2004 תאודורוס זאגורקיס

אין שחקן שסימל יותר את יוון מודל 2004 מאשר תיאו זאגורקיס. אין שחקן שסימל יותר ממנו את כל אותה אליפות. הנבחרת הים תיכונית של אוטו רהאגל לא הציגה כשרון גדול, אבל הראתה משמעת טקטית, קבוצתיות והמון עקשנות. היא פילסה את דרכה ליורו שני בתולדותיה ובאותה דרך הגיעה לגמר וזכתה בטורניר עם ניצחון טיפוסי 0:1 על פורטוגל, שנחצב לאט ובשקידה. זאגורקיס לא כבש בטורניר, אבל כזו הייתה יוון ולכן גם אנחלוס חריסטאס, שכבש שערי ניצחון מול צרפת ברבע הגמר ומול פורטוגל בגמר, עדיין חסה בצילו של הקשר המרכזי.

בטורניר בפורטוגל הראה הקשר בן ה-32 כמה חשוב סרט הקפטן. הוא לא רק שימש כחולייה המחברת בין ההגנה להתקפה או בלם את התקפות היריב, אלא היווה דבק של ממש בין כל השחקנים על המגרש. הוא עבד ועבד, חפר את הדרך לתואר הסנסציוני ביותר בתולדות הכדורגל והראה לכל חבריו את הדרך אליו.

גם כשהיא הצליחה לכבוש יותר משער אחד, יוון לא הייתה נבחרת מבריקה. רבים החשיבו את הזכייה שלה כמכה לכדורגל היפה וטענו בעצב שהטקטיקה ניצחה את הדמיון. תיאו זאגורקיס לא היה שחקן יצירתי או נוצץ, הוא גם לא נהנה מנתונים פיזיים מרשימים, ראיית משחק יוצאת דופן או אתלטיות שכל כך דרושה לשחקן בתפקידו בכדורגל של היום, אבל הוא שימש כמנהל העבודה של נבחרת יוון, והעבודה היא זו שהביאה לה בסופו של דבר את הגביע.