היימיר האלגרימסון בראיון: "להוציא את אנגליה, לא הופתענו משום דבר שעשינו"

בווידאו: יורו 2016, פרק 7

נבחרת איסלנד נחתה אתמול ברייקיאוויק, כמה ימים מאוחר מהתכנון הריאלי. לפי מאמן איסלנד היימיר האלגרימסון, חמישה-שישה שחקנים ימשיכו מיד לחופשת הקיץ. הם יקחו את הכישרון שלהם לסאות' ביץ'. האלגרימסון, שתי טיפות מים וויליאם זבקה (זוכרים? הרע מ"קראטה קיד"), לא מוזמן לנופש במיאמי. "הם נוסעים לשחק גולף, ואני טוב מדי בגולף", הוא אומר וחושף חיוך לבן של רופא שיניים - כי הוא גם רופא שיניים. "אז הם לא ירצו אותי שם".

בעבר הסביר שהיותו רופא שיניים עזרה לו המון בקשרים עם שחקנים. הוא סיפר שהרבה אנשים פחדו לבקר אצלו - מי לא מפחד מרופא שיניים? - אז הוא היה חייב למצוא את הדרך להגיע לכל קליינט. אתה חייב להרגיע אחד, אמר, אבל להיות מצחיק לשני, ולהיות רציני עם השלישי. אתה חייב להתאים את עצמך, וככה זה בכדורגל.

לפני שלושה ימים במסיבת עיתונאים בפריז הסביר לנו המאמן (יש שניים) השבדי של איסלנד, לארס לאגרבק, שהאלגרימסון אמון על התחום "הדיבורי" בנבחרת. גם בגלל השפה, אבל הרבה בגלל הקשב. בשיחה שלי איתו גיליתי שכל מה שאמרו עליו נכון. מדובר באחד האנשים הקורנים, הנחמדים והנעימים על הפלנטה. ההפך הגמור מהרע מקראטה קיד. בראיון לוואלה! ספורט, החזרתי אותו לרגע בו הלך לעבר היציע. אוהדי איסלנד נשארו בטריבונה יותר מ-40 דקות, וזה היה מראה נהדר.

עוד בנושא:
אחד על אחד מהחבר'ה: קרב הסגנונות בין רונאלדו לבייל בחצי גמר היורו
שנתיים של ידידות: אחרי 25 משחקי ראווה, היורו של צרפת יתחיל בחצי הגמר

הצרפתים הלכו, האיסלנדים נשארו. זה היה נראה אחד המחזות השמחים ביורו, והרגע הרי הודחתם. הרגשת עצוב, כמו הפסד?

"הפסדנו, אבל האוהדים האלה עשו את ההפסד הזה קל יותר. זה היה פנטסטי, וזה מראה כמה הם מעריכים את השחקנים שלנו וכמה השחקנים מעריכים את האוהדים. זה היה כבוד עצום, ואני לא רק גאה היום להיות איסלנדי בגלל השחקנים שלנו; אני גאה להיות איסלנדי בגלל האוהדים שלנו. הם היו נהדרים באיצטדיונים אבל גם ברחבי צרפת. הם עודדו ושרו, לא עשו שום בעיות, ולדעתי הם עשו את הטורניר הזה להרבה יותר צבעוני".

נדיר לראות נבחרות שעפות מטורניר גדול עם חמישייה ולא להכתיר את ההדחה שלהן ככישלון. ואתם הרי זה לא כישלון. אולי התפכחות. מה אתה חושב?

"כמובן שזה לא כישלון. שיחקנו רחוק מהרמה שאנחנו בדרך כלל מציגים, במחצית הראשונה. ואני חושב שמה שקרה בהפסקה בחדר ההלבשה, זה מה שמראה את הרוח של הקבוצה. להיות בפיגור 4:0, בצרפת, מול צרפת, זה דבר שקשה לשנות אבל כן הצלחנו לשנות את המנטליות במחצית השנייה, ונתנו להם מלחמה. אני יודע ששחקני צרפת בטח חשבו על להירגע ולהיזהר לקראת חצי הגמר, אבל אני חושב שהשחקנים שלנו, בזכות הרוח שלהם, לא נשברו וזה היה חשוב להראות לאוהדים שלנו את הגישה הזו. רצינו לסיים את זה כמו שצריך".

איזה לקח לוקחים מהצורה בה הטורניר נגמר עבורכם?

"מבלי לנתח את המשחק לעומק, כמובן שכשאתה אנדרדוג כמו איסלנד, נגד נבחרת כמו צרפת, אתה חייב שיהיה לך משחק מושלם כדי שבגלל יהיה לך סיכוי. אבל אצלנו", והוא מחייך חיוך גדול, "היו יותר מדי שחקנים במשחק הזה שלא בדיוק הופיעו, וזה הלקח היחיד שאני יכול לקחת כרגע. היינו חייבים לתת משחק מושלם, וזה היה רחוק מזה".

אז נראה אתכם שוב במעמדים האלה? עד כמה נדיר מה שראינו בקיץ הזה?

"אני מקווה שנחזור. מתחילת הדרך אמרנו שהצלחה רגעית היא לא יעד. עבור הכדורגל האיסלנדי, הצלחה היא לא לנצח את צרפת ברבע הגמר. מה שרצינו זה מסע טוב ויציב בכיוון הנכון. אם נמשיך בצורה שהתחלנו, נחזור מתישהו לבמה הזו. כנראה שלא במונדיאל, שם זה קשה יותר כי רק נבחרת אחת עולה מהמוקדמות, אבל אני מקווה שנגיע ליורו הבא. אני מקווה שנשמור על הסטנדרטים, זו התוכנית".

האלגרימסון כבר יודע שהטורניר הזה, ההצלחה הזו ביורו, ישנה כמה עניינים. הוא מספר שלדעתו הרבה שחקנים איסלנדים ימצאו קבוצות טובות יותר, יתפתחו.

"אף אחד לא הכיר אותם כי הם שיחקו בקבוצות שלא רואים בטלוויזיה", אמר. "עכשיו הם הרבה יותר פופולרים, ולא רק אלה ששיחקו בטורניר הזה אלא כל הכדורגלנים האיסלנדים. הרוח שהשחקנים הראו כאן היא דוגמה חיה לאיך שחקן איסלנדי מתנהל ומשחק. כמובן, שעכשיו גם הציפייה תעלה. עכשיו האוהדים שלנו יחשבו שהנבחרת צריכה להעפיל לכל טורניר גדול. כי זה היה כל כך כיף, היה כל כך טוב. אז הסטנדרטים יהיו חייבים לעלות. קיבלנו כבוד מכל רחבי אירופה על ההופעה שלנו כאן, וכן, אני חושב שחיינו ישתנו במובן מסוים".

ואז הוא שוב חושף חיוך ואומר: "כנראה שמעכשיו לא נצטרך יותר לשלם על בירה בפאב". ושתדעו - האלגרימסון אוהב את הפאבים שלו.

הוא נשאר זמן רב מול היציעים, הודה לכל כך הרבה אנשים. "יש לי קשר מיוחד למועדון האוהדים שלנו", שיתף. "בדרך כלל אני מבקר אותם לפני משחקים, ואחרי המשחק היה לי חשוב להודות להם באופן אישי. גם המשפחה שלי היתה ביציע, ורציתי לחבק אותם לפני שאני יורד בחזרה לחדר ההלבשה. הכרתי כל כך הרבה אנשים ביציע, וזה הדבר המיוחד בנוגע לאיסלנד - כל שחקן מכיר בין 200 ל-400 איש ביציע. זה משפחה וחברים ואנשים שלמדת איתם בבית הספר. זה קשר מיוחד".

עליתם ליורו, ואז העפלתם משלב הבתים, ופתאום אתם מנצחים את אנגליה בשמינית. מתי זה התחיל להרגיש כמו משהו גדול מדי? מתי זה התחיל להרגיש כמו חלום? לא הגיוני שהאמנתם שתגיעו כל כך רחוק כל כך מהר.

"אנחנו דווקא ציפינו לזה. האמנו ואמרנו לכל אורך הדרך - אחרי שהעפלנו ליורו - שאנחנו הולכים לעלות משלב הבתים. המשחק נגד אנגליה היה כמובן הלם טוטאלי לכולם, בגלל שאנגליה זו אנגליה. אבל להוציא את המשחק הזה, לא הופתענו משום דבר שעשינו. כמובן שכשנבחרת חדשה מגיע לרבע גמר טורניר גדול מבלי להפסיד משחק אחד, זה משהו מיוחד. אולי כשנסתכל על זה בעוד שבועיים, זה ירגיש כמו חלום. מה שבטוח, לפחות עכשיו אנחנו ערים".

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של יוסיפון
orenjos@walla.co.il