כבר לא קיצוני: המעבר המפתיע של נאני למרכז משרת את פורטוגל

מאמן פורטוגל פרננדו סנטוס סטה מהמסורת, משחק ללא שחקני אגף ומשבץ את נאני כחלוץ שני עם תוצאות מפתיעות לטובה. כריסטיאנו רונאלדו דווקא לא ממש מסתדר עם זה

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

בווידאו: תכנית היורו לקראת חצאי הגמר

את השינוי הטקטי המהפכני ביותר מבחינת נבחרתו מיישם ביורו 2016 מאמן פורטוגל פרננדו סנטוס. זה לא קשור להיותו יווני בנשמה, כפי שהסברנו כאן אחרי שהרג לחלוטין את המשחק בשמינית הגמר מול קרואטיה, אלא לתמורה דרמטית במערך המסורתי ובתפקוד השחקנים בחלק הקדמי. התוצאה, נכון לעכשיו, לא מרשימה במיוחד, אבל יש שחקן שבכל זאת מרוויח לא מעט מהמעמד החדש. בעוד כריסטיאנו רונאלדו סופג ביקורת, נאני נהנה באור הזרקורים, ועל הדרך גם השלים מעבר חזרה לליגה גדולה, כאשר ולנסיה הפעילה אתמול (שלישי) את סעיף השחרור שלו בפנרבחצ'ה.

כדי להבין את הסיבות שהובילו לשינוי, צריך לזכור את המקורות. במשך תקופה ארוכה מאוד שיחקה פורטוגל במערך 3-3-4, בעיקר כי תמיד היו לה קיצונים מעולים. נאני ורונאלדו איישו את האגפים, והבעיה הגדולה התמקדה תמיד בחיפושים אחרי חלוץ רחבה איכותי. הלדר פוסטיגה והוגו אלמיידה היוו לרוב ברירת מחדל, וזה לא היה מדהים בלשון המעטה, אך כעת גם הם כבר לא רלוונטיים. בסגל הנוכחי נכלל רק אדר, והמאמן לא סומך עליו. בכל קמפיין המוקדמות עם סנטוס, הוא לא פתח בהרכב אפילו פעם אחת.

עוד בנושא

22:00, ערוץ 10: פורטוגל ורונאלדו נגד ויילס וגארת' בייל בחצי גמר היורו
תומר יצחק תוהה האם ויילס יכולה לשחזר את ההישג של דנמרק ויוון
הרכש הראשון של פאקו אייסטרן: נאני חתם לשלוש שנים בולנסיה

נאני שחקן נבחרת פורטוגל (רויטרס)
המציא את עצמו מחדש ביורו. נאני (צילום: רויטרס)

פריירה המציא, סנטוס אימץ

לכן שבר המאמן את הראש כיצד לשפר את משחק החוד. אופציה מרתקת אחת שנוסתה התבססה על שלישיה קדמית גמישה, כאשר דני, הפליימייקר הרבגוני של זניט, שיתף פעולה עם רונאלדו ונאני. אפשרות מעניינת נוספת כללה את ברנרדו סילבה, הכשרון הצעיר של מונאקו, כסוג של תשע מדומה, ללא חלוץ חוד קלאסי. ייתכן מאוד כי סנטוס היה בוחר באחת מהן ביורו, אך המזל היה לרעתו. דני קרע רצועות בברכו חודשיים לפני הטורניר, וגם סילבה לא היה כשיר בסופו של דבר. פורטוגל איבדה שני שחקנים חשובים והיתה צריכה לאלתר מחדש.

כאן בא לעזרתו של סנטוס האיש שהתחרה איתו על משרת מאמן פורטוגל אחרי התפטרותו של פאולו בנטו בספטמבר 2014. ויטור פריירה, שעבד בעונה האחרונה בפנרבחצ'ה ונכשל במאבק האליפות מול בשיקטאש, ביצע בצעד כמעט נואש שינוי משונה למדי במחזורים האחרונים של העונה ושיבץ את נאני כחלוץ שני לצד רובין ואן פרסי. כוכב מנצ'סטר יונייטד לשעבר היה במשך כל הקריירה קיצוני בלבד, עם יעילות רבה בשני האגפים. הוא מעולם לא שיחק במרכז, אבל פריירה נתן לו הזדמנות, ונאני דווקא הרגיש טוב. "אני אוהב את חופש הפעולה הזה", הוא הצהיר בתקשורת הטורקית.

פרננדו סנטוס ראה כי טוב, וזרק את נאני כחלוץ במשחק הידידות מול אנגליה לקראת היורו, ממנו נעדר רונאלדו. התרגול הלך לעזאזל כאשר ברונו אלבש הורחק במחצית הראשונה וטרף את הקלפים מבחינה טקטית, אך לקחים מסוימים הופקו בכל זאת. העניין הוא כי בסגל הפורטוגלי הנוכחי יש אינפלציה של קשרים צעירים איכותיים. ז'ואאו מריו, אנדרה גומס, רנאטו סאנצ'ס, וויליאם קרבאליו, דנילו, אדריאן סילבה – עושר כזה לא נופל לידיים של כל מאמן. כואב להשאיר רבים כל כך על הספסל, וצירוף קשר נוסף למערך הטקטי משתלם מאוד. כך בחר סנטוס לזנוח את השיטה המסורתית ולעבור ל-2-4-4.

פרננדו סנטוס מאמן נבחרת פורטוגל (רויטרס)
זנח את השיטה המסורתית. פרננדו סנטוס (צילום: רויטרס)

רונאלדו מתגעגע לבנזמה

התחושה הראשונית ביזארית בהחלט. פורטוגל, הנבחרת המזוהה ביותר עם שחקני אגף, עברה לפתע לשיטה ללא קיצונים כלל. שחקנים כמו ז'ואאו מריו ואנדרה גומס שובצו כקשרים מימין ומשמאל, בעוד נאני – הקיצוני הכי טבעי שאפשר לדמיין – דווקא הוסט מרכזה. רונאלדו קיבל את תפקיד החלוץ עם חופש פעולה נרחבה ואפשרות לנוע לאגפים ללא הגבלה, כי הרי שטחים פנויים לא חסרים שם.

"חיפשנו איזון ומצאנו אותו עם 2-4-4. אם שמים את כריסטיאנו כחלוץ מרכזי ב-3-3-4 אנחנו מבזבזים חלק ניכר מהפוטנציאל שלו, ואסור לעשות זאת. מצד שני, אם הוא משחק כקיצוני שמאלי, יש לנו בעיה בהגנה. האופציה שנבחרה היא הפשרה האופטימלית", הצהיר סנטוס. בפועל, התברר שזה לא ממש נכון.

רונאלדו מרגיש הרבה יותר נוח כאשר יש חלוץ מרכזי בסגנון קארים בנזמה בריאל מדריד, אשר מושך את הבלמים הצידה ומפנה לו את הדרך. במערך הפורטוגלי החדש, השמירה על כריסטיאנו הדוקה יותר, והוא גם חש צורך מיוחד לקחת את המשחק על עצמו – אף יותר מהמצב הרגיל, בו הוא שואף בכל מקרה להיות השחקן הדומיננטי בכל רגע נתון. התוצאות לא מרשימות, והביקורת לא איחרה לבוא. במשדר הטלוויזיוני הפופולרי (והצהוב) ביותר במדינה, התנפל הפרשן ז'וזה פרייטס על סנטוס: "רונאלדו לא מנוצל כמו שצריך בשיטה הנוכחית ולא בא לידי ביטוי. אפשר לשים במקומו את אדר, או אפילו אותי, ושום דבר לא ישתנה".

ואולם, בעוד רונאלדו מתקשה, וגם לא נמצא בכשירות מלאה, הרי שנאני עושה חיים. זה לא אומר שהחלוץ השני מצטיין בכל רגע נתון, אבל הוא נהנה בתפקידו החדש יותר מהצפוי, ויודע לצוץ ברגע הנכון במקום הנכון על מנת לבצע את המהלך המכריע. שחקני היריבה עדיין לא מבינים איך לאכול את נאני כשהוא לא באגף, ולכן הוא מביא למשחק אלמנט של הפתעה, וגם מרוויח מהשמירה על כריסטיאנו.

נאני שחקן נבחרת פורטוגל עם כריסטיאנו רונאלדו (GettyImages)
השמירה עליו הדוקה הרבה יותר. רונאלדו עם נאני (צילום: GettyImages)

מעורב ישירות בארבעה שערים

בשורה התחתונה, נאני היה מעורב ישירות בשער בכל משחק בו מצאה פורטוגל את הרשת. נגד איסלנד, הוא סחט הצלה גדולה מהשעור בנגיחה מעמדה אליה מעולם לא הגיע כאשר שיחק באגף, ובהמשך הקדים שוב את העורף הסקנדינבי כדי לכבוש את שער היתרון. נגד הונגריה, הוא הבקיע את שער השיוויון במחצית הראשונה. במשחק המתסכל מול קרואטיה, בו לא נרשמה אף בעיטה למסגרת במשך 117 דקות, היה זה נאני שהינדס את המתפרצת והעביר את הכדור לרונאלדו בבישול מרהיב. הבעיטה של כריסטיאנו נבלמה, אבל ריקארדו קווארסמה היה שם כדי ללקט את הריבאונד. לבסוף, מול הפולנים ברבע הגמר, נאני הוא זה שהעביר את הכדור לרנאטו סאנצ'ס בדרך לשער השיוויון. בסך הכל, ארבעה שערים מתוך השישה של פורטוגל ביורו לא היו מתרחשים בלעדיו.

יהיה מטופש לטעון שהמערך של סנטוס עובד מצוין – הוא לא, ולראיה העובדה כי פורטוגל סיימה את כל משחקיה בתיקו. מוגזם גם לקבוע שנאני חווה טורניר פנטסטי – הוא לא. עם זאת, הוא בהחלט הפך לשחקן מפתח, יותר מבעבר. גם הערב, נגד ויילס, חשיבותו צפויה להיות עצומה, בעוד כל העיניים נשואות לקרב האיתנים בין רונאלדו לגארת' בייל. והוא גם מגיע במצב רוח מצוין, אחרי שהבטיח את עתידו עם חוזה עתק לשלוש שנים בוולנסיה. פנרבחצ'ה הרוויחה 3 מיליון יורו יותר בהשוואה למחיר בו רכשה אותו ממנצ'סטר יונייטד לפני שנה, אז גם הטורקים מאושרים עד הגג.

אחרי שעזב את אולד טראפורד, נתפס נאני כסוג של שחקן עבר, אבל קל לשכוח שהוא רק בן 29. ייתכן כי ויטור פריירה ופרננדו סנטוס מצאו עבורו, כמעט במקרה, את התפקיד בו עשוי לפרוח בשנים הקרובות ולהאריך את הקריירה כאשר מהירותו המסחררת תדעך. פאקו אייסטרן יצטרך לקבל החלטות בנושא. בינתיים, המשימה היא להעפיל לגמר היורו, והוא ישמח לעשות את זה גם עם תיקו נוסף. מבחינתו, ומבחינת פורטוגל כולה, רק המטרה הסופית חשובה.