אלבנים גידלתי ורוממתי: על המאמן שלקח את נבחרת אלבניה ליורו

כאשר ג'ובאני דה ביאזי האיטלקי מונה למאמן אלבניה, הוא החל במבצע גיוס שחקנים חדשים – בעיקר משווייץ, אך גם מגרמניה ואפילו שבדיה ונורבגיה. השינוי המנטלי האדיר הביא להישג שאיש לא חזה – העפלה ליורו 2016 מבית קשה במיוחד. תכירו את יריבת ישראל במוקדמות המונדיאל

בווידאו: גם בקוסובו חוגגים את ההעפלה של נבחרת אלבניה

עם פרסום תוצאות הגרלת מוקדמות יורו 2016, בעוד בישראל מחככים ידיים בהנאה, נכנסה אלבניה להלם. המזל ממש לא האיר פנים למדינה הקטנה וסידר לה שיבוץ כמעט בלתי אפשרי מול פורטוגל, דנמק, סרביה וארמניה. נשיא ההתאחדות ארמנד דוקה היה קרוב לדמעות, ואיש לא האמין שאפשר לעשות היסטוריה. והנה לכם האירוניה – אתמול סיימו האלבנים במקום השני והעפילו לטורניר הבינלאומי הראשון בתולדותיהם. איך לעזאזל הם עשו את זה?

ראשית, חשוב מאוד לציין כי ההישג נעוץ בחלקו בהחלטות שלא קשורות כלל לכדורגל. לפני שנה, ב-14 באוקטובר 2014, פוצץ המשחק בין סרביה לאלבניה אחרי שטיסן עם דגל אלבניה העתיקה הופיע מעל המגרש, וגרם למהומה רבתי ולפיצוץ ההתמודדות כשהתוצאה היתה מאופסת. ועדת המשמעת של אופ"א קבעה כי שני הצדדים אשמים בתקרית החמורה, העניקה לסרביה ניצחון טכני 0:3 בגלל שהאלבנים סירבו להמשיך לשחק ללא אישור לכאורה, ובמקביל הפחיתה את שלוש הנקודות המדוברות ממאזנם של הסרבים. בפועל, אפשר לומר כי שתי הנבחרות גם יחד קיבלו הפסד טכני.

ואולם, האלבנים ערערו לבית הדין לבוררות בלוזאן, וטענותיהם התקבלו. כתוצאה מכך, חלק מההחלטה המקורית שונה, ואלבניה זכתה בניצחון טכני. מנגד, עונש הפחתת הנקודות מסרביה נותר בעינו. המשמעות – אלבניה קיבלה שלוש נקודות במתנה, ואלה בדיוק הנקודות שאיפשרו לה להקדים את דנמרק במקום השני בטבלה הסופית. אלמלא המהומה, הדנים היו מבטיחים את הכרטיס לצרפת, והאלבנים היו הולכים לפלייאוף. זה היה הגיוני יותר, אבל גם המקום השלישי היה מהווה סנסציה אדירה, ומסקרן לעמוד על מקור ההצלחה הספורטיבית נטו של האלבנים, שהוגרלו מול ישראל במוקדמות המונדיאל הקרוב.

אוהדי נבחרת אלבניה (רויטרס)
סיפור הצלחה ייחודי. אוהדי אלבניה חוגגים (צילום: AP)

המטרה – לא לפספס את שאקירי הבא

השינוי הגדול החל באחד הרגעים השחורים ביותר של אלבניה במילניום הנוכחי. בשלהי מוקדמות יורו 2012, הפסידו הנשרים בלוקסמבורג, והקמפיין הוגדר לפיאסקו קולוסאלי. המאמן הקרואטי יוסיפ קוז'ה פוטר, ובמקומו הגיע בסוף 2011 ג'ובאני דה ביאזי האיטלקי. במולדתו לא זכה המאמן הוותיק להערכה, עם שלוש קדנציות קצרות בטורינו, וגם הרפתקה משונה בלבאנטה שירדה איתו ליגה ב-2008. רובם המוחלט של האוהדים באירופה לא מכירים את שמו, אבל עבור אלבניה הוא התברר כמשיח לכל דבר. דה ביאזי לא רק שינה את המנטליות האלבנית, אלא גם היה הכוח המניע מאחורי הפרויקט הגדול בתולדות ההתאחדות – איתור שחקני החיזוק בעלי השורשים הנכונים ברחבי היבשת.

באותה תקופה עשו שני אלבנים ממוצא קוסוברי כותרות גדולות במדי באזל. ג'רדאן שאקירי, יליד קוסובו, הוגדר כאחד הכישרונות הצעירים הבולטים בתבל. גראניט ג'אקה, שנולד בבאזל להורים אלבנים, כונה בסטיאן שוויינשטייגר החדש. שניהם כבר שיחקו בנבחרת שווייץ, ודה ביאזי הדגיש בפני ההתאחדות כי יש לאזרח צעירים נוספים שגדלו ולמדו במערב אירופה לייצג דווקא את הנשרים. כך יהנו האלבנים מכל העולמות – הן זיקה לאומית חזקה והן מנטליות שונה בתכלית. המטרה היתה להפוך את הקערה על פיה. עד אז נהנו השווייצרים, וגם גרמניה ומדינות נוספות, מגלי ההגירה מבלקן. כעת היה תורם של האלבנים להנות מפירות ההשקעה של המערב.

מאמן נבחרת אלבניה ג'אני דה ביאזי (AP)
המנוע. דה ביאזי (צילום: AP)

סיפורי באשה וגאשי

"הרכש" הראשון היה השוער אטריט ברישה, יליד קוסובו ששיחק בקלמאר השבדית. דה ביאזי שיכנע אותו ללא קושי, והכוכב העולה הוכיח את עצמו בכל החזיתות, עד כדי מעבר ללאציו, שם משמש חלוץ העבר האלבני איגלי טארה כמנהל ספורטיבי. במקביל, החל המאמן במגעים עם מיגיין באשה, הקשר שנולד בשווייץ ובילה את רוב הקריירה באיטליה. המקרה שלו היה קל במיוחד, כי באשה שייצג את שווייץ בכל הנבחרות הצעירות הכריז עוד ב-2010 שהוא מעוניין לקבל אזרחות אלבנית. הוא קיבל אישור מפיפ"א ב-2013 והיה מאושר עד הגג.

הבלם מרגים מבראיי הוא גרמני, יליד להורים מקוסובו. אוטו באריץ' האוסטרי, שאימן את אלבניה ב-2006, רצה לגייס אותו ואירגן לו אזרחות אלבנית, אבל הוא סירב לבסוף. גם קוז'ה זימן אותו ב-2010, רק כדי לראות את הכוכב מבריז ברגע האחרון. עם דה ביאזי זה הלך חלק הרבה יותר, וכבר ב-2012 ערך שחקן נבחרת גרמניה הצעירה את הופעת הבכורה במדי הנשרים. מגרמניה הצטרף ב-2012 גם הקשר הקוסוברי המנוסה אלבן מחה.

הישג משמעותי מאוד נרשם כאשר טאולנט ג'אקה הרב גוני, אחיו הגדול של גראניט, גילה אף הוא נכונות לייצג את אלבניה. גם שקלזן גאשי, הסקורר המבטיח של באזל שנולד בציריך, היווה תוספת כוח משמעותית במיוחד. שווייצרי נוסף שחגג בכורה באלבניה לפני שנתיים היה אמיר אבראשי, כוכב גראסהופרס שעבר השנה לפרייבורג. רשימת "הרכישות" של דה ביאזי כוללת גם את הקשרים ילידי קוסובו שגדלו בשווייץ, בורים קוקלי וארמיר לניאני. המקרה של הקשר האחורי ארגיס קאצ'ה יוצא דופן כי הוא היגר מאלבניה ליוון בגיל שלוש. גם הרולינד שאלה, יליד נורבגיה ששיחק בנבחרות הצעירות של המדינה הסקנדינבית, הוא דמות מיוחדת.

באופן טבעי, השערוריה המתוקשרת בסרביה גרמה לאלבנים אתניים נוספים להרגיש גאווה לאומית ולהצטרף לחבורה של דה ביאזי. בלם באזלי ארלינד אייטי ערך את הופעת הבכורה בנובמבר 2014, בלם ציריך הצעיר בראט ג'ימסיטי צורף השנה, וכמוהו גם מגן באזל המבטיח נאסר אליאי.

שקלזן גאשי חוגג במדי נבחרת אלבניה (AP)
"הרכש". גאשי חוגג (צילום: AP)

"האלבנים נהגו להסתפק במועט"

תחברו את כולם ביחד ותקבלו נבחרת חדשה כמעט לגמרי, אבל יש בה גם נציגים ותיקים קריטיים שעוזרים להפוך את כולם ליחידה מגובשת, ובראשם הקפטן בן ה-32 לוריק צאנה, שהיה בזמנו כוכב במארסיי, ועשה קריירה לא רעה גם בסנדרלנד, גלאטסראי ולאציו. גם החלוץ חמדי סליחי, המוכר לאוהדים הישראלים היטב מהפועל עכו והפועל חיפה, הוא דמות מפתח. מעניין כי הכשרון הצעיר המבטיח ביותר הוא תוצרת אלבניה לכל דבר – המגן הימני בן ה-21 אלסעיד חיסאי, שגדל באקדמיה של אמפולי, ותופס העונה מקום קבוע בהרכב נאפולי, אליה עבר עם מאמנו מאוריציו סארי.

התלכיד האירופי סייע מאוד לדה ביאזי לגרום לנבחרת לשאוף להגיע למעלה. "שינוי המנטליות היה האתגר הקשה ביותר עבורי. כאשר הגעתי, הבנתי שלאלבנים יש נטיה להסתפק במועט. הם לא האמינו ביכולתם להשתפר, וגם לא רצו בכך. עבדתי המון כדי להחדיר בהם רעב להתקדם ולהצליח", אמר זה ביאזי. אולי לשם כך, כאשר האריך בסוף 2013 את חוזהו עם ההתאחדות בשנתיים בתום קמפיין פושר במוקדמות המונדיאל, הכריז האיטלקי: "המטרה היא להעפיל ליורו 2016. אם לא נעשה זאת, תהיה זו אשמתי".

אחרי ההגרלה, היעד נראה לא מציאותי בעליל, כי הרי לא היה בקרב כל "השווייצרים" ו"הגרמנים" שצורפו אפילו כוכב משמעותי גדול. איש לא התקרב לפוטנציאל של שאקירי. ובכל זאת, השאפתנות של המאמן הדביקה את השחקנים, ובמשחק הפתיחה של הקמפיין הם הדהימו עם 0:1 בפורטוגל. לאחר מכן הגיע התיקו מול דנמרק, הקרב המפורסם בסרביה, וביוני השנה גברו האלבנים על צרפת 0:1 במשחק ידידות. "זה היה אחד המשחקים הטובים שלנו, והתחלנו להאמין שהכל אפשרי", אמר דה ביאזי.

שחקן אינטר ג'רדאן שאקירי חוגג (AP)
אף אחד לא התקרב אליו. שאקירי (צילום: AP)

יקבלו את שווייץ ביורו?

התנופה נעצרה בסתיו. 0:0 בדנמרק היה קריטי, אבל לאחר מכן ספגה אלבניה מנגיחה של של מיגל ולוסו בזמן פציעות כדי להפסיד בבית לפורטוגל, ונכנעה גם 2:0 לסרביה שנקמה היטב עם שני שערים משלה בתוספת הזמן. הדבר חייב אותה לנצח את ארמניה כדי להקדים את הדנים במקום השני, והמשימה הושלמה בהצלחה יתרה עם 0:3 חלק. הנס הושלם, ורבבות אלבנים יצאו לחגוג ברחובות.

האם כל זה הופך את אלבניה לכוח עולה בכדורגל האירופי? קשה מאוד לומר כך, לנוכח התשתיות הרעועות במדינה, הליגה החלשה וחוסר הארגון בהתאחדות. ובכל זאת, גם אם המהפכה המנטלית של דה ביאזי תסתיים בהעפלה בודדת לאליפות אירופה, הרי שהאיטלקי עשה את שלו בענק. זוהי אלבניה חדשה לגמרי – עדיין לא איכותית במיוחד, אך הרבה יותר נחושה וקשה לפיצוח.

היא לא צפויה להותיר רושם משמעותי בטורניר עצמו, ואת עיקר תשומת הלב תקבל אם תוגרל מול שווייץ, כי זה יהיה דרבי לכל דבר. מצד שני, דה ביאזי הגדיר דווקא המפגשים העתידיים מול איטליה כדרבי, לא רק עבורו, אלא עבור כל המדינה, בה רבים מעריצים את סקואדרה אזורה. אנטוניו קונטה כבר יכול להתחיל להתכונן, ואותנו מעניינים במיוחד המפגשים שלנו עם האלבנים. על הנייר, הם המתרים העיקריים של ישראל על המקום השלישי. כאשר האפשרות להעפיל למונדיאל עצמו קלושה ביותר, זו תהיה המשימה העיקרית של המאמן הלאומי הבא.