צפוי, חלש, ועדיין מיוחד: אורן יוסיפוביץ על עליית ויילס לרבע הגמר

הסטטיסטיקה ופערי הרמות הסריחו מ-0:1 קטן, כשמרכז העניין היה ביציע ובהופעות האורח של הדור הבא. אורן יוסיפוביץ על מראות שאפילו אימא של בייל לא ראתה, המשחק ההוא בחיפה והערב האומלל של מקאולי. בונוס: וויל גריג מסכם עבור וואלה! ספורט את החלק שלו בטורניר

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

1. אלבה ויולט בייל עוד לא בת ארבע, אבל אתמול, אחרי שאבא שלה גארת' תיזז במשך 90 דקות בפריס, היא החליטה להוציא אותו לתחרות ריצה. מיד ראו שזה בגנים, כש-AVB דפקה ספרינט שלבטח הרשים את הסקאוטים יותר מאשר השחקנים שהרגע שיחקו לפניהם. פתאום רק ילדים היו על הדשא. הילדים של שחקני נבחרת ויילס. בזמן שאלבה ויולט ואבא גארת' נשכבו ליד קו האמצע, הילדה של דייויד אדוארדס בעטה לשער ואף כבשה את השער הכי מרשים שנכבש אתמול. הקהל השתגע, סוף סוף הוא רואה גול נורמלי. זה בטוח היה הגול היחיד שנכבש בכוונה. ההורים והילדים השתעשעו עוד לפחות 20 דקות, והיה יפה לראות את זה, במשחק שגם כך כל העניין בו היה בטריבונות. אבל את הוולשים לא מעניינות תלונותינו. עבורם, ה-0:1 על צפון אירלנד היה יום חג היסטורי. זה היה ניצחון הנוקאאוט הראשון שלהם בטורניר גדול.

אלבה עוד לא בת ארבע, וכבר טעמה דבר שאבא לא ראה מעולם. לא רק אבא, גם אימא של אבא. ב-1958 אפילו סבתא של אלבה עדיין לא נולדה. אבל הנה, עכשיו כל הדורות רואים ולא מאמינים: ויילס, שסיימה במקום החמישי של מוקדמות 2014, בין שמונה הנבחרות הטובות באירופה. הערב בלגיה יכולה לסגור דייט ברבע הגמר. דייט שיגרום לאלי גוטמן להרגיש קצת יותר טוב עם עצמו.

עוד בנושא

אחרי הכול אתה שיר: על הלהיט הכי גדול של היורו - על הטירוף סביב וויל גריג
שער עצמי של גארת' מקאולי נתן לויילס 0:1 על צפון אירלנד ומקום ברבע הגמר
ניצחון עם בעיטה אחת למסגרת?! המספרים של הדרבי הבריטי בשמינית הגמר
השלכות הברקזיט: שליחנו עם האוהדים הבריטים על הדרמה הפוליטית בממלכה

2. "ידענו שגול אחד יגמור את הסיפור", אמר בייל, המצטיין במשחק. כמה שהוא צדק. זה היה הבאנקר הכי גדול באליפות עד עכשיו. צפון אירלנד לא סופגת יותר משער אחד, ואילו ויילס תמיד מעדיפה לשחק כאנדרדוג. הדומיננטיות ההתקפית ממנה והלאה, להוציא את בייל, אין לה את הכישרון לזה. מה שיש לה זו משמעת ברזל שמנחיל קואץ' קולמן, ואופי עוד יותר מבורזל. כמה שזה היה צפוי, כך זה היה מכוער.

אם ויילס לא מוכשרת, צפון אירלנד לא כל כך מזכירה את הענף. ובכל פעם ששחקן מתוך 22 ניסה לעשות מהלך טכני, זה נגמר באיבוד כדור. המשחק הזה היה נראה כמו מישהו שמנסה להתיר קשר עם כפפות. לצד הביקורת הכללית, זה היה המשחק הכי טוב של צפון אירלנד באליפות הזו, אבל כפי שאמרנו, התוצאה היתה ברורה. בשביל לנצח, ויילס לא היתה צריכה לעשות יותר מדי. לבסוף זה נגמר עם בעיטה אחד למסגרת, וגול עצמי אומלל.

3. ויילס התחילה את מוקדמות 2016 בעצלתיים, בדרך שהזכירה את קמפיין 2014. ניצחון דחוק על אנדורה, 1:2. תיקו מול בוסניה. ניצחון צפוף מול קפריסין ותיקו מול בלגיה. לא נוראי, אבל ממש לא מרשים. מה לעשות, הכול התחיל בחיפה. אז ויילס, להזכירכם, באה כאנדרדוג מול ישראל שהיתה עם 9 מ-9 ובאופוריה של קווי 67'. וה-0:3 מהדהד בכרמל עד היום. "הלילה ההוא בחיפה היה לילה נהדר", כריס גאנטר מספר לוואלה! ספורט. "זה היה אחד המשחקים הכי טובים שלנו, וזה היה לילה בו כולנו הרגשנו שיש לנו נבחרת לעלות ליורו. דיברנו בינינו אחרי המשחק והבנו לראשונה שהמטרה אפשרית. ועכשיו אנחנו פתאום כבר ברבע הגמר, וזה פנטסטי. אני מקווה שהרגעים הטובים עוד לפנינו".

אז תמיד תזכרו את חיפה.

"תמיד".

גארת' מקאולי שחקן נבחרת צפון אירלנד (GettyImages)
העיניים רטובות, השפה רועדת, הצוואר רוטט. מקאולי (צילום: GettyImages)

4. עיתונאי צפון אירלנד חיכו לשחקנים במיקס זון. בזמן שחיכו — לשחקני צפון אירלנד כשעה, לשחקני ויילס כשעתיים — הם החליפו חוויות עתידיות על החופשות אליהן הם יוצאים החל מהיום בבוקר. כולם סיפרו: אפילו הימים האחרונים לא היו בתכנון. הרי אף אחד לא חשב שצפון אירלנד תגיע עד הלום. בסופו של דבר, הצדק נעשה. גם אם לפי המשחק ויילס לא היתה ראויה ליותר, הצבא הירוק-לבן לא באמת זכאי לכרטיס לשלב הזה. השחקנים יצאו, וכולם היו אדיבים, ענו לכל שאלה, לא ברחו.

הגדיל לעשות גארת' מקאולי. הבלם נהנה ממשחק טוב מאוד — שחקני ההתקפה של ויילס היו משותקים — והתכבד גם בזכות לכבוש את השער הראשון של צפון אירלנד בתולדות היורו, לפני עשרה ימים, כשהרשית את הראשון נגד אוקראינה בליון. אתמול הוא קיבל בישול נהדר מגארת' בייל, וכשמאחוריו, מטר מן השער, רובסון-קאנו, מקאולי כבש את השני שלו בטורניר — אבל לשער הלא נכון. גם ההרשתה העצמית האחרונה של צפון אירלנד היתה בחסות הבלם, וראו כמה הסיטואציה מכבידה עליו.

מקאולי לא התחמק מדבר. הוא יצא וענה לכל שאלה — העיניים רטובות, השפה רועדת, הצוואר רוטט. "אני גמור מכך שכולם חייבים ללכת הביתה עכשיו", אמר בהתרגשות. "אני מצטער בשביל כל השחקנים והצוות", משך את האף, "לפחות לא החמצתי פנדל". כולם גיחכו בסימפתיה.

זה לא שער עצמי אומלל. הרי אם לא היית נוגע, רובסון-קאנו היה מכניס את זה בוודאות. זה מנחם קצת?

"לא כרגע", ענה. "אולי, כשאסתכל על זה בעוד כמה שבועות זה יעזור לי קצת. זה היה כדור נהדר של גארת'", אמר גארת', "והייתי חייב לנסות להתמודד איתו אחרת. אולי אם הייתי נוגע קצת פחות, אולי זה היה עובר מעל הרגל שלו".

"זה היה טורניר נהדר שלנו", סיכם, והדיבור נעשה איטי יותר. "זה סוף קשה… זה לילה קשה. אבל נהניתי מהדרך. הייתי במצב גרוע יותר אם לא היו מייבשים אותי בבדיקת הסמים. עברתי מלהיות נרגש ללהיות עצבני מהר מאוד, כי לא יכולתי להודות לאוהדים שלנו". ואז קינח: "זה פשוט עצוב, באמת".

5. שלושים וחמש דקות לאחר שריקת הסיום, ואלפי אוהדי צפון אירלנד עדיין מאחורי השער. ממולם הרבה אוהדי ויילס. במערכת הכריזה משמיעים את השיר עליו הולבש Will Grigg is on Fire, והירוקים מתחילים לפזז. מיד מצטרפים הוולשים, בדרך לפזמון כל בריטי אודות שחקן שלא שיחק דקה בטורניר. כשנסתיים השיר ברמקולים הכרוז שאג. "רוצים שוב?", וכולם צרחו כן. ואז הוא ניגן את השיר שוב, והטירוף שוב התחולל.

כשיצא גריג מחדר ההלבשה העניין סביבו היה גדול יותר - בלי הגזמה - מאשר סביב בייל.

עד כמה מתסכלת העובדה שלא שיחקת בטורניר בו כל אוהד קורא בשמך?, שאלתי אותו. עד כמה זה עושה אותך רעב יותר?

"הו, באופן עצום", אמר גריג לוואלה! ספורט, "זו בדיוק הדרך לנסח את המצב שלי. השיר הרים אותי, ועכשיו אני עצוב מאוד, אבל בגדול זה ייתן לי דרייב לקראת ההמשך. אני מאוכזב מאוד שלא שיחקתי, זה היה קשה, אבל לשמוע את התגובות שקיבלתי בזמן הטורניר הזה — זה פשוט לא ייאמן. עכשיו חופש של כמה שבועות ואני אחזור רעב יותר. אני רוצה להוכיח את עצמי עוד יותר, להראות שאני יכול לשחק גם בנבחרת".

אוטוטו אחת בלילה ומגדל אייפל נצבע באדום ובלבן. הפאבים והמסעדות של פריז מלאים בוולשים ובצפון אירלנדים. הם חשבו שונה לגבי הברקסיט, והם היו אויבים אמש, אבל זו מסתמנת כידידות מופלאה. בפאב שכונתי אחד ישבה קבוצה מעורבת. קולין, צפון אירי, לבש חולצה של נבחרת אירלנד - תמוה. הוא הסביר שבמשחק מול אוקראינה החליף חולצה עם עיתונאי אירי, ובדיוק בזמן לבישת החלוצה החדשה מקאולי עשה 0:1. אז קולין, הצפון אירי, לובש מאז את החלוצה האירית למשחקים. אתמול החולצה לא עזרה, וקולין השבור לא יכול היה לראות את הדקות האחרונות. זה היה קשה מדי.

שעות לאחר מכן, בפאב השכונתי, הוא סיפר לוולשים שמעכשיו כל צפון אירלנד איתם. ואז, כמובן שיושבי השולחן, וולשים וצפון אירים כאחד, החליטו לשיר אודות וויל גריג. אבל אחרי שני סשנים כאלה לקולין נמאס.

"פאק איט, אנחנו בחוץ", הצהיר. "אל תשירו את השיר הזה יותר".

orenjos@walla.co.il