מלחמה ושלום: הגיבורים השמחים והטרגיים של גרמניה ואיטליה

נוייר נאבק בעצבים, בופון נפרד מהחלום, יוגי לב נלחם בשדים מן העבר ופלה שילם על חטא היוהרה. שליחנו ליורו מסכם רבע גמר בלתי נשכח בבורדו, כולל נאום סגירת החשבונות של קונטה בדרך לצ'לסי ועוד הימור מדויק של ברגומי

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

ג'וזפה ברגומי חזה כאן את ההדחה של ספרד בידי איטליה בשמינית הגמר. קפטן אינטר והאזורי היה אז בדעת מיעוט בין הפרשנים האיטלקים, אבל פגע בינגו. לקראת רבע הגמר, הוא שוב נתן את התחזית שלו לוואלה! ספורט: "גרמניה זה סיפור אחר, אין לה נקודות תורפה כמו לספרד. המאזן ההיסטורי יכול לתת כוח, אבל לגרמניה יתרון באיכות ולכן אני אגיד שהסיכויים הם 49:51 לטובתם. נצטרך לנסות לעקוץ במתפרצות, להגן הרבה ולסבול הרבה".

ושוב, הוא צדק. איטליה סבלה הרבה, הצליחה להיאחז במשחק בשארית כוחותיה ולבסוף נוצחה על חודו של אחוז בודד. אחוז דיוק.

עוד בנושא:
גרמניה עלתה לחצי הגמר היורו אחרי 5:6 בדו קרב פנדלים מול איטליה
מנואל נוייר מודה: "מעולם לא ראיתי דו קרב פנדלים כזה"
איטליה כואבת, בופון מירר בבכי: "עשינו כל מה שיכולנו"

מנואל נוייר שוער נבחרת גרמניה (רויטרס)
הכי מיוחד שיש. נוייר (צילום: רויטרס)

נוייר

"תרשום בבקשה שבונוצ'י מחמיץ, אין סיכוי שהוא כובש נגד נוייר פעמיים", ביקש רוב דרייפר, עיתונאי "דיילי מייל" הבריטי, רגע לפני ששוער נבחרת גרמניה עצר את הבעיטה של הבועט האיטלקי החמישי. זה בדיוק מה שדרש להבהיר נוייר בסיום המשחק: "אמרתי גם לחברים שאני לא מתכוון לתת לבונוצ'י להבקיע נגדי פעם נוספת".

השוער הגרמני אולי האמין שיעצור את בונוצ'י, אבל לא ציפה שכך ייראה דו קרב הפנדלים. אחרי שהבלם האיטלקי לקח את הפנדל הראשון בקריירה שלו, הפך ליחיד שהכניע את נוייר ביורו הזה (אחרי 438 דקות) והשווה ל-1:1, על המשחק הזה היה כתוב הכרעה בפנדלים. לראשונה בהיסטוריית המפגשים בין הנבחרות. עד כאן צפוי, אבל מה קרה שם בנקודה הלבנה מול היציע האיטלקי? "אף פעם לא הייתי מעורב בדו קרב כזה, זה באמת היה משהו מיוחד", הצטרף נוייר להתלהבות שליוותה כל אחד מבאי האצטדיון. "ידענו שמבחינה היסטורית אנחנו טובים בפנדלים, אבל לא חשבנו על הסטטיסטיקות. גם מבחינה אישית, זו הייתה מלחמה נגד העצבים שלי. אי אפשר לסמוך על ההיסטוריה".

באמת, מנואל? דווקא מסתבר שכן.

גרמניה החמיצה שלוש בעיטות מתוך התשע שלה מול האיטלקים, שזו החטאה אחת יותר מאשר היו לה בכל 30 השנים האחרונות. ובכל זאת, למרות הפספוסים של מולר, אוזיל ושווינשטייגר - היא ניצחה. בזכות נוייר וקור הרוח - דווקא של חסרי הניסיון דוגמת דראקסלר, קימיש והקטור - אלופת העולם האריכה את רצף הניצחונות שלה בעימותים מהנקודה הלבנה לשישה. מאז ההפסד לצ'כוסלובקיה ב-1976. זו של פאננקה המקורי.

שחקן נבחרת איטליה גרציאנו פלה (רויטרס)
הפעם הגזמת. פלה (צילום: AP)

פלה

אפרופו פאננקה. "הובלנו לפני הפנדל הרביעי, זה היה בידיים שלנו", ביכה אנטוניו קונטה את ההדחה במסיבת העיתונאים. הפנדל הרביעי הזה היה של גרציאנו פלה, שבתנועה שחצנית אחת קלקל את הרושם הנהדר שיצר ביורו 2016. שני שערים היו לו, תצוגת תכלית של חלוץ מטרה על הראש של הצמד ראמוס את פיקה, ושלל מחמאות מכריסטיאן ויירי. ואז הוא ניגש לפנדל הרביעי.

לפלה יש מסורת של הבקעות מהנקודה הלבנה בהקפצות מתוחכמות. הוא עשה את זה פעמיים בנבחרת הצעירה מול מרוקו ופורטוגל, עשה את זה גם בליגה ההולנדית. כאשר החלוץ האיטלקי ניגש לביצוע הבעיטה מול נוייר, הוא העז לסמן לשוער של אלופת העולם, אחד הגדולים בהיסטוריה, שהוא מתכוון לפנק גם אותו עם פאננקה. אקט מיותר ומלא רהב שחזר אליו כבומרנג. פלה הסתבך עם עצמו, לא החליט לאן לבעוט ובסוף שלח דרדל'ה החוצה.

זאזה ושווינשטייגר שלחו כדורים לשמיים, אוזיל המשיך את רצף ההחמצות שלו דווקא מול יריבה נגדה הוא אוהב לכבוש, וגם מולר בעט פנדל מאכזב שהותיר אותו ללא כדור ברשת באליפויות אירופה. ועדיין, הבעיטה של פלה הייתה האיומה מכולן. גם מבחינת קונטה, היא זו שעלתה לאיטליה בכרטיס לחצי הגמר.

ג'יאנלואיג'י בופון, נבחרת איטליה (רויטרס)
לא איבד את הרעב. בופון (צילום: AP)

בופון

אי אפשר שלא לאהוב את ג'יג'י בופון. אתה רוצה לזעוק מהקרביים יחד איתו את מילות ההמנון האיטלקי, ולרוץ לנגב לו את הדמעות אותן לא הצליח להסתיר רגע אחרי שהיה כל כך קרוב להעניק לנבחרתו את המקום בין ארבע הגדולות. "אי אפשר לתרץ את זה, היינו צריכים לגמור עניין בחמישה פנדלים", סיכם השוער בן ה-38, ממש כמה דקות אחרי שהכדור של הקטור חמק בין ידיו ועשה סוף לערב הדרמטי בבורדו. "מטורף לחשוב שגרמניה החמיצה שלושה פנדלים ועדיין זה לא הספיק לנו. לכל אחד מאיתנו יש את הסיבות שלו לבכות".

לבופון, שסיפק הצלה נדירה כדי למנוער שער עצמי מקייליני דקות לפני השוויון וגם עצר את הפנדל של מולר, יש את הסיבה האישית שלו. הוא כל כך רצה לעשות עוד צעד לעבר התואר הבינלאומי שחסר לו - התואר בו גם המדינה שלו לא זכתה כבר 48 שנה. ביורו 2020 הוא כבר לא יהיה, כך שזו הייתה ההזדמנות האירופית האחרונה. מה שכן, זה אומר שהוא יגיע רעב מתמיד לטורניר הפרידה ברוסיה בעוד שנתיים.

עמנואל ג'אקריני שחקן נבחרת איטליה (שמאל) מפיל את יואכים לב מאמן נבחרת גרמניה (רויטרס)
הפעם זה נגמר בצל"ש. לב (צילום: רויטרס)

לב

בחצי הגמר של 2012, יואכים לב החליט לוותר על נשק התקפי בדמות מרקו רויס והעלה במקומו את טוני קרוס כדי להצר את צעדיו של אנדראה פירלו. מאמן נבחרת גרמניה ניסה להתאים את עצמו ליריבה על חשבון הסגנון שלו, ולמעשה הפסיד את המשחק כבר במחצית.

ארבע שנים אחרי, שוב איטליה, שוב התלבטות טקטית. לדבוק בשיטה הקיימת או להתאים עצמך ליריבה? לב לא התלבט. הוא קיבל אישור לקיים את האימון המסכם במחנה הנבחרת באוויאן, השטח הוכרז סטרילי ואנשי ביטחון הרחיקו כתבים סקרנים. אף אחד לא ידע מה המערך שתורגל ובאיזו שיטה תשחק גרמניה, עד שדלף ההרכב, כשעתיים לפני המשחק. אז התגלה כי גרמניה אכן התאימה את עצמה לאיטליה - גם היא עולה עם שלושה בלמים.

היה ברור שזה הולך לקראת צל"ש או טר"ש. "העיתונאים הגרמנים לא ירפו ממנו אם המהלך הזה ייכשל", אמר בדקות הפתיחה דניאל טיילור, עיתונאי "הגרדיאן". במבחן התוצאה, לב עמד. אחריו, הוא כבר יכול היה לפתוח את הקלפים: "זו הייתה המחשבה הראשונה שלי אחרי שראיתי את ספרד נגד איטליה. היה הכרחי לשחק עם שלושה בלמים, היינו חייבים לשנות את צורת החשיבה שלנו. רצינו לסגור את המרכז כדי ששני החלוצים שלהם לא יגיעו למצבים. וזו לא הפעם הראשונה, אגב. אחרי הגביע העולמי הבנתי שאנחנו חייבים לגוון, אחרת היריבים כבר יוכלו לחזות את המהלכים שלנו. אסור לנו להיות צפויים".

כאשר נשאל האם ימשיך בשיטה הזו גם בחצי הגמר, לב השיב: "לא יהיה לי את הומלס וגם המצב של חדירה לא טוב ואני לא בטוח שיתאושש עד יום חמישי. צרפת תהיה יריבה שונה, צריך לחשוב ולראות איך כדאי לשחק מולה". רק אחרי כמה שניות ורחש בקהל, הוא התעשת: "או נגד איסלנד".

אנטוניו קונטה מאמן נבחרת איטליה (רויטרס)
הרווח כולו של צ'לסי. קונטה (צילום: AP)

קונטה

הוא קיווה לעשות את זה בשלב מאוחר יותר, אולי אפילו אחרי שיניף את הגביע בניגוד לכל התחזיות, אבל "בלוטו אי אפשר לדעת". אחרי שהפסיד בלוטו, כהגדרתו, קונטה ביצע את מה שתכנן הרבה לפני הטורניר - הוא סגר חשבונות. זה לא היה מתוסרט כמו נאום ההתפטרות של רוי הודג'סון, אלא הגיע מהלב. קונטה סטייל.

"היה שלב שחשבתי שאוכל לאמן עוד שנתיים את הנבחרת, אבל זה כבר היה מאוחר מדי", אמר בנאום הפרידה שלו מנבחרת איטליה והתפנה להגיב לכל העיתונאים, העסקנים, חברי ההתאחדות ואפילו קולגות שטענו במהלך השנתיים האחרונות כי הוא גורם נזק לנבחרת ופועל למען עצמו. "הרגשתי לבד, לא ראיתי מישהו אחר מתייצב לצדי. נשיא ההתאחדות תמך בי, אבל כמה הוא יכול לעזור לבדו? זה היה קונטה נגד כולם. ניסו לחבל לי בנבחרת, ליצור מסרים מנוגדים, אולי כדי לספק חומרים לתכניות טלוויזיה. זה מצער כי הקמנו כאן משפחה ובאמת הותרנו חותם".

קונטה אכן לקח את הנבחרת הכי מוגבלת שהייתה לאיטליה לפחות בשלושת העשורים האחרונים, ויצר קבוצה. כזו שהתלכדה בתוך עצמה וגרמה לקהל שליווה אותה בצרפת וגם לאוהדים בבית להתגאות בה. כי הם ראו שחקנים שגאים במדינה שלהם, בחולצה שהם לובשים. כאלה ששרים בתשוקה את ההמנון וממלאים באותה תשוקה כל הוראה של המאמן שלהם. ההחלטה לבצע חילוף לקראת הפנדלים אולי עלתה לו בטורניר וראויה לביקורות, אבל "קונטה הרוויח בחזרה וביושר את המקום שלו בין המאמנים הבכירים באירופה", כפי שסיכם עבורנו ברגומי עוד לפני השריקה.

ועכשיו הרווח יהיה של צ'לסי. שבוע חופש - "הייתי רוצה להתחיל לעבוד עכשיו ולוותר על החופשה, אבל ננצל את הזמן כדי להתאושש מההדחה הכואבת הזו" - והאזורי הופך לבלוז.