הסיום הטרגי של שווייני – האם היה זה אקורד הסיום בקריירה הבינלאומית?

בסטיאן שוויינשטייגר התגבר באומץ על פציעות והצטיין בשני המשחקים הקשים של גרמניה ביורו 2016, אבל נגיעת היד האומללה הרסה את החלום להניף את הגביע כקפטן בתום עונה מתסכלת

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

בסטיאן שוויינשטייגר שיחק אתמול את דמות הגיבור הטרגי, ללא הגזמה. במונחים ספורטיביים בלבד, מדובר בטרגדיה אישית של ממש. לא פשוט להשקיע מאמץ כה עצום, להתגבר על כל המכשולים, להתעלות ולהצטיין, ואז להרוס הכל ברגע אחד של שגעון לא מוסבר.

שווייני לא היה אמור להיות שחקן הרכב ביורו 2016. הוא החמיץ את החודשים האחרונים של העונה בפרמיירליג בגלל פציעה בברכו, כמעט ולא נטל חלק במשחקי ההכנה, ויואכים לב לקח אותו לצרפת בעיקר על תקן המנהיג, שמסוגל לתרום רבות הן בחדר ההלבשה והן כמחליף. ואולם, המציאות שינתה את התוכניות. הפציעה של סמי חדירה בדקות הראשונות ברבע הגמר מול איטליה חייבה את יוגי לזרוק את שוויינשטייגר למערכה, והוא לא אכזב. על אף שלא היה כשיר להשלים משחק רגיל, היה הקפטן על המגרש במשך 104 דקות, ונאבק בקישור הנמרץ של הכחולים. בהארכה כבר הותש לחלוטין, וזו הייתה כנראה אחת הסיבות להחמצת הפנדל האומללה בדו קרב. עם זאת, הגורל חייך אליו, וההחטאה לא גרמה להדחה.

עוד בנושא:

נוייר: "התוצאה לא הוגנת, עשינו טורניר טוב"
צרפת בעננים, ז'יניאק: "השחצנים למדו לקח"
צרפת ניצחה את גרמניה בחצי גמר יורו 2016

בסטיאן שוויינשטייגר, נבחרת גרמניה (GettyImages)
לא הגיע על תקן שחקן הרכב. שוויינשטייגר (צילום: GettyImages)

הפתעה טקטית שעבדה

חדירה לא היה בריא אתמול, אבל גם שוויינשטייגר היה בספק. הוא עמל רבות על מנת להחלים בזמן ממתיחה שהוחמרה בברכו, ועלה לדשא עם זריקות. כאן, כמובן, המקום לתהות לגבי בחירת הסגל של לב, שהיה מודע לנטייתם של הכוכבים המרכזיים בקישור להיפצע, ובכל זאת לא הביא לצרפת גיבוי מספק. יוליאן וייגל, ילד הפלא של דורטמונד, נתפס ככל הנראה כמחליף של טוני קרוס בלבד, והמאמן לא סומך עליו במשבצת של חדירה. הוא לא שיחק דקה בטורניר. האופציה השנייה הייתה אמרה ג'אן, אשר לא שותף עד אתמול אף הוא. ואולם, לב הכין הפתעת טקטית מרתקת לדידייה דשאן. שוויינשטייגר היה שם להופעה מספר 38 בטורנירים הגדולים שהפכה אותו לשיאן עולמי בכל הזמנים. גם ג'אן נכלל בהרכב, והייתה מאחורי זה מחשבה מקורית.

על הנייר, התייצבו הגרמנים ב-1-3-2-4 קלאסי, אך בפועל יועד שוויינשטייגר להחליף דווקא את מאטס הומלס המושעה. לראשונה בחייו, ירד הקפטן לעמדת הבלם, שיחרר את שחקני האגף קדימה, וכך דמה מאוד המערך לזה שהתמודד עם האיטלקים, 1-2-4-3. כבר דסקסנו כאן על ההצלחה של ויילס ואיטליה, שתי הנבחרות שיישמו את שיטת שלושה הבלמים באליפות הנוכחית והגיעו רחוק. בשני המשחקים הקשים ביותר שלה בטורניר, גם לב בחר לשחק כך. זה היה טבעי רבע הגמר על מנת לנטרל את היריבה, אך הרבה פחות צפוי אתמול. צרפת לא היטיבה להתמודד עם היריבה, ושוויינשטייגר היה אחד המצטיינים במגרש. הוא שלט ביד רמה בחלק האחורי של המגרש, ניווט את חבריו, ואפשר לקרוס לנוע לעמדה קדמית מאוד. ניתן לומר כי התוכנית של לב הצליחה מעבר למצופה. היו אלה 45 הדקות הטובות ביותר של שווייני העונה.

שחקן נבחרת צרפת אוליבייה ז'ירו מול שחקן נבחרת גרמניה בסטיאן שווינשטייגר (רויטרס)
היה אחד מהמצטיינים במגרש. עד נגיעת היד. שוויינשטייגר מול ז'ירו (צילום: רויטרס)

מחדל פודולסקי וסגל לא מאוזן

ואולם, גרמניה לא תרגמה את השליטה בכדור להזדמנויות. זה קרה בין היתר בגלל חסרונו של מריו גומז הפצוע, וההחלטה של לב לא לכלול בסגל חלוץ נוסף התבררה כמחדל משמעותי ביותר. גרמניה סמכה קצת יותר מדי על החושים של תומאס מולר שנקלע למיני-משבר לקראת סיום העונה, ולא נותרו אופציות הגיוניות אחרות. על רקע זה, זעקה שוב לשמיים הכללתו של לוקאס פודולסקי שנסע לטורניר – כמו במונדיאל – אך ורק כדי לתרום לאווירה בסגל. לא צריך לזלזל בכך, אך כל מאמן רשאי להשתמש ב-20 שחקני שדה בלבד. צמצום המספר הזה ל-19 בהחלטה שרירותית הוא חוסר אחריות. קל הרבה יותר להבחין בכך כאשר יש הרבה פציעות, כמו אתמול.

מרקו רויס נופה בגלל ספקות הצוות הרפואי לגבי כשירותו, אבל זה היה לפני חודש. מה מצבו של רויס כעת? נניח שהוא באמת לא כשיר, אבל מה עם קארים בלערבי ויוליאן ברנדט. שני הכוכבים של לברקוזן היו בכושר נהדר בשלהי העונה, בניגוד מוחלט למריו גצה. לקווין פולאנד, שהצטרף אליהם בלברקוזן בקיץ הנוכחי, יש גם ניסיון מעשי כחלוץ מטרה. כולם נשארו בבית. הצוות המקצועי מבין היטב את תרומתו המשמעותית של מירוסלב קלוזה לזכייה בגביע העולם בברזיל, ויצטרך להפיק לקחים מתאימים לקראת המונדיאל. חוסר האיזון בסגל של לב פגע מאוד בגרמנים בצרפת.

אז המחצית המצוינת של שוויינשטייגר הייתה אמורה להסתיים ללא שערים, אבל אז הוא שינה את הכל לרעה בעצמו, בעיתוי הכי גרוע שאפשר לדמיין. זה לא סוד שספיגת שער על סף השריקה להפסקה עלולה להיות הרסנית מבחינה מנטלית, והקפטן הוא האדם האחרון ממנו אפשר לצפות למעשה כה ביזארי כמו נגיעת היד המיותרת בכדור הקרן בזמן הפציעות.
שלא יהיה ספק – זה היה פנדל מוצדק. השופט העבר הגרמני הבכיר טורסטן קינהופר אמר אתמול: "זו הייתה החלטת שיפוט נכונה. היד הייתה מעל הכתף, וזו תנועה לא טבעית. שוויינשטייגר הפגין חוסר אחריות בתנועה הזו, והיה חייב להיענש בפנדל". גם אוליבר קאן הסכים איתו: "אין לי מושג למה שווייני התווכח עם השופט. זה היה פנדל ברור". ניקולה ריצולי האיטלקי עזר לגרמניה בגמר המונדיאל כאשר לא העניש את מנואל נוייר על פגיעה גסה בגונסאלו היגוואין. הפעם הוא לא ויתר, והקפטן האומלל הפך מגיבור לשעיר לעזאזל.

שחקן נבחרת גרמניה, בסטיאן שוויינשטייגר, מתווכח עם השופט ניקולה ריצולי (GettyImages)
הפנדל היה מוצדק, הוויכוחים היו מיותרים (צילום: GettyImages)

לא יהיה משחק גדול נוסף מול פורטוגל

וכך הסתיימה העונה הגרועה ביותר בחייו של שווינשטייגר. לפני שנה, הוא בחר לעזוב את באיירן מינכן לטובת מנצ'סטר יונייטד על מנת לברוח מפפ גווארדיולה ולהתאחד מחדש עם לואי ואן חאל, אותו הוא מעריך מאוד. ההתאקלמות לקצב המסחרר בפרמיירליג לא עברה חלק, הקשר ספג ביקורות לא מעטות והוגדר לא פעם כאחד האחראים לסגנון המשעמם של ההולנדי, וגם הבעיות הרפואיות הרבות לא עזרו בלשון המעטה. ואן חאל עזב, ז'וזה מוריניו ממש לא בונה עליו, ואפילו גווארדיולה הגיע למנצ'סטר בכבודו ובעצמו, גם אם ליריבה בתכלת. עתידו של הגרמני ממש לא ברור, והוא קיווה שאליפות אירופה תשפר את הטעם החמוץ. זה היה אפשרי, אבל בסופו של דבר הוא זה שהרס את הכול.

שווייני רצה מאוד לשחק נגד פורטוגל בגמר, ויש לו זכרונות מצוינים מהמפגשים מולה. לפני עשור, במונדיאל הביתי ב-2006, הוא עשה כותרות גדולות במיוחד דווקא במשחק על המקום השלישי נגד הפורטוגלים והבקיע שלושער בניצחון 1:3 – גם אם אחד השערים הוגדר בהמשך כעצמי. בחלוף שנתיים, אחרי פתיחה גרועה ביורו 2008 שכללה כרטיס אדום בהפסד לקרואטיה, פרץ שווייני בסערה ברבע הגמר נגד פורטוגל והיה איש המשחק. "יש לך חוב לחברים", אמר לו לב לפני ההתמודדות, והחוב הוחזר עם ריבית עם שער ושני בישולים.

אז עוד היה שוויינשטייגר שחקן אגף חמום מוח. ואן חאל שינה זאת לחלוטין, הסיט אותו מרכזה, ובמונדיאל 2010 אפשרה הפציעה של מיכאל באלאק לשווייני להפוך למנהיג גם בנבחרת. מאז הוא שם, נלחם ומתגבר על פציעות, כפי שעשה גם במונדיאל הנהדר לפני שנתיים. כעת, עם סרט הקפטן על הזרוע, הוא האמין שאפשר לסגור מעגל, ועשה הכול למען המטרה. לבעוט כך בדלי ברגע האמת – זו באמת טרגדיה ספורטיבית.

האם זה הסוף? ייתכן מאוד שכן. עם השיא ההיסטורי ו-120 ההופעות בחולצת גרמניה, קל לשכוח ששוויינשטייגר רק בן 31, אבל הוא נראה מבוגר לגילו. במצבו הבריאותי, לא יהיה קל להמשיך ולחלק את הכוחות בין הקבוצה לנבחרת, והפתרון ההגיוני יהיה פרישה בינלאומית, על מנת לפנות מקום למחליפים הצעירים הראויים שמוכנים ומשתוקקים להיכנס לנעליו. ואם כך יהיה, הרי שזו פרידה עצובה ועגומה מאוד, אבל כאשר יתאושש יוכל שווייני להסתכל אחורה על הקריירה בסיפוק רב. עם או בלי נגיעת היד האומללה, הוא ייזכר כאחד הקשרים הגרמנים החשובים בהיסטוריה וכאחד הסמלים של הדור הנוכחי. זה לא הזמן לבקר אותו – זה הזמן להריע.