתו הקרובה של אדיראנו גליאני לקייב כדי לסגור עסקה תמורת 14 מיליון יורו. איש לא יופתע אם 90 הדקות אתמול הוסיפו כמה מיליונים לסכום המדובר, במיוחד כאשר יובנטוס נכנסה אף היא לתמונה. בכל מקרה, אם יגיע יארמונלקו לסן-סירו, הוא יהפוך באופן רשמי ליורשו של שבצ'נקו, למרות שהשניים לא משחקים באותה עמדה.

בעוד המשחק השני עמד בסימן מילאן, הרי שהקרב בין צרפת לאנגליה הוכרע על ידי שחקני מנצ'סטר סיטי. ג'ולאן לסקוט כלל לא היה אמור להיות על המגרש אם גארי קייהיל היה כשיר לטורניר, כך שהמזל משחק לפעמים תפקיד משעשע. הבלם בעל הניתור הנהדר ניצח, אם כן, את פרנק ריברי בקרב "אנשי הצלקת", למרות שגם לצרפתי היה משחק סביר במחצית הראשונה. את השוויון כבש סמיר נאסרי לרשת של חברו לסיטי ג'ו הארט, ולא יהיה מוגזם להניח שהידע המוקדם של הצרפתי על נקודות החולשה של השוער שיחק כאן תפקיד לא קטן. אם היה מגיב בזמן, היה הארט הודף את הכדור, אבל הוא יותר מעשה את שלו בכל ההזדמנויות האחרות, וההדיפה מראשו של אלו דיארה היתה מדהימה באמת. הוגו לוריס, עם כל המוניטין שלו, כשל בהדיפה של נגיחה פשוטה יותר, ובעמדת השוער נהנית אנגליה, לראשונה מזה זמן רב, מעדיפות על כל יריבותיה בבית.

אחרי שבע החמצות מול צ'כיה, סומן אלכסנדר קרז'אקוב כגיבור הטראגי של המשחק בכלי תקשורת מגוונים מסביב לגלובוס, בעוד מחליפו רומן פבליוצ'נקו בישל וכבש. היו שהעלו השערות כי חלוץ טוטנהאם לשעבר צריך כעת לפתוח, וקשה לחשוב על טעות גדולה יותר. קרז'אקוב הוא חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מהשיטה של דיק אדבוקאט. הוא חיוני מאוד למערך, ותנועתו הבלתי פוסקת ללא כדור, אשר מוציאה את בלמי היריבה מעמדותיהם, קריטית כדי לפנות שטחים לשחקנים שמתגנבים מאחור – אלן דזאגוייב, אנדריי ארשבין, ובמיוחד רומן שירוקוב.

בניגוד לפבליוצ'נקו ופאבל פוגרבניאק, שיישארו על הספסל, עושה חלוץ זניט את התפקיד באופן אידיאלי, ולא לחינם אמר אדבוקאט כי היה לו משחק מעולה. אמנם נכון שחלק מההחטאות מול השער של פטר צ'ך היו מעט מביכות, אך גם מבחינת ההבקעות נמצא קרז'אקוב בכושר נפלא. הוא הרשית מול אורוגוואי ואיטליה במשחקי ידידות, ואת עונת האליפות של זניט סיים עם 22 כיבושים. מעטים החלוצים שיודעים לבעוט מהאוויר בנגיעה אחת טוב יותר ממנו, ומול ההגנה הכבדה של פולין, עם הצרפתי המתאזרח דמיאן פרקיס שסיים עונה גרועה בעורף המחורר של סושו, הוא מסוגל לתקן את הרושם המוטעה שנוצר בערב הפתיחה.


צפו באחד השערים האומנותיים של קרז'אקוב

גם שבצ'נקו הופתע מהצמד: "מרגיש צעיר בעשר שנים"