המיוחד הבא של צ'לסי: שליחנו ליווה מקרוב את אנטוניו קונטה

אנטוניו קונטה לא נהנה לאמן נבחרת, אז הוא החליט להפוך את איטליה לקבוצה. אימונים לא שגרתיים, סקאוטינג חסר תקדים, נאומי מוטיבציה ייחודיים. אורן יוסיפוביץ, שליח וואלה! ספורט ליורו 2016, על השיטות, הטקטיקה והשגעונות של המאמן הכי מבטיח בטורניר

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
צילום וידאו: תומר יצחק, עריכת וידאו: מרום שפיצר, קריינות: מיכל רשף

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

העננים בדיוק הרכיבו קואליציה בשעה ששחקני נבחרת איטליה עלו על הדשא בטולוז. הנוהל טוען שיום לפני משחק על שתי הנבחרות לפתוח את האימון המסכם לרבע שעה. העיתונאים משקיפים מהיציע, הצלמים מקליקים מקרוב. המאמנים כבר התרגלו, ובדרך כלל ברבע השעה הזו אתה לא מקבל יותר מדי. שעתיים לפני כן, השבדים, למשל, עשו רונדו של חמישה על שניים - זלאטן, אגב, הצליח לרמות גם בתרגיל הזה; אבל שחקני איטליה אפילו לא נתנו לתקשורת 15 דקות של תהילה. הם היו חמושים בטרנינגים ובאוזניות, ועמדו בשלושה מעגלים בסמוך לקו מחצית המגרש - כן, אפילו טיול איטלקי על דשא נראה הכי טקטי שיש. ככה זה כשהמאמן זה אנטוניו קונטה, לא האדם הכי שלו בנמצא. זה העדיף לקיים את האימון המסכם כבר אתמול בבוקר, במדשאות שמול מלון המריוט שבמונפלייה, ואילו בטולוז לפרגן לתקשורת בהליכה מנהלית. העיתונאים שמלווים את האזורי הסבירו ששם, במחנה הנבחרת — 250 קילומטרים מכאן — הוא הכי בטוח שאף אחד לא מציץ.

ארבעים וחמש דקות לפני כן — כמו אייג'נט ג'יי ואייג'נט קיי — הוא וקפטנו ג'אנלואיג'י בופון נכנסו לחדר התקשורת, לבושים הכול שחור. קונטה, כהרגלו, היה כן עד כדי כאב. כשעיתונאי בריטי שאל אותו לגבי ציטוט שלו בראיון, לפיו "אין לאיטלקים כישרונות צעירים לבנות עליהם", הוא לא ברח לקלישאה של "דבריי הוצאו מהקשרם"; הוא גם לא ניסה לרדת מהעץ. "אני חייב להתוודות שזה לא ציטוט מקורי שלי", אמר. "זו פשוט עובדה. זה לא שקמתי בבוקר והחלטתי על כך. זה לא עידן שמח לכדורגל האיטלקי".

אז נשאל בופון לגבי הפיכת איטליה שלו ליובנטוס שלו. ג'יג'י החליט לפשט, והשיב: "קונטה פשוט הביא לנבחרת את המנטליות היחידה שהוא מכיר". כי העובדה שמדובר ביובנטוס היא שולית בסיפור של המאמן הכי מוכשר ביורו 2016. הרי הוא לא מאמן נבחרת. הוא לא סובל את הג'וב הזה. אז בין האקסית (יובה) לחדשה (צ'לסי), קונטה פשוט הפך את איטליה לקבוצה.

עוד בנושא:

16:00, ספורט 1: איטליה ואנטוניו קונטה מול שבדיה
ג'וקריני: סיפור חייו המדהים של עמנואלה ג'אקריני
ביזארי: קונטה נפצע במהלך החגיגות במשחק מול בלגיה

לאמן את יובה תמיד היה החלום. ב-13 שנים כשחקן זה נגמר שם עם חמש אליפויות, גביע וליגת האלופות. והוא תמיד ידע מה רצה — ב-2008, כשעוד קריירת האימון ג'עג'עה, הוא הכריז: "הספסל של יובה זו המטרה. אם לא אאמן ברמה הכי גבוהה בתוך ארבע שנים, אפרוש". ב-2011 הוא הגיע לצד הזברתי של טורינו, לקבוצה מוכת קאלצ'יופלי. שלוש עונות, שלוש אליפויות. יובה חזרה, ובגדול. בקיץ שלאחר העונה השלישית הוא שוב חשב פרקטי מדי. הוא נלחם עם הבוס על תקציב רכש - הוא טען שצריך להשקיע יותר כדי לזכות בליגת האלופות, מפעל בו לא השיג הצלחות כמאמן. "אנחנו כמו לקוחות שמגיעים למסעדה של 150 יורו לסועד, אבל יש לנו רק 10 יורו בכיס", אמר. הוא רצה לזכות בתואר הזה, וחשב שיובנטוס לא יכולה. הוא עזב, ובאופן מדהים, בעונה שלאחר מכן מסמיליאנו אלגרי כמעט נהג את האוטו של קונטה כל הדרך לגביע.

הנבחרת החליטה לעוט על הטרף. כל כך רצו אותו בהתאחדות האיטלקית, שהבכירים פנו לחברה המאמצת של הנבחרת, "פומה", וביקשו שתשתתף בשכר כדי "להביא את הטוב ביותר". התענוג עולה 4.7 מיליון יורו לעונה. למען המחשה, המחליף של קונטה, ג'אמפיירו ונטורה (68 שנים על 0 תארים), יכניס לכיס 1.3 מיליון יורו בעונה כדי לנסות לעלות למונדיאל מהבית של אלישע לוי. מבחינת ההתאחדות, אלו שנתיים שהן חלון של הכול או כלום. "הם החליטו להיות יובנטוס", סיפר לי העיתונאי פאביו ריבה, שמלווה את קונטה משנתו הראשונה ביובה, ומלווה את הנבחרת מקרוב גם בצרפת.

מאמן יובנטוס אנטוניו קונטה חוגג אליפות (רויטרס)
החלום התגשם. קונטה חוגג תואר עם יובנטוס (צילום: רויטרס)

אז קונטה לקח את המשרה, אבל כאמור, זה לא הג'וב בשבילו. בגלל שהוא כל כך מזוהה עם יובנטוס, באופן אוטומטי חצי מהעם האיטלקי לא היה איתו. כשהודיע באפריל האחרון על מעבר לצ'לסי בתום החוזה, הסביר שהוא מרגיש כמו מכונית בתוך מוסך - ואילו הוא רוצה לתת גז יום יום. ובגלל זה, ברגע שמונה, החליט שאם הוא מסוגל לאמן רק קבוצה, אז זה מה שהוא יעשה גם בזמן שהוא על ספסל הנבחרת. "זה הכוח של איטליה", אמר לי העיתונאי רוברטו קולומבו. "הנבחרת משחקת כמו קבוצה, עם טקטיקה של קבוצה וגישה של קבוצה".

הרבה מאמנים לאומיים חולמים לעשות מהנבחרת קבוצה. מהבחינה הזו, קונטה הוא כנראה היחיד שהצליח. בלי קשר לתוצאות שהיו ויהיו, הוא הקנה בנבחרת זהות חסרת תקדים. למען ההתחלה, הוא ניסה ככל האפשר לייבא את השלד של הביאנקונרי - לראייה שוערו ושלושת בלמיו. והוא ניסה לצבור כמה שיותר ימי אימון, כמה שיותר שליטה. לפעמים זה עבד, לפעמים פחות, אבל כתוצאה מכך הוא הסתכסך עם מועדוני סריה א'.

וכך נראו גם אימוניו, הכול חוץ מאימוני נבחרת שגרתיים. למרות שלא היה לו יותר מדי זמן עם השחקנים, הוא דרש הפנמה טקטית ברמה הגבוהה ביותר. הוא מנהיג סשנים של 11 נגד 0. מתרגל התקפה מול אין הגנה, והגנה בלי מתקיפים מולה. עוצר תרגילים באמצע כל כמה שניות, מזיז שחקנים 20 סנטימטר שמאלה או ימינה. כל שחקן בסגל משנן עשרות תרחישים אפשריים לכל רגע, וכל שחקן יודע מה צריך לעשות במקרה שהשחקן שלידו פועל בצורה מסוימת. תכנות מלא, הכרה מושלמת של שלושה מערכים פר משחק, לפחות.

המערכים של קונטה

המערכים של קונטה (צילום מסך , BBC)
(צילום מסך מתוך BBC)

גם יכולות הסקאוטינג שלו הן מהמשובחות בעולם. את בלגיה, למשל, שחקניו הכירו באופן מושלם. הוא דימה באימונים את כל כוכבי השדים - ככה דה בראונה זז, וזה מה שהזאר אוהב לעשות, וכן הלאה. הווידאו פעל שעות נוספות, ושחקנים באיטליה סיפרו לעיתונאים שהכנה כזו הם לא ספגו בעבר בנבחרות.

הוא איש של פסיכולוגיה - מוחות שחקניו מרתקים אותו. כשהגיע ליובנטוס אמר לכולם: "הנה, חזרתי. בשנתיים האחרונות סיימתם במקום השביעי. זה לא משעמם אתכם? לא נמאס לכם לשחק כמו חרא?". על אותו משקל, לפני היורו הנוכחי אמר לשחקניו: "כולם חושבים שאתם לא יודעים לשחק. הנה", הראה להם כותרות מהעיתונאים, "הם כתבו שזו איטליה הכי גרועה ב-50 השנים האחרונות. הם אומרים שאתם חרא. אתם חרא? אז תוכיחו אחרת". העיתונאים מדמים אותו לפטיש. דופק, דופק, דופק לך בתוך הראש, עד שתבין מה לעשות. הערה אחת לא מספיקה, גם לא שתיים - הוא יעיר עד שתלמד.

ביובנטוס, במיוחד בשנה השלישית, היו כאלה שכבר מאסו בו. הוא קונטרול פריק שלא נברא. הוא יודע מה כל אחד אוכל, וחי את החיים האישיים של שחקניו. הוא היה מתקשר אליהם בלילות כדי לוודא שהם בבית. וידאל סיפר שהיה חוטף טלפונים: "מה אתה עושה? איפה אתה? מה זו המוסיקה הזו?". כדי למנוע מהם לחגוג, היה לו נוהל: השחקנים לא היו מקבלים תוכניית אימונים מסודרת. לרוב, הם לא היו יודעים מתי יתקיימו האימונים למחרת. ואז, לעתים, ב-11 בלילה, היית הודעה מקואץ' קונטה או מגורם אחר בקבוצה: "האימון מחר ב-9". ולך תצא לבלות ככה.

בכלל, קונטה אוהב להשאיר במתח את שחקניו. בנבחרת זה בא לידי ביטוי בכך שאת הודעות הזימונים לשחקנים, כולל לוותיקים דוגמת דה רוסי, הוא שלח שנייה לפני הבאזר. הוא רצה אותם מפוחדים, רעבים. "כל יום אתם חייבים להבטיח את המקום שלכם מחדש", היה אומר להם באסיפות. מבחינתו, לא היו שמות ולא פרצופים. "הוא היה מסתכל עליהם מהצוואר ומטה", מספר העיתונאי ריבה. וגם בנבחרת יש לו את השגעונות שלו, גם אם במינון שונה. בהכנה ליורו, כולל השבוע, השחקנים לא באמת ידעו מה משך האימון. אם הם מרוכזים, זה יכול להסתיים בשעה. אם לא, זה גם יכול להגיע לשלוש שעות.

מאמן נבחרת איטליה אנטוניו קונטה מקבל טיפול (רויטרס)
כמו פטיש. קונטה מדמם מהאף (צילום: רויטרס)

על הדשא הוא מנסה לשלוט בהם כמו בפלייסטיישן. שטפן ליכטשטיינר סיפר לתקשורת שלהיות מגן בקבוצה של קונטה זה אסון - בגלל הקרבה לספסל. השחקנים טוענים שכל משחק הוא מסיים בלי קול. הוא חי את המשחק, כל מהלך ומהלך. במשחק מול בלגיה, ביתרון 0:1, הוא נראה צורח על ההגנה "אני אהרוג אתכם", אחרי טעות בה היה מעורב בונוצ'י. "הוא צעק שהוא יהרוג אותי?", הבלם לא התרגש. "זה קורה בכל משחק". פעם אחת, אגב, זה קרה בדקה ה-86, כשיובנטוס הובילה 0:3.

אחרי הגול של ג'אקריני, קונטה דימם מהאף בגלל חגיגה מוגזמת. טיפוסי. שחקני הספסל סיפרו לאחרונה שגם הם מסיימים משחקים בלי קול - מורשת קונטה. "אני פרפקטציוניסט", אמר בראיון ל-BBC. "אני רוצה שהשחקנים ירגישו אותי מקרוב. אני סובל איתם, ומנצח איתם". "השחקנים חושבים שהוא משוגע, 'מאניקאל'", אומר ריבה, "אבל הם שמים לב לכמה שהם משתפרים תחתיו, והם אוהבים אותו על כך".

הוא גדל על טרפטוני, על ליפי, על אנצ'לוטי, והאחרון החמיא לו השבוע בטור ב"טלגרף": "כשהייתי צריך מנהיג, קונטה היתה הבחירה הטבעית. הוא היה קשוח, תמיד שם את הקבוצה לפני הכול ודרש מכולם לעשות כך - וזה בדיוק מה שראיתי ב-0:2 על בלגיה".

רגע לפני שהוא נוטש את הספינה בשביל 21 מיליון יורו של אברמוביץ', חשוב לקונטה - במיוחד לו - לצאת מהטורניר הזה בצורה מכובדת. לנסות להוכיח שהוא מסוגל להצליח במסגרת אירופית, לפני התפקיד המאתגר בחייו. גם הוא יודע שכמו שהוא על הגל בזכות המשחק הראשון, הוא יכול להיזרק מתחת לגלגלים בגלל המשחק השני. העסק התחיל נהדר מול בלגיה, אבל באיטליה המומנטום תמיד היה מורכב ממשחק אחד. מבחינת קונטה, הגישה הזו יושבת בול. זה הרי המוטו של יובנטוס - תמיד חושבים על הניצחון הבא.

orenjos@walla.co.il