הקשר רוני: קפטן אנגליה שיחק לראשונה במרכז המגרש והצטיין

בווידאו: התפרעויות האוהדים לפני המשחק בין רוסיה לאנגליה

לפני שלוש שנים, בקיץ 2013, רצה ויין רוני לעזוב את מנצ'סטר יונייטד לחתום בצ'לסי. הוא סיפר לחבריו לקבוצה על החלטתו להצטרף לז'וזה מוריניו בסטמפורד ברידג', והכחולים הגישו לא פחות משלוש הצעות נדיבות תמורת הכוכב. כולן נדחו על ידי הנהלת השדים האדומים, ורוני נותר בסופו של דבר באולד טראפורד. בחלוף חודשיים, הוא הסביר את הסיבה לדרישתו – איבוד המקום בהרכב כחלוץ מרכזי לטובת רובין ואן פרסי והניסיון של אלכס פרגוסון לשלבו בקישור.

"כולם בקבוצה ידעו איפה אני רוצה לשחק ולמה אני מאוכזב. אמרו לי לשחק בקישור, ולא הייתי מעוניין בכך. אני חושב שהגעתי לנקודת הזמן בה אני צריך להיות קצת יותר אנוכי למען הקריירה שלי", הוא אמר וציין כי שובו למקום הטבעי במרכז הרחבה תחת שרביטו של דייויד מויס גרם לו אושר. רוני שוב היה מרוצה, ומאז לא שקל יותר לעזוב את הקבוצה בה הוא משחק מאז 2004.

עוד בנושא
יורו 2016: אנגליה ורוסיה נפרדו ב-1:1 דרמטי במארסיי
עימותים אלימים במארסיי, דיווח: שני אוהדים מאנגליה פצועים במצב קריטי
מהומות גם אחרי המשחק במארסיי: "אוהדים אנגלים נמלטו על חייהם"

במבט לאחור, הסאגה הזו נראית מוזרה בלשון המעטה, ולא רק בגלל ששביעות הרצון מהקדנציה של מויס היתה קצרה במיוחד. פרגוסון התכוון לעשות לרוני הסבה מקצועית ולהכשיר אותו לשחק בעמדת פול סקולס. קשה להתווכח עם כך שיש לו כישורים נדרשים למשימה – ראיית המשחק ויכולת המסירה. "אני יכול לשחק כקשר, ואולי אעשה זאת בעתיד כאשר אאבד את המהירות", אמר אז רוני בכבודו ובעצמו. וזה מה שהוא עשה לא פעם אצל לואי ואן חאל, גם בעונת 2013/14, אבל במיוחד בשלהי העונה החולפת, כאשר חזר מפציעה ומצא את מרכוס רשפורד הצעיר עושה חיים משוגעים בחוד.

למאמן ההולנדי לא הייתה שום כוונה להוציא את ילד הפלא מההרכב, והוא הסיט את קפטן למרכז המגרש באופן קבוע. "אני לא רוצה לזיז את מרכוס, ולכן אנחנו צריכים לחפש תפקיד אחר עבור ויין. הוא סיפק את הסחורה, ואני מרוצה מכך מאוד", הסביר ואן חאל באפריל. הפעם לא נשמעו טענות כלל מצדו של החלוץ. בגיל 30, הוא החל להפנים את המגבלות החדשות, ויודע שזו הדרך להאריך את הקריירה בכמה שנים טובות. עם זאת, בנבחרת האופציה הזו לא נשקלה על ידי רוי הודג'סון – עד אתמול.

במשחקי הידידות האחרונים עוד עסק מאמן אנגליה בניסיון לשלב את רוני בהתקפה לצד הארי קיין וג'יימי ורדי. כך היה נגד פורטוגל בוומבלי לפני שבוע, כאשר חלוץ טוטנהאם הוסט לאגף הימני בעוד הסקורר של לסטר תופקד משמאל. זה לא עבד כלל מול יריבה בנחיתות מספרית, ולפתע – ממש לפני תחילת אליפות אירופה – בחר הודג'סון להמר על שינוי מהפכני. נגד רוסיה הוא סיפסל את ורדי, מירכז את קיין, החזיר את ראחים סטרלינג, שילב את אדם ללאנה כשחקן אגף, והעניק לרוני את המפתחות בקישור המרכזי, בעמדה נסוגה מאחורי דלה עלי. האחריות על כתפיו של הקפטן הייתה גדולה, כאשר אריק דייר נותר הקשר האחורי היחיד במערך.

וכך, אחרי 111 משחקי נבחרת כחלוץ, הפך רוני לקשר בהופעתו ה-112. לא לגמרי ברור מדוע לא בחר הודג'סון לנסות זאת במשחקי ידידות, על מנת לתרגל את המערך החדש, אבל לזכותו יש לומר כי היריבה במשחק הראשון ביורו בהחלט התאימה על מנת להעז. רוסיה הגיעה לצרפת ללא שני הקשרים המרכזיים הדומיננטיים ביותר, אלן דזאגוייב ואיגור דניסוב, שנפצעו ברגע האחרון. המאמן לאוניד סלוצקי נאלץ לאלתר, והקישור האחורי הורכב אתמול מצמד שחקנים עם שש הופעות בינלאומיות במצטבר – רומן נוישטטר הגרמני שאוזרח רק לפני שבועיים, והנער בן ה-20 אלכסנדר גולובין שאפילו לא היה בהרכב צסק"א עד לתחילת 2016, ובכל מקרה רגיל לשחק בעמדה קדמית הרבה יותר.

בתנאים אלה היה טבעי שאנגליה תשלוט ללא עוררין במרכז המגרש, וכך בדיוק קרה, אבל רוני בכל זאת הותיר רושם טוב מהצפוי. הוא ניווט את המשחק מאחור, הספיק לעשות לא מעט עבודה שחורה, וגם הצטרף נפלא מאחור כדי לאתר את השטחים המתים להגיע למצבי הבקעה. כך עשה בדקה ה-35 כאשר בעט מתוך הרחבה, והזדמנות טובה עוד יותר נפלה לרגליו בדקה ה-70. רק הצלה מטורפת של איגור אקינפייב מנעה שער ודאי, וחבל מבחינת רוני, כי הוא היה ראוי לו. הוא שם את שיקולי האגו בצד מזמן, וכאשר נשאל לגבי התפקיד המועדף לקראת ההתמודדות, השיב בפשטות: "על המגרש".

מעניין לציין גם כי החילוף של רוני בדקה ה-78 גרם בעקיפין לפספוס הניצחון. ג'ק ווילשר לא הצליח להיכנס לנעליו, אנגליה נסוגה ואפשרה ליריבה לפתח לחץ לקראת הסיום. הרוסים בקושי הצליחו לסכן את השער במשך כל המשחק, ואין להם מספיק יצירתיות, ובכל זאת אנגליה ספגה בזמן פציעות – יש שיגידו כמיטב המסורת של טוטנהאם שמהווה את השלד של אנגליה בטורניר עם חמישה שחקני הרכב. השער הזה חשוב הרבה יותר עבור הרוסים מאשר מבחינת האנגלים. התיקו לא מסכן את העפלתם לשמינית הגמר, והם צריכים לשאוב עידוד ממשחק שוטף ונאה, ומהצטיינותו של רוני בתפקיד החדש.

זה הלקח החשוב ביותר לקראת ההמשך מבחינת הודג'סון – הוא סוף סוף מצא את הדרך לשלב את קיין ורוני ביחד, והיא נראית נכון לעכשיו אופטימלית. המבחן הבא יהיה נגד ויילס, שלא הרשימה במיוחד על אף הניצחון על סלובקיה. האתגר הקשה והאמיתי יהיה בשלבי הנוקאאוט. רק אז נוכל לדעת עם הפרשנים הרבים שדרשו לנפות את רוני מההרכב צדקו. פול פארקר, מגן מנצ'סטר יונייטד לשעבר, כתב לאחרונה: "רוני לא מהיר מספיק כדי לשחק בקישור". הקביעה הזו תעמוד למבחן בשבועות הקרובים, והמשחקים האלה יקבעו גם את עתידו של רוני במדים הלאומיים.

צופה אחד עוקב בעניין רב במיוחד אחרי ההתפתחויות. מוריניו, שרצה להביא את רוני כחלוץ לצ'לסי לפני שלוש שנים, ואף הצהיר לא פעם על רצונו להחתים את האנגלי בימיו בריאל מדריד, יזכה בעונה הבאה לאמן את השחקן אותו הגדיר כ"אחד הטובים בעולם". אבל איזה תפקיד שמור לרוני במערך החדש של הפורטוגלי באולד טראפורד? האם רשפורד עלול להיפגע, או אולי החל מאתמול רוני הוא קשר בלבד בכל הזירות האפשריות? סביר להניח שמוריניו יקבל את ההחלטה הראשונית על סמך יורו 2016.

ובינתיים, ביסס גם דייר את מקומו כיקיר הממלכה, בזכות הופעת בכורה מצוינת במשחק רשמי ושער אדיר סטייל דייויד בקהאם, אליל ילדותו. באופן מדהים למדי, דייר הוא השחקן האנגלי השני אחרי בקהאם שהבקיע בבעיטה חופשית ישירה בטורניר גדול – ספייס בוי עשה זאת מול קולומביה במונדיאל 1998 ונגד אקוודור במונדיאל 2006. עם זאת, הוא לא היה השחקן הבריטי הראשון שעשה זאת באליפות אירופה – גארת' בייל הקדים אותו במספר שעות.

והנה לכם סטטיסטיקה מוזרה באמת. ביורו 2008 לא נכבש אף שער בבעיטה חופשית ישירה. קשה להאמין, אבל זו עובדה. ביורו 2012 היה רק שער אחד כזה, של אנדראה פירלו לרשת קרואטיה. כעת, יומיים בלבד בתוך יורו 2016, כבר חזינו בשני שערים בבעיטות חופשיות. האם מיצינו את המכסה, או אולי יהיה כאן שינוי מגמה קיצוני?