צרפת החופשית, והכובשת: בחזרה למסע קסם של הטריקולור ביורו 84

מארחת היורו הקרוב חולמת על שחזור הקסם של פלאטיני וחבריו? מיכאל יוכין מחזיר אותנו לטורניר שהיה הרבה יותר מהצגה של איש אחד, ולמאמן שהציב סטנדרטים שדשאן מתקשה לעמוד בהם

יורו 2016 לא יהיה דומה ליורו 84. המתכונת שונה בתכלית, ומפעל ענק בהשתתפות 24 נבחרות לא יתקרב לעולם למאבק קומפקטי של שמונה נבחרות. 15 משחקים בלבד היו בטורניר שנערך לפני 32 שנה, לעומת 51 שממתינים לנו הקיץ. ואולם, יהיה זה נפלא אם האליפות הנוכחית תזכיר קצת את הקודמת על אדמת צרפת. אפילו רק טיפה. כי יורו 84 היה אחד הטורנירים הטובים והאיכותיים בהיסטוריה. היה שם הכל – דרמות גדולות, נבחרת מפתיעה ומרעננת, אחד המשחקים הטובים ביותר שידע המשחק מימיו, אלופה ראויה ונהדרת, קהל חם ומעורב, ומעל כולם כוכב אחד שהתעלה לרמה עילאית ופנומנלית.

תחשבו על זה לרגע – מישל פלאטיני הוא מלך השערים באליפויות אירופה בכל הזמנים. הוא הבקיע את כל תשעת השערים שלו בחמישה משחקים בטורניר אחד. 1.8 שערים למשחק, כלומר כמעט צמד בממוצע. והוא היה קשר. אמנם קשר התקפי מאוד, אבל פליימייקר. אחד מתוך שלושה, במערך ההרפתקני של המאמן מישל הידאלגו, וגם זה משהו שרואים לעתים נדירות מאוד. לא לחינם אמר עמנואל פטי, שותף לזכיה במונדיאל 98' ויורו 2000: "ב-1984 ראינו את נבחרת צרפת היפה ביותר בהיסטוריה, יותר טובה מהנבחרת שלנו. הם הציגו כדורגל איכותי יותר, והיו חזקים יותר פיזית ומנטלית".

מישל הידאלגו מאמן נבחרת צרפת ביורו 1984 (AP)
לא התפשר על אטרקטיביות. הידאלגו (צילום: AP)

שלושה עושי משחק

הידאלגו, כמעט כמו טלה סנטנה, האמין שאסור לקדש את הניצחון ולהזניח את ההנאה של הקהל. הוא רצה להשיג תארים לשחק יפה בו זמנית, וספג על כך לא מעט ביקורות. הרי צרפת פיספסה איכשהו עליה כמעט ודאית לגמר במונדיאל בספרד שנתיים קודם לכן, כאשר עלתה ליתרון 1:3 מול גרמניה בהארכה, אבל איבדה אותו והפסידה בפנדלים. כמו ברזיל של שנות ה-80', היא סירבה להיכנס לבונקר. אליפות אירופה הביתית היתה אמורה להוות פיצוי, אבל פרשנים רבים סברו שצריך להוסיף יותר קשיחות למרכז המגרש. הידאלגו לא שמע להם. "אנשים אמרו שאני משוגע, ואי אפשר לנצח עם שלושה עושי משחק, אבל הלכתי על זה", הוא אמר.

רביעיית הקישור הזו היתה אחת הטובות אי פעם, ואולי אפילו הטובה ביותר. לואיס פרננדז היה הקשר האחורי היחיד, שהצטרף באופן תדיר להתקפות. פלאטיני ניווט את המהלכים, לצד אלן ז'ירס וז'אן טיגאנה. ז'ירס הקטנטן היה גאון עם ראיית משחק פנומנלית. טיגאנה הצטיין פחות בכדורים ארוכים, אך הבין את המהלכים לא פחות טוב, ניחן בסיבולת יוצאת דופן ועשה המון עבודה שחורה לצד פעולות יצירתיות. גם הוא היה פליימייקר. במשחק מול בלגיה בשלב הבתים הידאלגו אפילו ויתר על פרננדז ועלה עם פליימייקר רביעי בהרכב – ברנאר ז'נגיני.

וכך זה התנהל. פעם ז'ירס שלח את פלאטיני בכדור עומק גאוני לשטח מת, ופעם הפוך – פלאטיני איתר את ז'ירס. לא נשכם שהיו גם שני חלוצים שנעו ללא הפסקה לאגפים, משכו את הבלמים ופינו את השטחים לאמנים הגדולים. הם התחלפו לאורך הטורניר – ברנאר לאקמוב היה הבאנקר בהרכב, ולצידו התחלפו דידיה סיקס וברונו בלון. גם המגנים דהרו באופן קבוע קדימה, וספק אם היתה אי פעם אלופה התקפית ותוססת יותר.

לטיגאנה וז'ירס היה מזל לשחק עם פלאטיני, אך זו היתה גם הבעיה הגדולה שלהם. הקפטן היה כה טוב ודומיננטי, שהאחרים – גאונים בפני עצמם – נראו כמו נושאי כלים. היתה סיבה לפריחתו של כוכב יובנטוס שחגג במהלך הטורניר את יום הולדתו ה-29. כפי שסיפר בדיעבד, שנים ארוכות מאוחר יותר, הוא לא היה כשיר לחלוטין במונדיאלים. "ב-1982 היו לי בעיות במפשעה, וגם ב-1986 לא הייתי בקו הבריאות. ב-1984 לא הייתי פצוע, ולכן התאפשר לי להפגין את כל הפוטנציאל". ואיזה פוטנציאל זה היה!

אלן ז'ירס שחקן נבחרת צרפת ביורו 1984 (GettyImages)
גאון עם ראיית משחק פנומנלית. אלן ז'ירס (צילום: Gettyimages)

שלושער – פעמיים ברציפות

המשחק הקשה ביותר בשלב הבתים היה הראשון – מול דנמרק שערכה הופעת בכורה בטורניר גדול. זו היתה הפעם הראשונה בה נחשף העולם לדינאמיט הדני ונשבה בקסמו. הנבחרת של המאמן הגרמני ספ פיונטק הציגה סגנון התקפי סוחף, וגם למפגש עם צרפת הגיעה במטרה לנצח את המארחת. הקרב היה המרתק, ואף אלים לפרקים. אלן סימונסן, אחד הכוכבים הדנים החשובים ביותר, כוכב מנשנגלדבאך בשנות ה-70', שבר את רגלו בתיקול עם איבון לה רו. המגן הצרפתי מנואל אמורוס הורחק אחרי ששבר את אפו של יספר אולסן. ההחמצות ליד שני השערים היו רבות, ובסופו של דבר הכריע פלאטיני את ההתמודדות, בתום מבצע קבוצתי עוצר נשימה בדקה ה-78.

שני המשחקים הבאים היו קלים הרבה יותר. לבלגיה, הפינאליסטית ב-1980, היו תקוות גדולות אחרי ניצחון על יוגוסלביה במחזור הראשון, אך השכנה הצפונית הובסה ללא רחמים 0:5. פלאטיני הבקיע שלישיה, גם ז'ירס ופרננדז השתתפו בחגיגה. ארבע הנקודות הבטיחו עליה לחצי הגמר, אבל הידאלגו רצה מאזן מושלם, והשיג אותו ב-2:3 על היוגוסלבים עם שלושער נוסף של פלאטיני, תוך 18 דקות במחצית השניה.

מישל פלאטיני שחקן נבחרת צרפת ביורו 1984 (AP)
הכריע את דנמרק בתום מבצע קבוצתי עוצר נשימה. מישל פלאטיני (צילום: AP)

המשחק הגדול בתולדות המפעל?

ואז הגיע המשחק העצום מול פורטוגל בחצי הגמר, באיצטדיון ולודרום במארסיי, שהיה מפוצץ מעבר לתכולתו הרשמית. כל מי שחזה בדרמה המופלאה הזו לא ישכח אותה לעולם. היה זה באמת ובתמים אחד המשחקים הכבירים בכל הזמנים, עם תסריט חלומי ומהפנט.

זה התחיל עם כדור חופשי של המגן השמאלי ז'אן פרנסואה דומרג, ששולב בהרכב בתחילת הטורניר בגלל ההרחקה של אמורוס והוכיח את עצמו מעבר לציפיות. "היינו צריכים להבקיע הרבה שערים ולהכריע את המשחק הרבה לפני שריקת הסיום", קבע פלאטיני, וצדק. צרפת שטפה את המגרש, אך לא הצליחה למצוא את הרשת. פרננדז רשם החמצה כפולה מזעזעת אחרי מסירה של הקפטן. שוער בנפיקה מנואל בנטו, באחד המשחקים הטובים בחייו, הציל מרגליו של ז'ירס. בסופו של דבר, צרפת הצטערה על הבזבזנות. בדקה ה-74 נגח רוי ז'ורדאו, הסקורר של ספורטינג ליסבון, את שער השיוויון.

לפני שריקת הסיום הספיק בנטו לרשום הצלה כפולה אדירה מול פלאטיני וסיקס, והמשחק הלך להארכה, בה עלו הפורטוגלים ליתרון סנסציוני מנגיחה נוספת של ז'ורדאו. 1:2 – וההלם ביציעים היה גדול. האם קללת חצי הגמר חוזרת לרדוף אחרי הצרפתים? האם הם לא פשוט לא מסוגלים? אלא שחברי רביעיית הקישור המופלאה סירבו להיכנע. על סף אפיסת כוחות, הם פיתחו התקפה אחרי התקפה, ובדקה ה-114 הישווה דומרג, ביום הולדתו ה-27. צמד בחצי הגמר – שעריו הבודדים בקריירה הבינלאומית – היוו מתנה אדירה.

אלא שזה לא היה מספיק. "מעולם לא ניצחתי בדו קרב פנדלים", אמר טיגאנה לפלאטיני, והם ידעו שדרוש שער ניצחון. הם גם הינדסו אותו. בדקה ה-119, כאשר הכל היה כמעט אבוד, פרץ טיגאנה עד לקו הרוחב, העביר כדור מדוד לפלאטיני, והקפטן שלח אותו פנימה. "כבר לא הרגשתי את הרגליים", הוא כתב באוטוביוגרפיה שלו. זה היה השיא האולטימטיבי, ואחריו היה ברור שהגמר חייב ללכת לכיוון הנכון. איכשהו, היתה תחושה פנימית חזקה שאחרי קאמבק נדיר שכזה, שום דבר לא יכול להתקלקל.

צפו בתקציר המשחק האגדי

השער המכוער ביותר הביא את הגביע

ואכן, ספרד נכנעה בקלות רבה הרבה יותר ב-27 ביוני בפארק דה פרנס. לנבחרת של מיגל מוניוס היה יום מנוחה אחד פחות, אחרי שגם היא שיחקה 120 דקות מול דנמרק הנהדרת וניצחה אותה רק בפנדלים, לא ממש בזכות. אולי העייפות הזו גרמה ללואיס ארקונדה, השוער הבאסקי האגדי, לשמוט כדור חופשי פשוט של פלאטיני בדקה ה-57. היה זה השער המכוער ביותר בקריירה של הכוכב, אבל הוא גם היה שער שהביא את הגביע. בלון הבטיח אותו סופית בדקה ה-90, והתואר הראשון בתולדות צרפת הונף אל על.

15 ימים בלבד חלפו בין השער הראשון של פלאטיני לאחרון. היה זה טורניר קצר, אך משכר ומהנה במיוחד. צרפת לא התקרבה אז לשלמות כזו, אבל היא הניפה את גביע העולם על אדמתה בחלוף 14 שנה. לפיכך, היא זכתה בשני הטורנירים הביתיים האחרונים, וזו המטרה המוצהרת גם הפעם. אין לצרפתים שחקנים שיתקרבו לנשיא אופ"א המודח, וגם ז'ירס וטיגאנה אינם ניתנים לחיקוי, אבל לדידייה דשאן יש חבורה מוכשרת במיוחד שמסוגלת להשיג את התואר. חבל רק שדשאן עצמו לא בדיוק דוגל בגישה האידיאליסטית של הידאלגו.

מישל פלאטיני שחקן נבחרת צרפת אחרי שזכתה ביורו 1984 (AP)
9 שערים ב-15 ימים של שכרון חושים. פלאטיני והגביע (צילום: AP)