וואלה
וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

גנבו את הביתיות: בלגיה, הזאר ו-100 אלף שדים אדומים מחכים לוויילס בליל

12 קילומטר מהגבול, 100 אלף שדים ברחובות ויקיר העיר אדן הזאר, שנאבק מול בייל על תואר שחקן הטורניר. הערב ברבע הגמר בליל: בלגיה "מארחת" את ויילס. אורן יוסיפוביץ, שליח וואלה! ספורט לצרפת, על הפרק החמישי ביריבות החדשה של הכדורגל האירופי (ועל התחת של וילמוטס)

מערכת וואלה!

מגרש ביתי

אתר ההיכרויות הצרפתי "Adopte un Mec" ("אמץ גבר") חצה את גבול 10 מיליון המשתמשים, אבל לא התכנסנו לטקסט זה כדי לעסוק בענייני זוגיות. בימים האחרונים מופץ במדינה הקמפיין "Adopte un Belge", על אותו המשקל.

"אמץ בלגי".

ככה זה כשבין ליל לגבול צרפת-בלגיה מפרידים בקושי 12 קילומטר, ולפי ההערכות, יותר מ-100 אלף בלגים יגיעו הערב לעיר (דיווחים מסוימים גורסים אודות כמעט 200 אלף). יותר מרבבה תמלא את היציעים האדומים בסטאד פייר מורואה, אבל השאר יחפשו סיבה למסיבה בעיר הצפונית והיפהפיה. כוחות הביטחון המקומיים כבר הודיעו שתהיה הגבלת כניסה לפאן זון (כ-33 אלף איש). המאבק בטרור, במיוחד בגבול רגיש זה, גרם להם גם להודיע על שלא יפוזרו בעיר מסכי ענק. אבל לכו תעצרו אוהדים שמפנטזים על חצי גמר גדול ראשון מאז הדייט ההוא עם מראדונה, לפני שלושים שנה ושישה ימים, באצטקה של מקסיקו סיטי.

אז מה הקשר ל"אמץ בלגי"? המלונות בליל סולד אאוט מזמן, והגבול אמנם קרוב, אבל האוהדים שידועים בשתייניותם לא רוצים או לא יכולים לנהוג בחזרה. אז הם מבקשים מתושבי ליל "לאמץ אותם". או בשפה עממית יותר - בחייאת, תנו להתרסק אצלכם בסלון. לפי הבלגים, הצרפתים נענים ברצון רב לבקשה — יש קשרי שכנות טובים בין דוברי הצרפתית משני צדי הגבול. אפילו שר הספורט הצרפתי פטריק קאנר, תושב ליל, מסייע להצלחת הקמפיין.

sheen-shitof

מחיר חסר תקדים

המכשיר של הישראלים שהמציאו את מסירי השיער בהנחה בלעדית

בשיתוף Epilady

"זה משחק ביתי עבורנו, ואני מקווה שנרגיש כמו בבריסל", אמר קווין דה בראונה. אתם מבינים? בלגיה סיימה שנייה אחרי איטליה, ולא רק שהדרך הפוטנציאלית שלה לגמר (הונגריה-ויילס-פורטוגל) קלה משמעותית מאשר של איטליה שסיימה ראשונה (ספרד-גרמניה-צרפת/איסלנד), היא גם מקבלת משחק ביתי על הדרך.

"כולם צוחקים על זה אצלנו — כאילו וילמוטס תכנן את כל זה והפסיד לאיטליה בכוונה", מספר העיתונאי הבלגי כריסטוף פרנקן. אז לא, זה לא באמת היה הפסד מכוון, אבל כמה שה-2:0 לאיטליה היה יעיל. "הוא כזה מזליסט בהגרלות, זה לא ייאמן", ממשיך פרנקן, ומספר איך גם במוקדמות 2014, גם במונדיאל עצמו (דרום קוריאה, אלג'ריה, רוסיה) וגם במוקדמות 2016, אלי הכדורים היטיבו עמו. "והנה, פעם אחת שהוא מקבל בית קשה, והדרך מהמקום השני קלה יותר מאשר מהמקום הראשון".

עד כה הבלגים שיחקו בערים הדרומיות של צרפת. ליון (2:0 מול איטליה), בורדו (0:3 על אירלנד), ניס (0:1 על שבדיה) וטולוז (0:4 על הונגריה). וכעת, קרוב לבית, קרוב לעין, קרוב ללב וקרוב גם לכיס. לכל שחקן נבחרת מחולקים 12 כרטיסים פר משחק ביורו הזה. ואם בארבעת המשחקים הקודמים בטורניר כל שחקן השתמש בממוצע בשמונה כרטיסים וחילק את היתר, הפעם הביקוש גובר על ההיצע וכוכבי הנבחרת רבים על שאריות. "אני רוצה יותר כרטיסים", דריו מרתנס דרש בפומבי. הוא יליד לובן, ולטענתו, "כל העיר רוצה לבוא". בלובן, אגב, גרים כמאה אלף איש.

"חטפנו הרבה מכות לקראת המשחק", ביכה המאמן מארק וילמוטס את השעיית ורמאלן ופציעת ורטונגן, אבל התנחם בקרנבל התמיכה הצפוי לנבחרתו: "אבל טוב שיש לנו את השחקן ה-12. אנחנו יודעים שהם ימלאו את העיר. הם מצפים לחצי גמר, ואנחנו ננסה לתת להם את זה".

בספטמבר 2010 הפסידה בלגיה לגרמניה במוקדמות היורו. מאז, לא הפסידה בבית במשחק תחרותי. הערב בליל, מול אלפים רבים של בלגים בטריבונה ורבבות של שדים אדומים ברחובות, המטרה תהיה להאריך את הרצף.

אוהדי נבחרת בלגיה עם השחקנים. AP
מרגישים בבית. נבחרת בלגיה עם האוהדים/AP

שחקן בית

אם עבור הנבחרת שלו מדובר במשחק ביתי, עבור אדן הזאר מדובר בשנ"צ על הספה.

ואם כבר בית, אז הנה פלאשבק מירושלים.

איצטדיון טדי, מרץ שעבר, ובלגיה הרגע ניצחה את ישראל 0:1 משער של פלאיני, אז עוד עם אפרו ברונטי. כשעה לאחר השריקה, ואנחנו בחדר התקשורת, ושלושה ילדים — לפי גורמים המעורים, אחד מהם בנו של אייל גולן — חודרים למרחב העיתונאי כדי לנסות להשיג תמונה עם אדן הזאר. המאבטח מיאן לאשר מעבר, אבל אז הגיע אבא עמוס לוזון. והנה הזאר עובר, עצבני מכך שהוחלף בדקה ה-63, ולא משתף פעולה. והעסקן תופס בכתפיו של הסופרסטאר, וגוער-מתחנן "פיקצ'ר, פיקצ'ר, מה קרה?! פיקצ'ר פור דה קידס".

בחזרה לאירופה. אם זה היה תלוי בעסקנים הצרפתים, אדן הזאר היה משחק מחרתיים בסטאד דה פראנס מול איסלנד, ולא הערב מול ויילס. כשהיה בן 14 היגר ילד הפלא מלה הובייר למחלקת הנוער של ליל. זמן מה לאחר מכן, הצרפתים ביקשו שייצג את הטריקולור. הזאר סירב, וכבר בגיל 17 ערך בכורה בוגרת בבלגיה. בטורניר הזה, בהיעדרו של קומפאני הפצוע, המאמן מארק וילמוטס היה צריך להחליט לאן יילך הסרט. ורמאלן קיווה שזה יגיע אל זרועו, אבל הקואץ' החלט לשדרג את הסטטוס של הזאר.

הכוכב תמיד היה ג'וקר בחדרי הלבשה, אבל כשניסה לתת נאום רציני על כר הדשא רגע לפני השריקה מול איטליה, פלאיני ונאינגולן נשפכו מצחוק. ההמשך היה פחות הומריסטי, כשהאזורי פנצ'רו את הבלגים עם 0:2. זמן מה לאחר מכן התייחס הזאר לדברים ואמר שאם יש תחום בו הוא חייב להשתפר, זה בנאומי המוטיבציה.

אדן הזאר שחקן נבחרת בלגיה עם מארק וילמוטס. רויטרס
שם לו את המפתחות בידיים. וילמוטס עם הזאר/רויטרס

בכדורגל הוא דווקא בסדר. מול הונגריה הוא להט, אבל לא רק. כשמחפשים את MVP הטורניר עד כה, השם של הזאר נזרק הכי גבוה עם שער ושלושה בישולים, לצד שמו של היריב גארת' בייל. לבלגי 22 דריבלים בטורניר — הכי הרבה ביורו הנוכחי. הוא נותן אותם בקצב של 5.6 פר 90 דקות, לעומת 3.7 פר 90 בצ'לסי. בארבעה משחקים על אדמת צרפת מחוץ לרחבה כמו בעונה שלמה במדי הבלוז. עוד מאת הזאר: 88.4% דיוק במסירות ו-3.8 מסירות מפתח למשחק (לבייל, למשל, 0.8).

במחנה הבלגי מדברים על מה שחסר לו כדי להימנות על רשימת הגדולים באמת - יציבות. "ברור לי, וזה תלוי בי", אמר אתמול בצרפתית במסיבת העיתונאים בחדר התקשורת — אחרי ארבע שנים בסטמפורד ברידג' האנגלית שלו עדיין גארבג', מספרים. "אני צריך להגיע הלילה, וללהוט".

המחמאות כבר מזמן שם. "כשהוא מרגיש טוב, הוא הכי טוב בעולם", אמר קורטואה אחרי הונגריה. אקסל ויטסל חילק פרגונים דומים. ג'ו קול השווה אותו למסי בזמנו. וילמוטס טען שהוא מזכיר את זידאן. העונה זה היה רחוק מזה. הוא התרסק כמו צ'לסי שלו - היא מאלופה לקבוצת תחתית; הוא משחקן העונה לאכזבה עצומה. אבל לקראת הקיץ, הזאר התחזק אט אט, כאילו נבנה בדיוק ליורו.

אדן הזאר שחקן צ'לסי. רויטרס
התרסק יחד עם צ'לסי, וקם בזמן. הזאר/רויטרס

מול ויילס, לא רק התקדימים הקשוחים צריכים להדאיג. גם העובדה שהעוגן יאן ורטונגן לא ישחק. פציעה באימון תעלה לו בשמונה שבועות החלמה. "זו טרגדיה ספורטיבית", קונן וילמוטס. "לצערי, הגורל החליט שתנועה שהוא עושה 10,000 פעמים גרמה לו לקרע בשתי רצועות קרסול". הזאר משחק בצד השמאלי של ה-4-2-3-1 הבלגי. הוא פורח בעיקר בגלל שהוא לא צריך להתעסק במשימות דפנסיביות באגף שלו - מגן טוטנהאם היה אמון על כך. ברבע הגמר זה יהיה סיפור אחר לגמרי. "כמובן שזו בעיה", הודה אתמול. "אני רגל לשחק עם ורטונגן באגף, אבל אצטרך להסתגל לשינוי". השינוי יהיה כנראה בדמות ג'ורדן לוקאקו, אחיו של רומלו. אגב, גם הזאר סוחב פציעה, ואתמול בסיום מסיבת העיתונאים דידה למטה מהבמה והחוצה מהחדר.

הערב, אם כן, הוא ירגיש בבית. האיצטדיון חדש לו, העיר ממש לא. 7 עונות, דאבל, פעמיים שחקן העונה בצרפת. "צרפתי קטן", קוראים לו כאן, והוא אוהב את המקום כמו בית. "זה תמיד נחמד לחזור לליל", התלהב אתמול. "חוויתי כאן את הרגשות הראשונים שלי ולמדתי מה זה להיות כדורגלן. זה היה נפלא להיות פעם ראשונה באיצטדיון הזה, ואני מקווה שארגיש כאן כמו באיצטדיון הקודם".

"הוא אחד השחקנים הכי טובים בעולם", החמיא היריב שיצטרך לעצור אותו, קפטן אשלי וויליאמס, אתמול במסיבת העיתונאים. "שיחקתי נגדו כבר כמה פעמים והוא תמיד היה טוב. אנחנו לא רוצים לרכז יותר מדי תשומת לב סביבו, אבל אנחנו יודעים מה הוא יודע לעשות ורוצים לבטל אותו".

יהיה מה שיהיה, הזאר צפוי לקבל תמיכה מסיבית, לפחות ביציעים. בין הבלגים למקומיים, הוא בטוח יהיה הפייבוריט. ChouChou, כך מכנים את זה. גם בצ'לסי מטורפים על הכוכב. אתמול פורסם אחלה סיפור בגרדיאן: לפני שני קייצים, עם הפרסומים לפיהם הזאר בדרך לפריז סן ז'רמן, הגיעו אוהדי הבלוז למתחם האימונים, והקיפו את מכוניתו של הטאלנט. הגדיל לעשות אוהד אחד שדחף ראש וכתפיים לתוך החלון, ולא שחרר אחיזה גם כשהזאר שם גז. זו המטפורה שהבלגים מייחלים לה במפגש הקרוב בליל. הם רק רוצים לקפוץ על העגלה של אדן הזאר, ושהוא ייקח אותם הכי רחוק שרק אפשר.

שחקן נבחרת ויילס גארת' בייל. רויטרס
היסטוריה ארוכה עם בלגיה. בייל/רויטרס

מאותו הבית

אחרי שהוגרלו אל אותו בית מוקדמות פעמיים ברציפות, זו השנה החמישית ברציפות שוויילס ובלגיה נפגשות.

2012: מוקדמות המונדיאל, 0:2 לבלגיה.
2013: מוקדמות המונדיאל, 1:1.
2014: מודקמות היורו, 0:0.
2015: מוקדמות היורו, 0:1 לוויילס.

אם כן, התוצאה הכללית מאוזנת — ניצחון לכל אחת, ושתי תוצאות תיקו (בניצחון בלגיה, אגב, כבשו קומפאני וורטונגן — שניהם יחסרו הערב).

"לא יצרנו שם מצבים", נזכר הזאר ב-1:0 בקרדיף (בייל, 25). "נאבקנו לכבוש, נאבקנו לבעוט. יש להם בלוק הגנתי עם חמישה מאחור, שחקנים חזקים באמצע וכוכב-על אחד מקדימה. הפעם נצטרך לאיים יותר".

"אנחנו מכירים אותם, הם מכירים אותנו", כריס קולמן דיבר נהדר כהרגלו. "הם משחקים עם דמיון, עם מהירות. אמרתי לשחקנים שלי: כל משחקי העבר מולם נחשבים לכלום. מחר זה מה שחשוב. מחר בערב אחת מאיתנו תהיה בחוץ. אנחנו נצטרך 'להביא את זה', ואם נצליח, מצפה לבלגיה משחק-משחק".

האמת, אחרי מה שקרה אמש במארסיי בין פורטוגל לפולין, "משחק-משחק" זה בדיוק מה שמגיע לנו.

orenjos@walla.co.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully