אקורד הסיום של העונה שעברה השאיר טעם טוב בפנאתינייקוס, עד כמה שנותר מקום לטעם כזה אחרי קרב התרנגולים שהתרחש במשחק מס' 4 בסדרת הגמר ביוון מול אולימפיאקוס. הקרב נקטע פעמיים בשל התפרעויות מצד אוהדי האדומים, ובסיום המשחק, שפוצץ דקה לפני תום הזמן החוקי, הוכתרה פאו כאלופת יוון בפעם השמינית ברציפות, והוכיחה שאין כל חדש תחת השמש. אולם, נימת האופטימיות באותו ערב הייתה רחוקה מלייצג את הלך הרוח ששרר במסדרונות ה'אואקה' במהלך העונה.
פנאתינייקוס של העונה שעברה לא הפסיקה לקרטע, ועייפות החומר של שחקניה, ואולי גם של הצוות המקצועי, ניכרה יותר מכל דבר אחר. באופן חריג הודחו הירוקים מהיורוליג עוד בשלב הטופ 16, ואם זה לא מספיק, גם איבדו את הגביע היווני, לראשונה מזה חמש שנים, ועוד ליריבה השנואה מכולן, אולימפיאקוס.
הצורך ברענון השורות נראה כמו עובדה מוגמרת שכמעט ואין עליה עוררין, כשברקע הופצו פרסומים ברחבי יוון החושפים כי ז'ליקו אוברדוביץ', האיש והאגדה, מתכוון לקחת בעונה הבאה הפסקה מהרומן הארוך עם פאו. האחים ינאקופולוס, בעלי פנאתינאיקוס, מיהרו להיפגש עם המאמן המעוטר כדי לדון בהמשך דרכו בקבוצה. בימים כתיקונם, משא ומתן שכזה היה עשוי להימרח על גבי חודשים, אבל בפועל, חמש דקות תמימות הספיקו לשני הצדדים על מנת להגיע להחלטה הבלתי נמנעת על כך שהשועל הסרבי נשאר לשתי עונות נוספות באתונה, לפחות עד הפעם הבאה.
מיתולוגיה יוונית
אוברדוביץ' פתח את עונתו ה-12 ברציפות כמאמן הירוקים. מאז הגיע לאתונה בעונת 1999-2000, הוא הוליך את הקבוצה לתקופת הזוהר הגדולה ביותר שלה, וגרף כמעט כל תואר אפשרי. למעט סטיית תקן בעונה אחת ב-2002, הוא לא הפסיד אף זכייה באליפות יוון, קטף לא פחות מארבעה גביעי יורוליג וזכה בסך הכל ב-20 תארים.
בעידן הגלובליזציה, שתרם לפיחות משמעותי ברמת הרומנטיקה שבספורט, ובמיוחד לאחר עזיבתו של דושקו וויושביץ' את פרטיזן בלגרד, מדובר במקרה יחיד במינו באירופה, ובספורט העולמי בכלל. קחו לדוגמה את מקרה אלכס פרגוסון ומנצ'סטר יונייטד; כעת הוסיפו לו את הלבנטיניות הספונטנית מיוון ואת האמוציונליות המובנית של אוברדוביץ', וקיבלתם סיפור אהבה מסעיר בכל קנה מידה.
אחרי כל כך הרבה שנים יחד, פנאתינאיקוס ואוברדוביץ' כבר נשמע כמו צירוף לשוני מקובל. הקריירה של המאמן הסרבי קשורה כחוט השני בהיסטוריה של פאו, ולהיפך. דוגמה חיה לקשר הבלתי אמצעי ניתנת מחדש בכל משחק בית של פאו. במשך שנים מקבל אוברדוביץ' סטנדינג אוביישן מהקהל עם עליית הקבוצה לפרקט לחימום לקראת משחקים. כנוהל בסיום המשחק, לעומת זאת, ישירו אוהדי פנאתינאיקוס שיר הלל לאוברדוביץ', לפני כל אחד אחר.
"כבר כששיחקתי שם, בתחילת דרכו של אוברדוביץ' בקבוצה, היה אפשר לנחש שהוא יהפוך לסמל של הקבוצה עם השנים", נזכר עודד קטש היכן כל זה התחיל. "מעבר לעובדה שהוא מאמן מצוין ומיוחד, משהו שהאוהדים של הקבוצה ידעו להעריך, הוא גם אדם חכם מחוץ למגרש, והיוונים מאוד אהבו את האופי שלו".
"עם השנים זה רק הלך והתגבר", המשיך קטש. "והפך לתופעה שלא קיימת כמעט בשום מקום אחר. אוברדוביץ' למעשה גדול יותר מכל דבר אחר במועדון - מהשחקנים, מהצוות המקצועי וגם מהבעלים של הקבוצה, האחים ינאקופולוס. דבר כזה לא רואים כל יום".
"אוברדוביץ' הוא הקפטן"
אוברדוביץ', אם כן, מקבל יד חופשית לעשות עם הקבוצה כרצונו, במלוא מובן המילה. לא עניין של מה בכך לאור הקנאות ומשחקי הכוח של הבעלים, שמתנהלים בגלוי או שלא, מול אולימפיאקוס ובעליה - האחים אגילופולוס. "ביוון תמיד אומרים שאוברדוביץ' הוא הקפטן", מספר ניקוס בורלאקיס, המסקר את פנאתינאיקוס עבור היומון "גול ניוז". "הוא בנה לעצמו מעמד, והוא נחשב לחבר קרוב של הבעלים. אוברדוביץ' למעשה מקבל מהבעלים כל מה שהוא רק רוצה. אם הוא יבקש שחקן מסוים, הבעלים יעשו הכול על מנת להחתים אותו, ויגדילו את הסכום המוצע עבור השחקן, אם צריך, עד שאוברדוביץ' יקבל את מבוקשו".
בספורט, כמו בספורט, הכול מתחיל ונגמר בהישגים. מעמדו הבלתי מעורער של אוברדוביץ' נבנה בראש ובראשונה הודות להישגיו העצומים עם פנאתינייקוס, אך נדמה שטריגר נוסף שלקח את הכול צעד אחד קדימה נעוץ באופיו של אוברדוביץ', וקרבתו למאפיינים יוונים טיפוסיים. פיני גרשון, אחד שהוכיח מעל ספק סביר את היותו מאמן בכיר ביבשת אך התגלה כאדם קטן במיוחד, ודאי היה מתקנא במאמן הסרבי באספקט הזה.
"האופי של אוברדוביץ' מתאים מאוד ליוונים", מספר קטש. "כמו היוונים, הוא מרבה להפגין רגשות, הוא אינטנסיבי, וגם מחוץ למגרש הוא אדם פתוח וחם". ת'נאסיס אספרוליאס, כתב מגזין "סופרבאסקט" היווני, מוסיף: "מייק באטיסט אמר בראיון בעבר שהיתרון של אוברדוביץ' הוא שהוא מנטור מצד אחד וחבר לחיים מצד שני. במגרש הכל פועל לפי השיטה שלו, והשחקנים מצייתים כמו חיילים, אך מחוץ למגרש, שחקנים יכולים אפילו לצאת איתו לבר. הוא למד לשלב את המשמעת היוגוסלבית המפורסמת עם האופי החם שלו, שמזכיר יותר את היוונים".
"אוברדוביץ' בעצמו נטמע כבר ביוון", מספר ניקוס בורלאקיס. "בראיונות שהוא מעניק הוא מביא ציטטות מהוגים מקומיים, והוא חובב מוזיקה יוונית". החיבה שרוכשים היוונים לאוברדוביץ', כך עושה רושם, חוצה מגזרים. ביוון מספרים שלאוברדוביץ' חברים רבים שמהווים חלק מהגרעין הקשה של אוהדי אולימפיאקוס. בפיינל פור בברלין ב-2009, למשל, העניק לו אוהד אולימפיאקוס עניבה בצבע ירוק, במיוחד לקראת המפגש הלוהט בין שתי הקבוצות בחצי הגמר. מחווה כזאת, עבור כל אושיה אחרת המשתייכת לשני המחנות הללו, הייתה מצטיירת כחזון אחרית הימים. לא אצל אוברדוביץ'.
שלא ייגמר לעולם?
למרות המפלה של העונה שעברה, החליטו בקבוצה להשאיר, בנוסף לאוברדוביץ', את רוב הסגל מהעונה שעברה. אחרי הכול, בפנאתינייקוס למדו שאין צורך בשידוד מערכות לאחר כל עונה פחות מוצלחת. בשנים האחרונות פיתחה פאו הרגל משובש: לאחר עונות של אכזבות והדחות מוקדמות, נותר הסגל הקיים כמעט בשלמותו, ומיד בעונה שלאחר מכן צחקו הירוקים כל הדרך לזכייה ביורוליג.
הזכייה בשנת 2007 הגיעה רק אחרי עונה בה בזבזה פאו את יתרון הביתיות בסדרת רבע הגמר מול טאו ויטוריה והודחה בבושת פנים. לזכייה הקודמת לשנת 2009 קדמה עונת יורוליג בה הודחו הירוקים כבר בשלב הטופ 16. בקיץ האחרון איבד אוברדוביץ' שני שחקני מפתח - ואסיליס ספאנוליס, שערק לאולימפיאקוס וניקולה פקוביץ' שנטש לטובת חלום ה- NBA במינסוטה.
במקומם הובאו מספר שחקנים בכירים דוגמת אלכס מאריץ', לאחר עונה חלומית בפרטיזן, ורומיין סאטו, שיהווה את הסמול הפורוורד האיכותי שפנאתינייקוס כל כך צריכה מאז עזיבתו של שישקאוסקאס לצסק"א. למרות מגמה של הנמכת פרופיל מסוימת, בעיקר לאור המשבר הכלכלי ביוון, פאו מקווה שאפקט העונות הקודמות יביא לה תואר יורוליג שישי במספר.
ואוברדוביץ'? קלוז'ר לנישואים שלו עם פאו לא נראה באופק. "הדבר היחיד שיכול לגרום לאוברדוביץ' לעזוב את פאו זה הרצון שלו", סבור אספרוליאס. אוברדוביץ', מצידו, נהנה מהאהבה המורעפת עליו, מתלוש משכורת גבוה כראוי ומהקרבה הגיאוגרפית לביתו בבלגרד.
"אם יקרה משהו לא צפוי ואוברדוביץ' יעזוב", ממשיך אספרוליאס, "תהיה לפנאתינייקוס בעיה למצוא לו מחליף. מי ירצה להיכנס לנעליים הענקיות שלו? מי ירצה להיכנס למשרה בלתי אפשרית כזו, שהקודם בתפקידך היה יותר מאלוהים עבור המועדון? "צריך להיות משוגע כדי לקבל על עצמך אתגר כזה".