סרט על קפטן בלי סרט: פטריס אברה חזר לקונצנזוס וסוחף את צרפת

הקריירה הבינלאומית של פטריס אברה נראתה גמורה אחרי שהנהיג את השביתה במונדיאל 2010, אבל הוא מגיע ליורו הביתי כמנהיג האולטימטיבי, איש סודו של המאמן, ובכושר נהדר בגיל 35. מיכאל יוכין על המהפך התדמיתי של המגן ועל חלום הזכייה בגביע

בווידאו: אברה חוגג אליפות ביחד עם פוגבה ולמינה

למגנים צרפתים שמור תפקיד מיוחד בטורנירים הביתיים. ביורו 84' היה זה המגן השמאלי ז'אן פרנסואה דומרג שהציל את הנבחרת בחצי הגמר המיתולוגי מול פורטוגל והבקיע צמד. היו אלה שני השערים הבודדים בקריירה הבינלאומית שלו, והוא הניף את הגביע הנכסף. במונדיאל 98' היה זה ליליאן תוראם, אז עדיין בתפקיד המגן הימני, שגרף את הכותרות בחצי הגמר מול קרואטיה וחולל מהפך עם צמד שערים בדרך לניצחון 1:2. גם הוא הניף את הגביע, וגם עבורו היו אלה שני השערים הבודדים בחולצה הכחולה, על אף שייצג את צרפת 142 פעמים.

האם זה יכול לקרות בפעם השלישית? מבט על הסטטיסטיקה לקראת אליפות אירופה הביתית מגלה כי שני המגנים הפותחים – בקארי סאניה ופטריס אברה – טרם כבשו עבור צרפת. האם אחד מהם יכבוש צמד בחצי הגמר? זה יכול להיות אירוע מכונן במיוחד אם יהיה זה אברה, כי הרי לפני שש שנים נדמה היה כי דרכו בנבחרת עלולה להסתיים.

אין טעם להרחיב שוב על השערורייה הגדולה שהתחרשה במחנה האימונים של צרפת במהלך המונדיאל בדרום אפריקה ב-2010. אברה היה אז הקפטן, והיה לו תפקיד מרכזי ביותר במרד של השחקנים נגד המאמן ריימון דומנק, שכלל שביתה וסירוב להתאמן. הנבחרת חזרה הביתה בבושת פנים אחרי הדחה בשלב הבתים, ורבים מאוד קראו להשעות את אברה לצמיתות. אחד מהם היה תוראם, שלא היסס להצהיר: "אסור לו לחזור לסגל לעולם. לקפטן יש אחריות כלפי אומה שלמה, והוא בגד באמון האנשים".

מאמן נבחרת צרפת ריימונד דומנק עם שחקן הנבחרת פטריס אברה (רויטרס)
שביתה וסירוב להתאמן. אברה עם דומנק ב-2010 (צילום: רויטרס)

פרננדז וליזראזו סופגים אש

ההתאחדות השעתה לבסוף את "העבריין" מחמישה משחקים בלבד, והוא חזר במטרה להוכיח את עצמו מחדש, אך שיקום התדמית היה קשה עד בלתי אפשרי. הביקורת לא פסקה, אברה הוגדר ככבשה השחורה בסגל על ידי פרשנים לא מעטים, והתסכול שלו התפרץ בראיון חריג במיוחד באוקטובר 2013, במסגרתו תקף חזיתית את מלעיזיו, ביניהם שני כוכבי צרפת לשעבר. לואיס פרננדז, מגיבורי הזכייה ב-1984, וביצ'נטה ליזראזו, המגן השמאלי הנפלא ב-1998 וביורו 2000, נהגו לשלוח חיצי רעל לעברו של אברה, וקיבלו ממנו תשובה מדהימה.

"פרננדז מבקר אותי, אבל מה הוא כבר השיג בחייו? כאשר אימן את פריז סן ז'רמן, הוא רק מצץ סוכריות על מקל. ערכתי לו פעם סיור באולד טראפורד, והוא הרגיש כאילו הגיע ליורודיסני", אמר אברה על כוכב העבר, ועבר ליעד הבא: "אני לא יודע מה יש לליזראזו נגדי. נבחרתי פעמיים למגן השמאלי הטוב בעולם וארבע פעמים למגן השמאלי הטוב בפרמיירליג. האם הוא נבחר פעם למגן הטוב בעולם?".

כדורגלן העבר ביצ'נטה ליזראזו (GettyImages)
ביקר את אברה וספג אש בחזרה. ליזראזו (צילום: GettyImages)

דשאן גידל אותו במונאקו

להתאחדות לא נותרה ברירה אלא לזמן את המגן לבירור, אך לא ננקטו נגדו צעדים כלשהם, ויש לכך שלוש סיבות טובות. ראשית, האירוע התרחש לפני פלייאוף ההעפלה למונדיאל נגד אוקראינה, ואף אחד לא רצה לזעזע את המערכת. שנית, חודש בלבד קודם לכן הוכיח אברה את חשיבותו העצומה בחדר ההלבשה. במשחק הגורלי בבלארוס, כאשר הנבחרת פיגרה בהפסקה, הוא נשא נאום מרגש מאוד ועודד את חבריו להיאבק למען כבודם, על אף שלא היה בהרכב. צרפת ניצחה 2:4, ונשיא ההתאחדות נואל לה גרט, שהתרגש כמעט עד דמעות, הגדיר את אברה "אישיות דגולה". שלישית – וזו הסיבה החשובה מכולן – למאמן הנבחרת קוראים דידייה דשאן.

הקשר ההדוק בין השניים החל כבר בקיץ 2002, כאשר מאמן מונאקו החתים את השחקן הצעיר בן ה-21 מהשכנה ניס ששיחקה אז בליגה השנייה. אברה שיחק עד אז בעיקר כקיצוני שמאלי, ורצה להמשיך לככב בהתקפה, אך דשאן ראה בו בעיקר מגן, לאחר שצפה במספר ביצועיו בניס בתפקיד זה. דשאן היה האיש שהניח את היסודות לקריירה המפוארת של אברה, והעיתונאים שליוו את הקבוצה מספרים על יחס אבהי ותומך שגילה כלפי חניכו. ביחד, הם חוללו סנסציה בקנה מידה אירופי והעפילו עם מונאקו לגמר ליגת האלופות ב-2004. דשאן התפטר בספטמבר 2005, וחודשים ספורים מאוחר יותר נמכר אברה למנצ'סטר יונייטד. הוא ידע למי להודות על הנסיקה המטאורית שלו.

שחקן נבחרת צרפת, פטריס אברה עם המאמן דידייה דשאן בשנת 2013 (AP)
סיפור אהבה ארוך שנים. אברה עם דשאן (צילום: AP)

"לא צריך להיות קפטן כדי להשפיע"

טבעי, אם כך, שאברה שב למרכז הבמה מבחינת הנבחרת כאשר דשאן ירש את לורן בלאן בתום יורו 2012. בלאן אמנם החזיר את המגן לסגל, אך לא סמך עליו יתר על המידה, ובאליפות אירופה הקודמת הועדף גאל קלישי בהרכב על פניו. אצל הבוס החדש, המצב היה שונה, וקלישי כלל לא נסע למונדיאל. אברה לא רק ביסס את מעמדו מחדש כאחד הבאנקרים, אלא גם הפך לדמות מרכזית ביותר בסגל. סרט הקפטן, כמובן, לא יחזור אליו לעולם, והוגו לוריס ממלא כיום את התפקיד, אבל זה לא מפריע לו להיות המנהיג. אחרי הכל, הוא השחקן הוותיק ביותר, והוא גם למד לקחת אחריות.

הנאום בבלארוס הוא לא הדוגמא היחידה. את המשחק הראשון בפלייאוף העלייה למונדיאל הפסידה צרפת 2:0 בקייב, ולקראת הגומלין כבר נשלפו הפרשנים את הסכינים. אברה החדיר בחבריו אמונה שאפשר לבצע את הקאמבק, והיה מצוין בניצחון 0:3. "אני לא צריך להיות קפטן כדי להשפיע. זה לא הדבר החשוב ביותר", הוא סיפר במהלך גביע העולם עצמו בברזיל.

לואי ואן חאל העריך מאוד את אברה, הן כשחקן והן כאדם. לא לחינם הציע ההולנדי לצרפתי להיות קפטן השדים האדומים, אבל המגן כבר החליט שהגיע הזמן לשנות את האווירה וחתם ביובנטוס. עצתו של דשאן, שכיכב במדי הגברת הזקנה ואף אימן אותה, ומכיר את המועדון לעומק, הייתה חשובה מאוד גם במקרה זה. "יונייטד רצתה להשאיר אותי, והיה לי קשה לעזוב, אבל זו הייתה בחירתי, ואני שלם מאוד איתה", אמר אברה עם הגעתו לאיטליה.

שחקן נבחרת צרפת, פטריס אברה (GettyImages)
מנהיג גם בלי הסרט על הזרוע. אברה (צילום: GettyImages)

"אלגרי שיפר את אברה"

לא הכול הלך לפי הציפיות, והצרפתי נדהם לראות את אנטוניו קונטה מתפטר ללא התרעה מוקדמת עוד לפני תחילת העונה, אך בדיעבד זה רק פעל לטובתו. שיתוף הפעולה עם מסימיליאנו אלגרי היה מושלם מהרגע הראשון, והכוכב אף ציין לא פעם שהבוס החדש שלו מיוחד יותר מאלכס פרגוסון. גם דשאן היה מרוצה עד הגג וטען כבר לפני שנה וחצי: "אברה השתפר בזכות אלגרי". בעונתו הראשונה ביובנטוס הוא הגיע לגמר ליגת האלופות בפעם החמישית בקריירה, וגילו כלל לא משפיע עליו.

גם כיום אברה, שחגג בחודש שעבר את יום הולדתו ה-35, נמרץ ורענן. האליפות השנייה באיטליה הייתה השביעית בקריירה שלו, אחרי חמש זכיות באולד טראפורד. הופעותיו בליגת האלופות היו נהדרות גם העונה, אם כי הוא לא יוכל לשכוח את איבוד הכדור בזמן פציעות במשחק הגומלין בשמינית הגמר באליאנץ ארנה, שהוביל לשער השוויון של תומאס מולר ומנע ניצחון מפואר. אברה האריך את חוזהו ביובה עד 2018, והצהיר שימשיך כל עוד ירגיש שכוחו במותניו.

שחקן יובנטוס, פטריס אברה ושחקן רומא, מיראלם פיאניץ' (רויטרס)
נמרץ ורענן גם בגיל 35. אברה במדי יובנטוס (צילום: רויטרס)

צמד בחצי הגמר בדרך?

באותה נשימה גילה אברה שהוא חולם על תואר גם בנבחרת. "אני לא רוצה לפרוש בלי לזכות בכלום עבור צרפת", הוא אמר, וברור לחלוטין שהזדמנות טובה יותר מאשר אליפות אירופה הביתית לא תהיה לו. מי יודע, אולי זה בכלל הטורניר האחרון שלו, והוא בכלל לא בורח מהמחשבה. "אני רוצה לתרום מניסיוני לדור הצעיר, גם לשחקנים שעשויים להחליף אותי", הוא אמר.

הגישה הזו הופכת את אברה לדמות נערצת בסגל. חבריו מכנים אותו בצחוק "הדוד פט", ומקבלים את סמכותו. המאמן סומך עליו בעיניים עצומות. אפילו העיתונאים שמסקרים את הנבחרת מציגים אותו כעת באור חיובי. הכתם מדרום אפריקה כמעט נמחק. אברה חזר לקונצנזוס, והמהפך הזה הוא אחד הסיפורים היפים ביותר מבחינת המארחת. אחרי הפציעות הרבות בעורף, האחריות על כתפיו של אברה גדולה אפילו יותר, והוא מוכן לאתגר. הוא רוצה להניף את הגביע בטורניר הביתי, כמו פרננדז וליזראזו, שכבר לא משמיעים דבר נגדו מזמן.

גם תוראם הבין שטעה כאשר רצה לזרוק אותו לכל הרוחות. כעת רק נותר לאברה להבקיע כמוהו צמד בחצי הגמר כדי שהאגדה הזו תהיה מושלמת.

האזינו לפודקאסט "הפודיום" – עם טל בן יהודה על פתיחת סדרת גמר ה-NBA